Share
06/04/2000 | עוה``ד אביב אילון ויונתן בר-שדה | ישראל
מיקרוסופט והגבלים עסקיים

תביעת חברת נטסקייפ, יצרנית דפדפני האינטרנט נגד מיקרוסופט היא אחת מפרשיות ההגבלים העסקיים הגדולות והחשובות ביותר בארצות הברית בשנים האחרונות, ויש האומרים מעולם. מאמר זה סוקר את נסיבות הפרשה וכן את הכרעות בית המשפט ב"שלב הראשון" של ההליכים המשפטיים שנוהלו בעניין.

מיקרוסופט והגבלים עסקיים בשנת 1990 ה- Federal Trade Commission החלה לחקור את אופן ניהול העסקים על-ידי מעצמת העל Microsoft בפלח השוק של מערכות הפעלה למחשבים אישיים.
בשנת 1993, משרד המשפטים לקח על עצמו את המשך החקירה ובשנת 1994 הגיעה מיקרוסופט ומשרד המשפטים לפשרה ב-1995 הודיע משרד המשפטים כי הוא ממשיך בחקירתו האם מיקרוסופט משתמשת בקידום מערכות ההפעלה שלה, בעזרת טכניקות אנטי-תחרותיות.

חברת נטסקייפ, מפתחת דפדפן אינטרנט, הגישה תלונה בשנת 1996 בה טענה כי מיקרוסופט פועלת באופן לא חוקי בקידום דפדפן אינטרנט מטעמה. וכך המשיכה הסאגה עד ליום ה- 19 באוקטובר, 1998, אשר ייחרט בדפי ההיסטוריה כמועד שבו החלו לנוע הגלגלים ששינו את פני מעצמת טכנולוגית העל העולמית. רבים משווים מאבק משפטי זה למלחמות ההגבלים העסקיים נגד ענקי המסחר והתעשייה בארצות הברית, כגון IBM, ג`ון ד. רוקפלר ו-AT&T. ממאבקים אלה כנגד חברות מונופוליסטיות נבעו השפעות מרחיקות לכת על השוק המסחרי האמריקאי והעולמי.

ביום סתווי זה בשנת 1998, נפתחו הליכים משפטיים בהם משרד המשפטים הפדראלי ו-19 מדינות נוספות בארצות הברית הגישו כתב תביעה כנגד חברת מיקרוסופט בטענה שהאחרונה ניצלה את המונופולין שלה במערכות הפעלה למחשבים אישיים, בכדי למחוץ את המתחרה היחידי, חברת Netscape, בשוק דפדפני האינטרנט. על-פי חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב, אין זה בלתי חוקי לרכוש כוח שוק המגיע לכדי כוח מונופוליסטי, ואין זה בלתי חוקי לשמור על יתרון שוק מונופוליסטי באמצעות תחרות הוגנת, כגון פיתוח ושיווק מוצר טוב יותר מאחרים בשוק. ברם, השימוש ביתרון מונופוליסטי ליצירת תחרות בלתי הוגנת, כמו הפעלת לחצים על לקוחות לקבל החלטות שלא על בסיס מסחרי, יצירת נסיבות אשר מצמצמות את התחרות החופשית וכיו"ב יחשבו לעבירה על החוק.

בלשון אחרת, העובדה שמיקרוסופט מצאה עצמה בעמדה של גוף בעל מונופולין בשוק מערכות ההפעלה, שיבוסם לה. אולם ברגע שבו ניסתה מיקרוסופט בצורה זו או אחרת ל"השען" על מתחריה תוך שימוש ב"כובדה" המסחרי על מנת למנוע מצרכני, או להשפיע עליהם, שלא לרכוש ולהשתמש בדפדפן של המתחרה, חברת Netscape, תוך שימוש בשיקולים שאינם קשורים לכאורה (לדוגמא, העלאת המחיר ששילמו יצרני מחשבים עבור תוכנות הפעלה וחלונות שהתקינו במחשבים טרם שיווקם, או עיכוב משלוח תוכנות אלו למרות נחיצותם לשיווק החומרה) בכדי לדחוף את השימוש בדפדפן של מיקרוסופט, אזי יחשב הדבר כשימוש בלתי חוקי באותו יתרון מונופוליסטי שברשותה. לא למותר לציין, כי בזמן הנדון לחברת נטסקייפ היה כוח כמעט מונופוליסטי בשוק הדפדפנים, בעוד שמיקרוסופט היתה השחקן החדש בשוק. בניגוד לשוק בריא, אטומיסטי (ביזורי), בשוק מונופוליסטי (נשלט על-ידי גורם יחיד) גורם יחיד מספק את מרבית הצרכים של אותו השוק, ובכך יכול הוא לשלוט על המחיר הנדרש ועל ההיצע המסופק. כך בשוק מערכות ההפעלה, בה חברת מיקרוסופט מספקת את מרבית ההיצע העולמי.

לאור זאת יכולה מיקרוסופט לווסת ולהגביל את כמות ההיצע בשוק בהתאם לשיקוליה, ונוצר מצב של העדר תחרות העלול להוביל לניוון, העדר חידוש והפסקת הייעול. על-פי החלטת בית המשפט, מיקרוסופט השתמשה בכוחה המונופוליסטי בכדי להרתיע מתחרים חדשים המעונינים להתחרות בשוק מערכות ההפעלה או דפדפני האינטרנט, מלהיכנס לשוק. במשך 76 ימי משפט שמע השופט תומס פנפילד ג`קסון עדויות וטענות מכאן ומכאן. בין היתר בחן בית המשפט הפדרלי האם אכן ביום 21.06.1995, הנתון במחלוקת, בפגישה שנערכה בין נטסקייפ למיקרוסופט, הועלתה על-ידי מיקרוסופט הצעה לחלק את שוק דפדפני האינטרנט. אין זה פלא שמיקרוסופט מכחישה מכל וכל כי ביצעה פעולה בלתי חוקית שכזו, וטענתה הנגדית התבססה על כך שנטסקייפ המציאה טענה זו בכדי לדרבן גורמים בממשל לפעול נגד מיקרוסופט. למרות זאת, חברת מיקרוסופט "נפלה" בהליך משפטי חשוב זה, וזאת לא רק בגלל מהלכיו המבריקים של פרקליט משרד המשפטים, Boise, אלא במיוחד לנוכח טעויות טקטיות וזלזול שגילתה מיקרוסופט ביריב המשפטי, לכל אורך הדרך. למשל, העיד מומחה מטעם מיקרוסופט שהדפדפן הינו חלק אינטגרלי ממערכת ההפעלה. הממשלה, בעזרת יועץ בשנות העשרים המוקדמות שלו, הוכיח שהוידיאו שעליו התבססה מיקרוסופט הורכב מפסיפס קליפים שנלקחו ממחשבים שונים. גם כאשר חזר העד של מיקרוסופט עם סרט וידאו חדש, ברור היה כי כל מהימנותו פגומה בעליל.

דוגמא נוספת הייתה בסירובו של נשיא חברת מיקרוסופט להעיד, הממשל ניצל סירוב זה בכדי לשרש את טענתו ולהביא סרטי depositions (הליך חקירה טרום משפטי בארה"ב) שבו נראה מר גייטס כמקשה עורף, גישה שבאחד משלבי החקירה עלתה עד כדי אבסורד בבקשו את עורך-הדין להגדיר את המונח "להגדיר". ולבסוף, כאשר מיקרוסופט טענה שהדפדפן לא ניתן להפרדה מתוכנת החלונות, הגיב השופט ג`קסון (הידוע בחוסר מודעות טכנולוגית, ושאת פסקי הדין שלו הינו כותב בכתב יד) שערב לפני כן הוא הצליח לנטרל בביתו את הדפדפן ממערכת ההפעלה, ושזו המשיכה לתפקד כיאות, וכל זאת תוך מספר שעות מצומצם. כל אלה ניבאו לבאות, ולבטח לא עזרו למיקרוסופט לשכנע את בית המשפט בצדקת דרכה. וכך, במועד היסטורי לא פחות, ב- 5 לנובמבר, 1999, ניחתה המכה הראשונה על ראשה של מיקרוסופט במה שהוכתר על-ידי רבים כפסק הדין של המאה בדיני הגבלים עסקיים. בהחלטה קבע בית המשפט כי מיקרוסופט ניצלה את עמדתה באופן בלתי חוקי.

בית המשפט הוסיף, בעקבות טענת משרד המשפטים כי מיקרוסופט מתעמרת בחברות אחרות כפי שאותו נער מגודל מתעלל בחבריו לכיתה, כי פעולותיה של מיקרוסופט פגעו בסופו של דבר בציבור הצרכנים ועשתה שימוש בעוצמתה הכלכלית ובשליטתה הכמעט המוחלטת בשוק מערכות ההפעלה כדי להעניש כל חברה אשר ניסתה להרים את ראשה ולהתחרות בה. בית המשפט הוסיף בהחלטתו כי מיקרוסופט פגעה, אומנם בעקיפין, אך באופן חמור ובעל השפעות ארוכות טווח, בטובת הצרכן על-ידי עיוות התחרות בשוק החופשי ודיכוי רוח ההמצאה. בהחלטה המשתרעת על-פני 207 דפים התקבלו כל טענות משרד המשפטים ונדחו כל טיעוני מיקרוסופט.

השופט ג`קסון נקט בצעד חריג נוסף בכך שפיצל את פסק-הדין לשניים. בפסה"ד שניתן במועד זה ניתנו פסיקות עובדתיות בלבד, בעוד שהקביעות המשפטיות, יחד עם הסעדים והסנקציות, יינתנו במועד מאוחר יותר. זהו צעד חריג בתביעות בנושאי הגבלים עסקיים, ויש הסוברים שמטרתו של השופט ג`קסון לעודד את חברת מיקרוסופט להתפשר עם התובעים. יש לציין כי פסק-הדין ארוך ומנומק בפרוטרוט וזאת בכדי לצמצם את הסיכויים שבית-המשפט לערעורים יהפכו – בתי-המשפט לערעורים אינו נוהג להתערב בממצאים עובדתיים, למעט במקרה של טעות גורפת, אלא נוטה להתמקד רק בממצאים המשפטיים. הסנקציות העומדות לרשות בית-המשפט, כנגד מיקרוסופט, נעות עד כדי פירוק החברה לגורמים שונים (כגון מערכות הפעלה, תוכנות ה-Office ותוכנות שונות), באופן דומה לעמדה שנקט בית-המשפט לפני קרוב ל-20 שנה בפירוקה של חברת AT&T. סביר להניח כי החלטה סופית לא תינתן לפני תחילת שנת אלפיים, אלא אם כן תגענה מיקרוסופט וממשלת ארצות הברית לעמק השווה, ותיכרת עסקה שתגרום למחיקת התביעה בהסכמה. יש הטוענים כי על מיקרוסופט להגיע לפשרה, מאחר ובית המשפט בהחלטתו מרמז על העומד לבוא בהחלטתו השנייה בחומרת הסנקציות נגד מיקרוסופט, תוך שימוש בביטויים המרמזים על הצורך בשימוש "באמצעים רצינים ומרחיקי לכת".

כידוע, השפעות גוף מונופוליסטי המנצל את כוחו למטרות שאינן לטובת הציבור עלול לגרום לירידה באיכות השירות ו/או מוצר תוך שינוי רדיקלי בגובה המחירים, הגורר השלכות ארוכות טווח שמסתכמות בחוסר תחרותיות, חוסר יעילות וירידה משמעותית במוטיבציה של מתחרים פוטנציאלים. לאור זאת הצורך במעורבות ישירה, על-ידי חקיקה, הינו מהמעלה הראשונה. עמדת מיקרוסופט לכל אורך המשפט הייתה שהיא פעלה ופועלת באופן אגרסיבי אך בכפוף לחוק ומטרתה היחידה הינה מתן שרות לצרכן, באמצעות חידוש והתאמת המוצרים לצרכיו האישיים ואין מיקרוסופט פוגעת בציבור, נהפוך הוא – היא מקדמת באופן פעיל את רוח ההמצאה והתחרותיות בשוק. גם לאלו שחשבו כי לפסק דין זה אין השפעות מרחיקות לכת מעבר לגבולותיה של ארה"ב, נתפסו לטעות. במאמר שפרסם עיתון ה- Wall Street Journal, נאמר כי בימים אלה ממש, חוקר האיחוד האירופאי את הזרוע הביצועית של מיקרוסופט באירופה בקשר לחשד ניצול לרעה של המונופולין בשוק מערכות ההפעלה וזאת לאחר שמספר חברות תוכנה ויצרני מחשבים הגישו תלונות נגד האופן שבו מנסה מיקרוסופט לבצע עסקים.

אם כך, השאלה שנשאלת היא, מה יהיה בישראל, והאם הרשות להגבלים עסקיים תקפוץ על העגלה ותפתח בחקירה נגד מיקרוסופט בישראל ? כפועל יוצא מעלייה בכמות המיזוגים, הצעות רכש וגידול בסחר בינלאומי, ע"י גופים הפועלים בשוק אוליגופוליסטי (ריכוזי) או מונופוליסטי, הגיע הצורך בפיקוח על בעלי מונופולין למסה קריטית בשוק המחשבים והאינטרנט. לאור זאת, קיימת חשיבות רבה לפיקוח על אותם גופים מונופוליסטיים באמצעות הרשות להגבלים העסקיים בישראל. נשיא בית המשפט העליון א. ברק סיכם זאת בשורה אחת בע"א 2247/95 הממונה על ההגבלים העסקיים נ` תנובה, כי "חופש התחרות ויתרונותיו אינם אך יתרונות של היצרנים המתחרים זה מול זה. תחרות חופשית וההגנה עליה באים גם להגן על הצרכן.

דיני ההגבלים העסקיים, הם ה"מגנא כרטא" של זכויות הצרכן והתחרות החופשית". גם בישראל הרשות להגבלים עסקיים אינה שוקטת על שמריה וממש בימים אלה הוכרזו זכייניות הכבלים בישראל כגוף מונופוליסטי (לאלה המעונינים, קיים אתר מצויין של הרשות להגבלים העסקיים www.antitrust.gov.il המכיל מידע רב על פעולותיה של הרשות, חקיקה, מאגר מידע בגין החלטות מן העבר הנוגעות לדיני הגבלים עסקיים ועוד) אין ספק שגלי העד שעורר פסק-הדין, יורגשו לאורך זמן רב בכל תחום בחיינו בו אנו נחשפים למחשבים, תוכנות והאינטרנט, כפי שפירוקה של חברת AT&T מורגש בארצות הברית עד עצם היום הזה. השד יצא מן הבקבוק, רק ימים יגידו באם גלים אלו יביאו לתמורות חיוביות בשווקים אלו, או שבעצם תיבת פנדורה נפתחה ?!?


06/04/2000



חדשות
אירופה  | אופרה חוששת מהסכם לא אפקטיבי בפרשת מיקרוסופט  
ארצות הברית  | Psystar שוב תובעת את Apple  
ארצות הברית  | מחלקת המשפטים מאשרת את עסקת אורקל-סאן  

מאמרים
יפן  | האם מיקרוסופט הפרה פטנטים וזכויות יוצרים ביפן?  
ארצות הברית  | הייסורים של שניים שהופכים לאחד  
ישראל  | זוג או פרט?  

פסיקה
ישראל  | בגץ 365/08 (עליון) נטוויז`ן בע``מ נ` משרד התקשורת  
ארצות הברית  | VeriSign v. ICANN  
ישראל  | תא 38918-12-09 (מחוזי תל אביב) דנאל פתרונות תוכנה מתקדמים בע``מ נ` גיל סנפיר  

חקיקה
גרמניה  | חוקי ההגבלים העסקיים  

מקורות מקוונים
מכסיקו  | נציב ההגבלים העסקיים הפדרלי - CFC  
פורטוגל  | הרשות הפורטוגזית להגבלים עסקיים  
שוויץ  | נציבות ההגבלים העסקיים השוויצרית  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019