תאריך: 03.12.2006

הליך: בש"א 7810/06

בבית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב

בפני השופטת דינה אפרתי

הצדדים: LDI licensing Dynamics International Ltd ואח'  נ' עמוס חכמון ואח'

 

העובדות:

הנתבע, המשיב 1 בבקשה זו, עבד כשכיר עבור התובעת - המבקשת 1 ולאחר שעזב את עבודתו, התברר לתובעת, לכאורה, כי הנתבע 1 קשר קשר עם שאר הנתבעים לרוקן את התובעת מנכסיה, על ידי פתיחת חברה מתחרה ושימוש במידע סודי אשר נלקח מן התובעת, כגון: חוזים, שמות ופרטי לקוחות וספקים, תכניות עסקיות ושיווקיות ועוד.

המבקשת פנתה לבית הדין בבקשה דחופה למינוי כונס נכסים במעמד צד אחד לפי סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות, צו הנקרא "צו אנטון פילר".

המבקשת טענה כי עיון במסמכים ובחומר הדיגיטלי שיתפס יוכיח הלכה למעשה את טענותיה בדבר גניבת סודות מסחריים בידי המשיבים.

 

נקבע:

בית הדין לא השתכנע כי הצו המבוקש ישיג את מטרתו וקבע כי המבקשת לא הרימה את נטל הבאת הראיה כי קיים חשש סביר כי המשיבים יעלימו ראיות, בנוסף להוכחה ברמת וודאות גבוהה כי אכן עשוי להיות מוחזק בידי המשיבים חומר השייך למבקשת ואשר מבסס את טענותיה ולכן דחה את הבקשה.

 

 

 

 

 

   

בתי הדין לעבודה

 

 

1.         בפני בקשה דחופה למינוי כונס נכסים במעמד צד אחד, בה התבקש בית הדין

            במעמד צד אחד כדלקמן:

"לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו מכח סעיפים 16-17 לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן-החוק) ולהורות בדחיפות על מינוי כונס נכסים לשם חיפוש ותפיסת נכסים ו/או מסמכים אצל המשיבים, לרבות מחשב, חומר מחשב או פלט, המוחזקים בחצריהם של המשיבים 1 ו-2 ו- 5-6, אשר הופקו תוך ביצוע עוולה ו/או שימשו לביצועה ומהווים ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן על ידי המשיבים, צילומן, שכפולן או העתקן של הראיות האמורות בידי כונס הנכסים והשבתן למשיבים לאחר מכן."

המבקשים פירטו את הראיות שלגביהם מתבקש הצו, תיאורם ומקום המצאם כדלקמן:-

"חוזים תרשומות, טפסים, הזמנות, חשבוניות, מצגות, והתכתבויות (לרבות באי-מייל) של מי מהמשיבים, בינם לבין עצמם ו/או עם מי מהחברות המנויות ברשימות המצורפות בזאת במעטפה סגורה לשם סודיות, בכל הנוגע למותגים בינלאומיים המפורטים ברשימה הסודית המצורפת בזאת במעטפה סגורה ו/או לעסקי המבקשות ו/או לזכיונות בנוגע למותגים בינלאומיים ו/או בכל הנוגע לעסקיהן של מי מהחברות המנויות ברשימה הסודית הנ"ל וכן:

רשימות אנשי קשר של לקוחותיהן ו/או ספקיהן של המבקשות בכל מדיה שהיא, לרבות מדיה ממחושבת וכן;

            מחברת כרטיסי הביקור של ספקים ו/או לקוחות שאותה ניהל המשיב מס'

            1 במהלך תקופת עבודתו במבקשות וכן;

יומני פגישות של המשיבים 1, 3-4 לשנים 2005 ו- 2006 בכל מדיה שהיא, לרבות מדיה ממוחשבת וכן;

פנקסי חשבוניות של המשיבים 1, 5ו-6 לתקופה שמחודש ספטמבר 2005 ואילך וכן;

צילומים ו/או דגמים ו/או דוגמאות של מוצרים הממותגים באיזה מהמותגים המנויים ברשימות הסודיות הנ"ל ו/או דוגמאות של בגדי העובדים של חברת מקדונלדס".

(להלן-הבקשה)

 

2.         הבקשה מוגשת, כנטען על ידי המבקשים, במסגרת ובתמיכה לתביעה למתן חשבונות (שבעקבותיה תוגש תביעה כספית לפיצויים) ותביעה למתן צווי מניעה קבועים שיאסרו על המשיבים להמשיך ולעשות כלפי המבקשות עוולות של גזל סודות מסחריים ושימוש פסול בסודותיהן העסקיים שנגזלו מהמבקשות, עוולות של גרם הפרת חוזה ותחרות בלתי הוגנת כלפיהן, כמו גם עוולות חוזיות וחוקיות שעשה המשיב 1 כלפי המבקשות בהיותו עובד שלהן לשעבר.

            וכן בהמשך לבקשה למתן סעדי ביניים דחופים (בש"א 7558/06 – להלן-הבקשה לסעד זמני) שהוגשה לבית הדין ביום 7.8.2006, במסגרתה בקשו המבקשות כי בית הדין יורה על מתן צווי מניעה זמניים וארעיים, האוסרים על המשיבים להתקשר עם לקוחות המבקשות וספקיהן. הבקשה לסעד זמני תלויה ועומדת וקבועה להמשך דיון בפני מותב בראשות כב' השופטת גילצר ליום 24.8.2006.

 

3.         את הבקשה מנמקות המבקשות, בין השאר, כדלקמן:-

 

3.1        המבקשות עוסקות בתחום המותגים הבינלאומיים המצויירים וניהול סוכנות של חברות בינלאומיות (להלן-תחום העיסוק). הנכס העיקרי והסודי בתחום עיסוקן של המבקשות הם ה"דע כיצד" של המבקשות, פרטי החוזים שלהם עם לקוחותיהן וספקיהן, התנאים הכלכליים והמסחריים של החוזים, שמותיהם של אנשי הקשר אצל הלקוחות והספקים, כתובותיהם, מספרי הטלפון שלהם, הקשרים הייחודיים, שנבנו במשך שנים של עבודה מאומצת עם בעלי מותגים בינלאומיים, ספקים (במזרח הרחוק) ולקוחות בארץ, והידע הסודי בדבר תוכניותיהם העסקיות של בעלי המותגים הבינלאומיים – איזה מותג עומד להיות להיט ומהן הדרכים למיקסום הרווחים ממותג זה, אופן הטיפול במוצרים הממותגים, תהליכי האישור והדרישות של כל בעל מותג וכיוצ"ב.

 

3.2       המשיב 1 הועסק בקבוצת המבקשות בתפקיד בכיר של מנהל שיווק ומכירות החל מחודש מרץ 2002 ועד להתפטרותו שנכנסה לתוקפה ביום 31.8.2005. עם תחילת עבודתו ביקש המשיב 1 כי החלק הארי משכרו ישולם לו כנגד חשבונית מס ורק חלק קטן בתלושי שכר, אולם לא היה כל שוני בינו לבין עובדי המבקשות האחרים לכל דבר ועניין. עובר לתחילת עבודתו אצל המבקשות היה חסר כל נסיון קודם בתחום העיסוק.

 

3.3        לאחרונה נודע למבקשות כי עוד בהיות המשיב 1, וביתר שאת לאחר התפטרותו, ללא ידיעתן של המבקשות ומאחורי גבן, פעל להקמת עסק שתכליתו לעשות שימוש לטובתו ולטובת המשיבים 2-4, שהם חסרי כל נסיון וידע בתחום המותגים הבינלאומיים, שותפיו בקנוניה, בכל הסודות העסקיים והקשרים העסקיים הייחודיים שהעמידו המבקשות לרשותו בנאמנות, במהלך עבודתו, לצורך עבודתו אצלן, ולגזול את עסקיהן הטובים ביותר, כמו גם את היתרונות האסטרטגיים המובהקים של המבקשות על פני מתחרותיהן בשוק, לטובת "עסק" חדש שהקימו המשיבים 1-4,המאוגד תחת המשיבות 5 ו-6.

 

3.4        כתוצאה מפעולותיו של המשיב 1 יחד או עבור המשיבים 2-6, הפסיקו לעבוד עם המבקשות ספקים ולקוחות חשובים שהמרכזי בהם הוא חברת MGA ,; כאשר בסמוך ממש להגשת הבקשה לסעד זמני התברר לפתע כי בעל מותג מרכזי מאד נוסף של המבקשות MARVEL  הודיע על הפסקת הסכם הסוכנות שלו עם המבקשת 1 ללא כל התראה מוקדמת וללא כל סיבה עניינית. בדיקות שערכו המבקשות גילו שמי שעומד מאחורי העניין הם המשיבים 1-6, וכי פעילותם של המשיבים 1-6 לא מסתכמת בגזילת MGA ו- MARVEL מהמבקשות (למשיבים גרסאות סותרות באשר להתקשרותם בהסכם עם MARVEL) אלא שבאופן שיטתי וזדוני הם מנסים לגזול את כלל עסקי המבקשות ולחסל בכך, הלכה למעשה, את המבקשות.

 

3.5        הפנייה לבית הדין בבקשה לסעד זמני נבעה מן הצורך בפעולה מיידית של בית הדין לעצירת המהלך שבו החלו המשיבים 1-6 מול MARVEL ומול בעלי מותגים בינלאומיים גדולים נוספים, כמו גם מול לקוחות מרכזיים של המבקשות בישראל.

 

3.6        מהבקשה לסעד זמני והתצהיר שצורף לה, הנתמכים בתצהירי התגובה של המשיבים, עולות העובדות והראיות החד משמעיות המלמדות כי המשיב 1 אכן עשה כלפי המבקשות עוולה של גזל סודות מסחריים והפר במעשיו את התחייבויותיו החוזיות והחוקיות כעובד להימנע מתחרות בלתי הוגנת במעסיקותיו, וכי המשיבים 2-6 עשו כלפי המבקשות עוולות של שימוש בסודות מסחריים גנובים וכן גרם הפרת חוזה בין המבקשות לבין המשיב 1 – עובדן.

 

3.7        כן עולה מהבקשה לסעד זמני והתצהיר שצורף לה כי במסגרת הניסיון הזדוני, הכולל והמקיף האמור הקימו המשיבים 1-4 "יש מאין" את המשיבות 5 ו-6 כ"קבוצת חברות תאומה" לקבוצת המבקשות, שפעילותה מבוססת רובה על "הנדוניה" שאותה הביא המשיב 1 לקבוצה המתחרה האמורה, הכוללת את כל הידע המסחרי הסודי והקשרים שיצרו המבקשות בהמלך שנות פעילותן בארץ ובחו"ל, ידע מסחרי סודי וקשרים שאותם גזל המשיב מס' 1 בעזות מצח ושאותה מנצלים המשיבים 1-6 במכוון וביודעין על מנת לגזול לטובתם את כל, או את מרבית, עסקיהן של המבקשות.

 

3.8        התמונה אשר התגלתה למבקשות לאחרונה ואשר המשיבים מודים בה בתצהירי התגובה לבקשה לסעד זמני, מלמדת כי השימוש בסודותיהן של המבקשות כבר נשא פירותיו והמשיבים הצליחו לגרום לכך ששני בעלי מותגים בינלאומיים גדולים MGA  ו- MARVEL הודיעו על הפסקת התקשרותם עם המבקשות.

             בהתייחס – ל- MGA אין מחלוקת שהמשיבים 1-6 התקשרו עימה בחוזים במקום המבקשות, ואילו ביחס ל- MARVEL, מסרו המשיבים גרסאות סותרות ביחס להתקשרותם עמה, כך שלא ברור באופן חד משמעי אם נכרת הסכם בין MARVEL למשיבים אם לאו.

 

3.9        מהתשתית העובדתית ההולכת ומתבהרת מאז שהוגשה הבקשה לסעד זמני, עולה, כי במסגרת מעשיהם הפסולים כאמור ובתחרות בלתי הוגנת בעליל, פונים המשיבים רק, או בעיקר, ללקוחות ולספקי המבקשות, מולם הם יכולים לעשות שימוש פסול בידע העסקי הסודי של המבקשות המצוי בידיעת המשיב 1 כעובד המבקשות לשעבר, ולהפיק ממנו יתרונות מסחריים בלתי הוגנים. בדרך זו מנסים המשיבים לגזול את עסקיהם המרכזיים של המבקשות.

 

3.10      העובדה שהמשיבים ראוים עצמם "חופשיים" לפנות ללקוחותיהן וספקיהן של המבקשות תוך ניצול ידיעותיו של המשיב 1 באשר לסודות המבקשות ואכן עשו, עושים ומתכוונים להמשיך ולעשות מעשים פסולים אלה, כמו גם העובדה שהמשיבים כבר הצליחו לגזול מהמבקשות שני עסקים מרכזיים שלהן, עולה באופן חד משמעי גם מתצהירי התגובה שהגישו המשיבים לבקשה.

 

3.11      הבקשה מוגשת לאור החשש שהמשיבים יעלימו את הראיות הדרושות לביסוס התביעה נגדם כאשר תוגש נגדם התביעה העיקרית. חשש זה אינו חשש בעלמא, אלא הוא מבוסס הן על דרך התנהלותו של המשיב 1 במהלך עבודתו אצל המבקשות ולאחריה, הן לאור התנהלותם של המשיבים במעשיהם הפסולים נגד המבקשות וכן בהליכים השיפוטיים שהתנהלו עד כה, התנהלות אשר מלמדת כי המשיבים מנסים להעלים עובדות מהותיות על מנת לערפל ולטשטש את התמונה העבודתית והן על הגיונם של דברים.

 

3.11      מכתבי בי-דין המונחים בפני בית הדין, בשלב זה, במסגרת הבקשה, עולה באופן חד משמעי כי המבקשות הניחו תשתית למעלה מן הדרוש בשלב זה על מנת להראות כי בוצעה כלפיהן עוולה של גזל סוד מסחרי וכי קמה להן הזכות של כינוס נכסי המשיבים לצורך מנעת העלמת ראיות.

 

3.12      כעולה מהעובדות שהובאו במסגרת הבקשה לסעד זמני ואשר אושרו בעיקרן על ידי המשיבים 1 ו-4 בתצהירי התגובה שהגישו, עסקיהם של המשיבים בכל הנוגע למותגים בינלאומיים מבוססים רובם ככולם על עסקים שנגזלו מהמבקשות כתוצאה משימוש פסול בידע והקשרים העסקיים הסודיים של המבקשות אשר נגזלו על ידי המשיב 1 ואשר המשיבים 1-6 עושים בהם בהכרח שימוש פסול לתועלתם העסקית. לאור זאת קמה למבקשות עילת תביעה ולו לכאורה, הן למניעת המשך המעשים הפסולים והן קבלת פיצויים על הנזק הכספי שנגרם וייגרם להן כתוצאה ממעשים אלה.

 

3.13      משכך, ברור מאליו כי כל הנכסים שמבוקש לכנסם כאמור בפתיח לבקשה הם נכסים אשר הופקו ו/או מופקים תוך ביצוע עוולת גזל סוד מסחרי ו/או שימשו ו/או משמשים לביצועה של העוולה ומכך הם משמשים ראיות דרושות לצורך הוכחת תביעתן של המבקשות.

 

3.14      תפיסתם של הנכסים האמורים במסגרת כינוס הנכסים המבוקש דרושה על מנת לתפוס ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן או להשמדתן ללא עקבות, אם משום שהמשיבים יעבירו את הנכסים למקום אחר (למשל לבתיהם או עסקיהם האחרים של המשיבים 3ו-4 או ישמידו אותם תוך עריכת צילומים וגיבויים והסתרתם).

 

3.15      המבקשות יבקשו מבית הדין להסמיך את כונס הנכסים להעתיק ו/או לצלם את הנכסים ו/או המסמכים ו/או קבצי המחשב במשרדיו של כונס הנכסים, לשמור את ההעתקים ו/או הצילומים בנאמנות במשרדיו ולהשיב את המקור לאחר מכן למשיבים.

 

לבקשה צורף תצהירו של מר יוסף דב פוקס, מנכ"ל המבקשת 1 ובעל מניות במבקשות 2-3

 

4.         המסגרת המשפטית

 

4.1       ככלל, כינוס נכסים הוא סעד זמני במהותו ובבחינת כלי עזר הבא לעזרת המתדיין לשם השגת הסעד הסופי שבתובענה, ואינו אלא אמצעי עזר למימוש זכויות. סעד זה, שהוא למעשה, סעד "אנטון פילר" שמקורו בדין האנגלי, מוסדר היום בשני רבדים מקבילים – בתקנות סדר הדין האזרחי ובחוק עוולות מסחריות ותקנותיו.

            עוד יצוין כי ניתן לראות בצו למינוי כונס נכסים מעין צו גילוי מסמכים הממזג בתוכו יסודות של מעין חיפוש אזרחי. התובע או מי שמתעתד להיות תובע, מורשה על פי הצו, לתפוס ולהגן על פריטי ראיות מסוימים החיוניים לו לצורך המשפט, מהעלמתם או השמדתם על ידי הנתבע.

 

4.2              הפרק השני לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999 (להלן-חוק עוולות מסחריות) עוסק בהגנה על הסוד המסחרי וקובע מה הוא סוד מסחרי ומהו גזל סוד מסחרי, ואילו הפרק השלישי דן בסעדים שמקנה החוק לטובת מי שנפגע מהפרתו. בפרק זה ובתקנות שהוצאו על פיו גובש, בין השאר, הסדר מלא אשר נועד לאפשר למי שזכותו נפגעת - כניסה לחצרים של החייב על מנת לאתר ולתפוס ראיות במקרים של גניבת עין וגזל סוד מסחרי.

 

4.3       סעיף 16 לחוק עוולות מסחריות דן במינוי כונס נכסים, וקובע, בין השאר, את מטרת המינוי:-

"א.      הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש של ממש לביצוע של עוולה, רשאי הוא למנות, בצו, כונס נכסים, ולהסמיכו להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי הנתבע או על ידי אדם אחר שאינו הנתבע (להלן-צד שלישי), לשם חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, או לתפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן..."  (ההדגשות לא במקור).

 

כעולה מנוסח הסעיף, שתי מטרות למינוי: האחת חיפוש ותפיסת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע העוולה או שימשו לביצועה, והמטרה השנייה תפיסת ראיות אשר קיים חשש סביר להעלמתן.

עוד עולה מנוסח הסעיף כי מדובר בתרופה שביושר שלבית המשפט שיקול דעת מלא לנתינתה או לאי נתינתה.

 

4.4       סעיף 17 לחוק עוולות מסחריות קובע כי בית המשפט רשאי לתת צו אף במעמד צד אחד, אם הוכח להנחת דעתו, בתצהיר או בעדות אחרת, כי קיים חשש סביר שהשהייה עד לדיון במעמד הצדדים עלולה לגרום למבקש הצו נזק חמור או להעלמת הנכסים. ניתן הצו במעמד צד אחד יתקיים הדיון במעמד שני הצדדים בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ- 7 ימים מיום מתן הצו, אלא אם כן קבע בית המשפט מועד מאוחר יותר מטעמים מיוחדים שיירשמו.

 

4.5       כינוס נכסים, על פי חוק עוולות מסחריות, הינו סעד לא שגרתי בעל אופי פולשני במיוחד, שיש בו לפגוע בזכות לפרטיות של הנתבע ושל צדדים שלישיים, ועל כן יש להפעילו "בזהירות, אך בנמרצות ראויה" כמתחייב מתכליתו של החוק. (ראה לעניין זה: מיגל דויטש "עוולות מסחריות וסודות מסחר" עמ' 71).

            בהקשר זה יצוין כי מידת הזהירות מחייבת, בין השאר, גם שיקול דעת ביחס לאחת הפגיעות החמורות ביותר, העלולות להיגרם בעת ביצוע הצו שהיא חשיפת סודותיו המסחריים של הנתבע בפני התובע. על מנת להקטין את סכנת חשיפת הסודות המסחריים של הנתבע יש להימנע ממתן הצו כאשר קיים חשש שמטרת הצו היא "לדוג מסמכים".

 

4.6       הדרישה הקבועה בחוק עוולות מסחריות באשר למינוי כונס נכסים הן לעניין תפיסת נכסים והן לעניין תפיסת ראיות, היא כי יתקיים "חשש של ממש לביצועה של עוולה"; והאובייקט לחיפוש ולתפיסת ראיות צריך שיתייחס לראיות "אשר קיים חשש סביר להעלמתן".

 

4.7              בהתייחס להוכחת "החשש הסביר" להעלמתן של ראיות יצוין כי בדרך כלל ההוכחה כי בכוונת הנתבע להשמיד או להעלים ראיות היא קשה. בתי המשפט באנגליה, למשל, הנמיכו את נטל ההוכחה של דרישה זו, והסתפקו בראיות אודות אמינות הנתבע, בזיון קודם של צווי בית המשפט ומעשי הפרה קודמים. (ראה לעניין זה: אורן רכס "סודות מסחריים והגבלת עיסוק" כרך שני, עמ' 1019 והאסמכתאות שם).

 

4.8       כמתחייב מהאמור לעיל, בבוא בית הדין להחליט האם ליתן את הצו במעמד צד אחד, אם לאו, עליו לשקול האם התקיימו התנאים כדלקמן:-

           א.      האם הובאו ראיות מהימנות, לכאורה, שב"סוד מסחרי" עסקינן.

            ב.         האם הובאו ראיות מהימנות, לכאורה, שאותם "נכסים" המהווים את ה"סוד המסחרי" או ה"ראיות" לצורך הוכחת ביצועה של ה"עוולה" המתייחסת ל"סוד המסחרי" מצויים בחזקת הנתבע.

ג.         האם הוכח להנחת דעתו של בית הדין, כי קיים חשש סביר להעלמתם או השמדתם של הראיות ו/או הנכסים לפני קיום הדיון במעמד הצדדים.

ד.         האם הראיות והנכסים אכן דרושים לתובע לשם השגת הסעד הסופי שבתובענה.

(ראה לעניין זה: מיגל דויטש "עוולות מסחריות וסודות מסחר" עמ' 73)

 

4.9       בנוסף' מאחר ומדובר בצו בעל אופי פולשני, על בית הדין, להשתכנע גם כי מתן הצו הוא לתכלית ראויה ובמידה שאינה עולה על הנדרש, עליו לוודא שאין התובע מעוניין "לדוג" ראיות מאת הנתבע, וכן על בית הדין לבחון את מידת הנזק העלולה להיגרם לנתבע ולצדדים שלישיים – מול נחיצות הראיות המבוקשות להוכחת התביעה.

            "על בית המשפט להפעיל את סמכותו בהתאם לשיקול דעת המאזן בין תכלית התרופה לבין האינטרס הסביר של הצד שכנגד. אף כי העלמת ראיות, בין אם משקלן כבד ובין אם קל, היא מעשה חמור הראוי לסנקציה הולמת, יש לזכור כי בשלב זה מדובר בחשש בלבד להעלמת הראיות, ולא בוודאות לכך, ועל כן יש לאזן בין אינטרס המבקש לבין הבעייתיות שבמתן סעד פולשני זה. בהפעלת הסמכות לפי חוק עוולות מסחריות, אם כן, מן ההכרח כי תילקח בחשבון השפעת ההעלמה הצפויה של הראיות על ניהול ההליך". (שם, בעמ' 73).

 

5.         מהכלל אל הפרט

 

לאחר שעיינתי בבקשה על כל נספחיה, לרבות התצהיר התומך בה, בחנתי האם התקיימו התנאים למתן הצו, כמתחייב מההלכה הפסוקה, כפי שנסקרה לעיל, תוך עריכת האיזונים הראויים והמתחייבים מאופיו של הצו בהתייחס למידת הנזק, העלולה להיגרם למשיבים ולצדדים שלישיים, מול נחיצות הראיות המבוקשות להוכחת התביעה התלויה ועומדת בפני בית הדין, אני קובעת כדלקמן:-

 

 

            5.1       בתצהירו שצורף לבקשה טוען מר יוסף דב פוקס (להלן-מר פוקס) כי:

"פניית המבקשות לביה"ד הנכבד בבקשה לכינוס נכסים נובעת מן הצורך לתפוס את הנכסים ו/או המסמכים המהווים ראיות למעשיהם הפסולים של המשיבים ולנזקים העצומים שהמשיבים גרמו למבקשות במעשיהם ואשר המבקשות מתעתדות להגיש תביעה לקבלת פיצויים מהמשיבים בגינם.

אילו לא ייתן ביה"ד הנכבד את הצו לכינוס נכסים, קיימת סבירות ברמה גבוהה לכך שהמשיבים יעלימו את הנכסים ו/או המסמכים המהווים ראיות כאמור וימנעו בכך מהמבקשות את האפשרות להוכיח את תביעתן נגד המשיבים" (סעיפים 4-5 לתצהיר).

 

ובפרק ז לתצהירו שכותרתו "העובדות המלמדות על ההצדקה במתן צו כינוס נכסים במעמד צד אחד", מצהיר מר פוקס כדלקמן:-

"בקשה זו מוגשת לאור החשש שהמשיבים יעלימו את הראיות הדרושות לביסוס התביעה נגדם כאשר תוגש נגדם התביעה העיקרית. חשש זה אינו חשש בעלמא, אלא הוא מבוסס הן על דרך התנהלותו של המשיב מס' 1 במהלך עבודתו במבקשות ולאחריה, הן לאור התנהלותם של המשיבים במעשיהם הפסולים נגד המבקשות וכן בהליכים השיפוטיים שהתנהלו עד כה, התנהלות אשר מלמדת כי המשיבים מנסים להעלים עובדות מהותיות על מנת לערפל ולטשטש את התמונה הכללית והן על הגיונם של דברים.

 

לצערי התברר כי דפוס פעולתו הנפסד של חכמון, כפי שבא לידי ביטוי בחובות ובתביעות משפטיות שבהם הסתבך לפני שהחל עבודתו במבקשות ועקב זאת ביקש לקבל את מרבית שכרו כנגד חשבונית מס, היה בבחינת מבוא להתנהלותו הפסולה כלפי המבקשות. הדברים נלמדים החל מן העובדות הפשוטות, לפיהן חכמון לקח מהחברה עם עזיבתו את מחברת הספקים והלקוחות ("התנ"ך); מחק את הדיסק הקשיח של המחשב שהעמדנו לרשותו; השיב את המחשב זמן רב לאחר שסיים את עבודתו בחברה ללא כל אישור ולמרות בקשות חוזרות ונשנות ועד המעשים הפסולים שהוא מבצע יחד ו/או עבור המשיבים 2-6 כנגד החברה, בעזות מצח ובחוצפה בלתי מצויות.

 

לאור דפוס התנהלותו האמור של חכמון, ברור כי חכמון, יחד עם המשיבים האחרים, יעשה כל שלאל ידו על מנת למנוע בירור עובדתי מלא ושלם של מעשיו הפסולים ותוצאותיהם, כפי שהוא העיד במפורש באוזניי. הריני מפנה לדברים שאמר לי חכמון בשיחתנו מיום 2/8/2006 המלמדים כי אין בכוונתו לגלות את מעשיו הפסולים בשל "נאמנותו" למשיבים האחרים "שמשלמים לו כסף" וכי יש בכינוס הנכסים על מנת שתעמוד בפני ביה"ד הנכבד תמונה מלא של מעשי המשיבים:

'יוסי: רגע, מה זה עובדות סליחה, מוגמרות, יש עוד חוזה שלקחת לי?

עמוס: לא לקחתי לך שום דבר, לא לקחתי, ואם יש תחרות או מכרז אני מתמודד.

יוסי: לא, אני שואל, יש עוד מכרזים שהתמודדת?

עמוס: אם היה, הייתי אומר לך?

יוסי: או. קי בסדר.

עמוס: מה זאת אומרת, אתה כמו שהייתי לויאלי לך, אני לויאלי למערכת שמשלמת לי כסף.' (ההדגשה לא במקור).

 

זאת ועוד. מעבר לאי אמירת העובדות לאשורן, נוקטים המשיבים בטקטיקה ברורה של טשטוש ובלבול, באשר במסגרת תגובותיהם של המשיבים ואמירותיהם במסגרת שני הדיונים שהתקיימו עד כה בבש"א 7558/06 הציגו גרסאות עובדתיות סותרות בנושאים שהינם מרכזיים וחיוניים להבנת התמונה העובדתית המלאה.

..."

(סעיפים 113- 116 לתצהירו של מר פוקס).

 

5.2      לא שוכנעתי שיש באמור בתצהירו של מר פוקס, כפי שצוטט לעיל, כדי להוכיח כי "קיימת סבירות ברמה גבוהה לכך שהמשיבים יעלימו את הנכסים ו/או המסמכים המהווים ראיות כאמור...", כטענתו של מר פוקס. איני סבורה כי, בשלב בו מונחת הבקשה בפני, יש בידי כדי לקבוע כי התנהלותם הנטענת של המשיבים היא בבחינת ראיה מספקת על מנת להוכיח את "החשש הסביר" הנדרש.

 די באמור לעיל כדי לדחות את הבקשה.

 

5.3      למעלה מן הצורך אוסיף ואציין: מר פוקס טוען בתצהירו, כפי שצוטט לעיל, כי הבקשה נובעת מן הצורך לתפוס נכסים ומסמכים המהווים ראיות למעשיהם הפסולים של המשיבים ולנזקים שגרמו למבקשות אשר "מתעתדות להגיש תביעה לקבלת פיצויים מהמשיבים בגינם", כעולה מהאמור כוונת המבקשות למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד כי אם לצורך תביעה אחרת אותה הן מתעתדות, כאמור, להגיש.

 

5.4      בסעיף 110 לתצהירו מפרט מר פוקס את המסמכים שמבוקש לכנסם במסגרת הבקשה שהם "הראיות לנזקים האדירים שנגרמו וייגרמו למבקשות כתוצאה ממעשיהם הפסולים של המשיבים":

"חוזים, תרשומות, טפסים הזמנות, חשבוניות, מצגות, והתכתבויות (לרבות באי-מייל) של מי מהמשיבים בינם לבין עצמם ו/או עם מי מהחברות המנויות ברשימות המצורפות בזאת במעטפה סגורה לשם סודיות, בכל הנוגע למותגים בינלאומיים המפורטים ברשימה הסודית המצורפת בזאת במעטפה סגורה ו/או לעסקי המבקשות ו/או לזכיונות בנוגע למותגים בינלאומיים ו/או בכל הנוגע לעסקיהן של מי מהחברות המנויות ברשימה הסודית הנ"ל – מסמכים אלה דרושים הן להוכחת ביצוע העוולות בעבר, בהווה ובעתיד והן להוכחת טובת ההנאה הכספית שהפיקו ויפיקו המבקשים ממעשיהם הפסולים.

 

 רשימות אנשי קשר של לקוחותיהן ו/או ספקיהן של המבקשות בכל מדיה שהיא, לרבות מדיה ממוחשבת – מסמכים אלה, הכוללים בודאי מידע סודי של המבקשות שנגזל על ידי המשיבים, דרושים להוכחת ביצוע העוולות על ידי המשיבים.

 

מחברת כרטיסי הביקור של ספקים ו/או לקוחות שאותה ניהל המשיב מס' 1 במהלך תקופת עבודתו במבקשות  - מחברת זו שנגזלה על ידי המשיב מס' 1 מהמבקשות הינה רכוש המבקשות והיא דרושה על מנת להוכיח את עוולת הגזל.

 

יומני פגישות של המשיבים 1, 3 ו-4 לשנים 2005 ו- 2006 בכל מדיה שהיא, לרבות מדיה ממוחשבת – מסמכים אלה, הכוללים בוודאי מידע בדבר פגישות עם לקוחות וספקי המבקשות, וכן את הפגישות בין המשיבים 1-4 לבין עצמם, דרושים להוכחת ביצוע העוולות על ידי המשיבים.

 

פנקסי חשבוניות של המשיבים 1, 5 ו-6 לתקופה שמחודש ספטמבר 2005 ואילך – דרושים הן להוכחת ביצוע העוולות בעבר, בהווה ובעתיד והן להוכחת טובת ההנאה הכספית שהפיקו ויפיקו המבקשים ממעשיהם הפסולים.

 

צילומים ו/או דגמים ו/או דוגמאות של מוצרים הממותגים באיזה מהמותגים המנויים ברשימות הסודיות הנ"ל ו/או דוגמאות של בגדי עובדים של חברת מקדונלדס – נכסים אלה דרושים על מנת להוכיח את ביצוע העוולות על ידי המשיבים."

יצוין כי מטרת הצו היא תפיסת חומר ספציפי המצוי בידי המשיבים ולא חיפוש כללי של ראיות. שימוש בצו לצורך "מסע דייג" של ראיות אינו מתיישב עם אופיו של הצו.

אני סבורה כי בענייננו, החלק הארי של הצו המבוקש אכן מתייחס לחיפוש כללי של ראיות.

 

5.4      סעיף 5 לחוק עוולות מסחריות מגדיר "סוד מסחרי" כ"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודותיו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט באמצעים סבירים לשמירה על סודותיו" 

           אולם על פי ההלכה הפסוקה, "סוד מסחרי" אינו מילת קסם. על הטוען לקיומו של "סוד מסחרי" להוכיח את קיומו, היינו עליו לתאר ולפרט מהו הסוד, וכן להוכיח את היקפו ואת הזמן שעליו להיוותר בגדר "סוד" בנוסף להוכחה כי הוא נוקט באמצעים סבירים במטרה להבטיח את שמירתו.

           עוד נקבע בהלכה הפסוקה, כי רשימת לקוחות וספקים יכולה להיחשב כסוד מסחרי ובלבד שמדובר בלקוחות וספקים של ממש, ולא בכל מקרה די בכך שבידי אדם רשימת לקוחות מסויימת כדי לקבוע כי הוא מחזיק בסוד מסחרי: "...רשימת לקוחות תוכל להוות סוד מסחרי המגיע כדי זכות קניינית של בעליה רק בנסיבות בהן יכוח שדרוש מאמץ מיוחד להשיגה, ובאותם מקרים שיוכח שיש ערך מוסף כלשהו בקבלת הרשימה "מן המוכן". (9046/96 פרידה בן ברוך, נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, פ"ד נד(1) 625, 634). עוד נקבע כי במקרים רבים חשיבותה של רשימת לקוחות אינה נובעת מזהות הלקוח אלא מתנאי העסקאות עמו, המחירים, התנאים הייחודיים וכד' – אולם לאלה "תוחלת חיים" קצרה "בנושא זה יש להביא בחשבון שינויים במחירון ובתנאים היחודיים, שכן אם, דרך משל, אלו משתנים בכל שלושה חודשים, הרי שאם הוצאת המחירון החדש עיקר הסוד המסחרי איננו עוד בגדר "סוד מסחרי" " (דברי הנשיא אדלר ב ע"ע 1141/00 הר זהב שירותי מזון בע"מ נ' פודליין בע"מ ואח')

 

5.5      זאת ועוד, לא הובאה בפני כל ראיה לכאורה כי המסמכים המבוקשים כוללים "סודות מסחריים" של המבקשות. האמירה של מר פוקס כי מסמכים אלה "כוללים בודאי מידע סודי..." אינה מספקת לצורך מתן הצו. כן לא הובאה כל ראיה לכאורה כי הראיות לצורך הוכחת ביצוען של העוולות הנטענות אכן מצויות בחזקת המשיבים.

           עוד אציין כי גם אם מחברת כרטיסי הביקור של הספקים ו/או הלקוחות שאותה ניהל המשיב 1 במהלך עבודתו במבקשות ("התנ"ך" כהגדרת מר פוקס) , היא בבחינת סוד מסחרי ורכוש של המבקשות והיא "נגזלה" על ידי המשיב 1, כטענת המבקשות – אין די בכך בלבד כדי להצדיק מתן הצו המבוקש.   

           בהתייחס לפנקסי החשבוניות, לא שוכענתי, כאמור, כי קיים חשש סביר להעלמתן, ומכל מקום, ובכפוף לדין תוכלנה המבקשות לבקש גילוי ועיון במסמכים אלה במסגרת של גילוי מסמכים.

      

6.         סוף דבר

 

            6.1       לאור המקובץ הבקשה נדחית.

 

            6.2       המזכירות תעביר ההחלטה לבא כוח המבקשות.

      

 

ניתנה היום כ"ז באב, תשס"ו (21 באוגוסט 2006) בהעדר הצדדים

 

                                                                                

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          

 

 

 

 

עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 03/12/2006

עוד פסיקה בנושא לפני ה- 03/12/2006