מחבר המאמר מספר כי ספקי שירותים באינטרנט מודאגים באופן טבעי מנסיבות בהן הם עלולים להיות אחראים לתוכן שהוצב על ידי המשתמשים. אולם לאחר החלטה שניתנה לאחרונה על ידי שופט פדראלי בטקסס, טוען מחבר המאמר כי ספקי השירותים יכולים לנשום לרווחה.
המחבר מזכיר את פרטי ההחלטה במקרה של JOHNNY DOE, a minor v. MARK BATES and YAHOO! INC ., בו התביעה טענה כי ספק שירותי האינטרנט אחסן קבצים לא חוקיים המכילים פורנוגרפיית ילדים, וידע על האחסון של הקבצים הללו בקבוצה מקוונת מסוימת (פורום).
בעוד ש-Bates נאסר בגלל מעורבותו כמנהל הפורום הנדון, התביעה טענה כי ספק שירותי האינטרנט נושא באחריות תחת מגוון נימוקים משפטיים, כולל רשלנות, חדירה לפרטיות ועוד. התביעה גם טענה כי התוכן המקוון הפוגע מפר את החוק הפלילי נגד פורנוגרפיית ילדים.
מחבר המאמר מזכיר כי ספק האינטרנט הגיש בקשה למחיקתו מהתביעה בטענה כי הוא זכאי לחסינות תחת סעיף 230 של חוק (Communications Decency Act (CDA, בקשר לתוכן המסופק על ידי גורם אחר. השופט הפדראלי שדן במקרה בטקסס, הסכים עם הטענה.
מחבר המאמר טוען כי זוהי החלטה חשובה מאחר וזו הפעם הראשונה שבית משפט מאשר שסעיף 230, לגבי חסינות ספק אינטרנט, חל גם במקרה של תביעה אזרחית פרטית, גם אם התביעה מבוססת על מעשים פליליים.
לאחרונה הועלתה הצעת חוק שאם תתקבל, ייחויבו מיליוני אתרי אינטרנט מסחריים ובלוגים אישיים לדווח על תמונות וסרטוני וידאו לא חוקיים אשר הוצבו באתרם על ידי הגולשים, אחרת יחוייבו בקנס אשר יכול להגיע עד לסך של 300,000 דולר.
כמו כן, תחייב הצעת החוק אשר הוצגה על ידי הסנאטור ג`ון מקיין את בעלי האתרים למחוק דפי אינטרנט בעלי תוכן מיני בלתי חוקי.
|
חיפוש 
RSS
דיוורשת
דיני רשת-טקסט | 
דיני רשת-סלולר