מחבר המאמר סוקר את חוק חופש המידע המאפשר לציבור להשיג מידע מהממשל הפדראלי, כדי לוודא, כפי שקבע בית המשפט העליון בארה``ב, מה הממשלה מתכננת. המחבר טוען כי ממשל עטוף בסודיות הוא אינו ממשל של העם ועבור העם.
לטענת המחבר, עם התפתחות העידן האלקטרוני, הקונגרס חוקק תיקונים הקשורים לעידן החדש ב- 1997, שלפיהם נדרשו סוכנויות ממשלתיות לפרסם מידע חשוב ולהפכו לזמין בצורה מקוונת, לספק לאזרחים הוראות ברורות לגבי בקשות למידע ולהטמיע את הטכנולוגיה הדרושה כדי לפרסם מידע באופן פרואקטיבי.
המחבר מציין כי כוונת התיקונים הייתה להגביר את נגישות הציבור למידע ממשלתי ובאותו הזמן להפחית את הנטל שנוצר על ידי בקשות של אזרחים למידע.
מחבר המאמר טוען כי מביקורת שנעשתה לאחרונה על ידי הארכיון הלאומי, גוף מחקר עצמאי, לא ממשלתי, באוניברסיטת ג`ורג וושינגטון, מצטיירת תמונה לא טובה של חוסר הענות ממשלתי לתקנות, כעשור לאחר שהן חוקקו.
לפי המחבר, בין הנושאים החשובים שעלו בביקורת נמצא כי רק 21 אחוזים מהסוכנויות הממשלתיות העלו לאתר האינטרנט שלהן את כל ארבע הקטגוריות של המידע שהחוק מפרט באופן ספציפי, רק 6 אחוזים מהסוכנויות פרסמו את כל עשרת האלמנטים של הוראות החוק (כמו למשל לאן לשלוח בקשות למידע) ועוד.
מחבר המאמר מזהיר כי המצב הזה אינו מקובל. לטענתו, לא רק שמדובר בהפרה של חוק, אלא המצב הנוכחי גם מנוגד למטרה של חופש הגישה למידע ממשלתי. |