|
|
|
|
|||||||
|
|||
|
|||
|
|
|||
|
|||
|
|||
| פרופסור רפאלי זיהה כי לפוליטיקאים יש פוביה חדשה. לדבריו, הפוליטיקאים נאלצים ללמוד לחיות עם תקשורת המונים מסוג אחר, כשבה ההמונים נמצאים הפעם מאחורי המצלמה, ולא רק מול המסך.
רפאלי מזכיר בין השאר את ראש ממשלת גרמניה, או ליתר דיוק אחוריה החשופים, שהונצחו בעיתון בריטי. באלפי מקרים אחרים קלטו העדשות והמיקרופונים אישי ציבור ופוליטיקאים במצבים מביכים ולא במקרה. המקצוענים בתחום יודעים שכל המרבה בתקריבי משבר ומבוכה הרי זה משובח. עד כדי כך, שיש מי שטוען שהצלמים ומשרבבי המיקרופונים המקצוענים, שהכתירו עצמם לכלבי השמירה של הדמוקרטיה, הרוויחו ביושר את הביקורת עליהם. רפאלי שואל אבל מה קורה כאשר לא מדובר במקצוענים המתווכים, אלא שהתקשורת, מתוך הגדרה, היא העם? האם גם לאתר היוטיוב ולאחיו תודבק התווית ``תשקורת``? לדברי רפאלי, במובן מסוים יוטיוב ודומיו הם החדשות של אתמול. אחרי שוך סערת הכותרות על רכישתה בהון תועפות על-ידי גוגל, כבר התחדשו ברשת חידושים אחרים, שהשכיחו מעט את התימהון שהעלתה הרכישה ההיא. רפאלי אומר כי עכשיו, כשהחידוש שבווידאו שיתופי כבר שקע, אפשר לשאול מהי הבשורה שהביא. מרבית הפרשנים בחרו להתמקד בהשלכות של יוטיוב על קניין רוחני ועל עתידה של הטלוויזיה. שאלו איך ישפיעו מערכת החוק והפוליטיקאים על עתידה של יוטיוב. לאחרונה, מתהפך הגלגל. עולה ההתעניינות בהשפעה ההפוכה. זאת של יוטיוב על הפוליטיקה. רפאלי מזכיר כי התיעוד הרלבנטי לזירה הפוליטית כבר לא נעשה רק על-ידי צלם זריז או מיקרופון שנוכחותו נשכחה. הגודל הפיזי וגם המחיר של מצלמות הווידאו הדיגיטלי הצטמקו, וצפיפותן של מצלמות כאלה לקילומטר רבוע האמירה פלאים. גם מי שאינו נושא עמו מצלמה ממש אולי מחזיק מכשיר טלפון סלולרי המהווה מצלמה. פתאום יש מי שמתעד בתמונה ובסרט בכל מקום. ותוצאות התיעוד מגיעות לרשת במהרה. רפאלי טוען כי כך קרה שפוליטיקאים מכל עבר נאלצים ללמוד לחיות עם תקשורת המונים מסוג אחר. ההמונים נמצאים הפעם מאחורי המצלמה, ולא רק מול המסך. בכל עת, מכל זווית, העם כאילו אומר לפוליטיקאים: ``חייך, אכלת אותה``. רפאלי מביא דוגמאות למקרים מסוג זה, כמו למשל ג`ורג` אלן, לשעבר סנאטור ומושל ממדינת וירג`יניה, שירד מגדולתו בשל משפט קצר אחד שפלט כמעט בהיסח דעת בעמדו על בימת נאומים. ההיסטוריה כבר תיראה אחרת, משום שפליטת הפה תועדה במצלמת חובבים. קובץ הווידאו מצא את דרכו ליוטיוב ולתהילה או לשמצה של העולם. מסלול חייו של ג`ורג` אלן כבר לא יהיה כשהיה. הוא היה אמור לזכות בקלות בכיסא בסנאט, ולהיות אחד מהמובילים במירוץ למועמדות לנשיאות. במקום זאת הוא הושלך לפח הזבל של ההיסטוריה הפוליטית. ביוטיוב הוצג קטע מביך, שבו אלן התעמר מילולית בבחור צעיר, שליח של יריבו הפוליטי. הייתה לו ביקורת עוקצנית מדי על תסרוקתו של הצעיר, ואחרי זה הוא קרא לעברו קריאה המתפרשת כגזענית. סופה של קריירה בתוך כמה פריימים, וכמה עשרות אלפי הורדות של הסרט ברשת. בעקבות הביקורת הציבורית והזרקורים שהופנו אליו, אלן נאלץ להתמודד עם שאלות חדשות. שורשיה היהודיים של משפחת אמו עלו לדיון, וגם זה נעשה לחומר שנלעס ברשת. בקטע נוסף שהופץ ביוטיוב, שכותרתו ``ג`ורג` אלן איננו יהודי``, הוא נראה נאבק עם הצורך לאשר את יהדותו, והפך מרגע לרגע ליותר ויותר נלעג. סיבה למסיבה לטוקבקיסטים, המגיבים לקטעי הווידאו ונוברים וחופרים עוד ועוד. למתנגדיו אין עלויות פרסום. הכול מצולם בידי חובבנים, ומוצג באדיבות רשתות שיתוף הווידאו. לדברי רפאלי, אלן נחל תבוסה צורבת, בלתי צפויה וכואבת, במדינה שקולותיה היו כמעט מובטחים לו ולמפלגתו. יש המייחסים לתבוסתו גם את אובדן הרוב הרפובליקאי בסנאט. מכאן שלמצלמת וידאו החובבים הקטנה, ולהגברה שלה היא זוכה מאתרי שיתוף הווידאו, כמו יוטיוב, יכולות להיות השלכות ענק, אפילו של גיאו-פוליטיקה בין-מעצמתית. לדברי רפאלי, שמו של אלן כבר הפך למטבע לשון. הפועל המורחב ``שיעשו לו ג`ורג` אלן`` מציין את השימוש ביוטיוב כאמצעי הכפשה פוליטי, זול, נגיש, ומפתה הרבה יותר לשסות את המוני עמך עם כלי ההקלטה והעריכה הזולים והשווים לכל נפש, ולהתחרות זה בזה כדי ליצור קליפים מרשיעים. קטעי הווידאו המרובים מדלגים מצופה לצופה בשיטות ויראליות, ועל-ידי הטבעתם בתוך אתרי אינטרנט מגמתיים. טלוויזיה, במחשבתם של רבים, הייתה שייכת כמעט באופן בלעדי לאמריקאים. רפאלי שואל האם יוטיוב ודומיה יפתחו את השווקים המתחרים גם ליצירת וידאו פוליטי מארצות אחרות, בשפות אחרות, בסביבות פוליטיות אחרות? |
חיפוש 
RSS
דיוורשת| 'אילון אגרט ושות | | | דף הבית | | | צור קשר | | | תנאי שימוש | | | אודות האתר | | | מקורות מקוונים | | | חקיקה | | | פסיקה | | | מאמרים | | | חדשות | | | חיפוש מתקדם |
| יעוץ משפטי | זכויות יוצרים | עורכי דין, משרדי עורכי דין | לשון הרע הוצאת דיבה | סקס פורנוגרפיה | הגנת הפרטיות | מסחר אלקטרוני | ניירות ערך ומניות | מונופולין הגבלים עסקיים | שמות מתחם | פטנטים | דואר זבל | דואר אלקטרוני | ספקי שירותים | סמכות שיפוט | הימורים | טרור קיברנטי | מנועי חיפוש באינטרנט | ילדים | נשים | אתיקה | פדופיליה | משפחה | גברים | מילון מונחון | פורומים | זכויות יוצרים בפרסום | תאונות דרכים | קטעי וידאו | חברת המידע | בחירות אלקטרוניות | בוררות וגישור | ננו - טכנולוגיה | אנונימיות | דיני עבודה | ניהול משברים | חוקרים פרטיים | הונאה | צימרים, בתי מלון, נופש ופנאי | ריגול ומעקב | FOREX | הון סיכון | פלילים | חדשות מתפתחות |  דיני רשת-טקסט |  דיני רשת-סלולר |
 |
עיצוב: יעל לנדאו | ביצוע: .Expim Ltd, | © כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2008, |