בתי המשפט

הדיון מתורגם מהשפה העברית לשפה הרוסית ולהיפך על ידי מר אילן טרויאנובסקי לאחר שתרגם לו את הפרוטוקול הקודם והוזהר לתרגם נאמנה היום.

    ב"כ הנאשם:

בתשובה לשאלת ביהמ"ש, אני נוהג להסביר ולתרגם לנאשם במהלך הדיון וגם בסיומו את הדברים שנאמרו. לגבי הדיון האחרון, הסברתי לנאשם, הן את תוכן טיעוני המאשימה לעונש, הן את תוכן טיעוניי לעונש, גם במהלך בדיון וגם בסיומו. הטיעונים הוכנו בשיתוף פעולה של הנאשם.

גזר דין

1.         בתקופה הרלוונטית לכתב האישום היה הנאשם בעל עסק למכירת חומר פורנוגרפי באמצעות האינטרנט.

2.         במסגרת הסדר טיעון, חזר הנאשם מכפירה, הודה בכתב האישום והורשע בעבירה של אי הודעה על פתיחת עסק, עבירה לפי סעיף 215 א' לפקודת מס הכנסה {נוסח חדש} התשכ"א-1961, 3 עבירות של אי ניהול פנקסי חשבונות ללא סיבה מספקת בשנות

מס 2002-2000, עבירה לפי סעיף 216(5) לפקודת מס הכנסה {נוסח חדש} התשכ"א-1961 ו-3 עבירות של אי הגשת דו"ח במועד על הכנסותיו בלי סיבה מספקת לשנות המס 2002-2000, עבירה לפי סעיף 216(4) לפקודת מס הכנסה {נוסח חדש} התשכ"א-1961.

3.         הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו, באם יוסרו המחדלים, יעתרו הצדדים למאסר על תנאי וקנס. כאשר לעניין הקנס, כל צד יהיה רשאי לטעון טענותיו.

הטיעונים לעונש נדחו על מנת לאפשר לנאשם להסיר מחדלים ובטרם הטיעונים לעונש, הוסרו המחדלים הניתנים להסרה ע"י הנאשם.

4.         ב"כ המאשימה בטיעוניה לעונש, הגישה פסיקה ועתרה לכבד את הסדר הטיעון ולהטיל על הנאשם מאסר על תנאי וקנס גבוה ומרתיע, בהתחשב בהסרת המחדלים.

5.         ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש, הגיש פסיקה ומסמכים, עתר לביהמ"ש להטיל על הנאשם מאסר על תנאי קצר וקנס סימלי בגובה של שקל ולכבד את הסדר הטיעון.

לטענתו, הנאשם הפעיל בין השנים 2000 עד 2002 אתר פורנוגרפי מסחרי (להלן: "העסק") וגבה כסף מלקוחות האתר. מדובר בנסיבות נדירות ביותר של הגשת כתב אישום, שכן הכנסותיו של הנאשם ב- 3 השנים מהעסק, כפי שעולה מהדוחות שהוגשו, היו 153,000 ₪. הנאשם באותה תקופה עבד כשכיר בעבודות ניקיון והרויח ב-3 השנים הנ"ל כ-56,000 ₪. לטענתו, הנפגע העיקרי מביצוע העבירות הוא הנאשם עצמו, שהרי בשל אי ניהול הפנקסים לא יכול היה לקזז את ההוצאות שהיו לעסק. אוצר המדינה הרוויח מהעבירות של הנאשם, משום שהוא חוייב בתשלומי מס ומל"ל על הכנסתו, הוטלו עליו קנסות והוא צפוי לקבל דרישות תשלום מעודכנות מגורמים נוספים. בנוסף לנאשם לא הייתה כוונה להתחמק מתשלום המס.

הנאשם יליד 1965, ללא עבר פלילי, רקדן במקצועו, עלה מרוסיה בשנת 1999 יחד עם אשתו ובנו המשרת כיום בצה"ל. הנאשם עובד בעבודות ניקיון מזדמנות ומשתכר שכר מינימום. עד לאחרונה עבדה אשתו כתופרת בשכר מינימום ונאלצה לעזוב את מקום עבודתה, עקב הטרדות מיניות מצד מעסיקה והדבר גרם לאשתו לבעיות נפשיות ולמצוקה כלכלית למשפחה.

6.         בתי המשפט בפסיקה עקבית ומתמשכת לאורך השנים, הדגישו את החומרה היתרה שיש ליחס לעבירות בניגוד לדיני המיסים. בע"פ 522/82 סעיד בן מוחמד עאזם ואח' נ' מדינת ישראל, פ"ד לו (4) 411 נאמר ע"י כב' השופט ד. לוין: "השתרשה בתודעתם של אזרחים, הגונים ושומרי חוק בדרך כלל, כי לא הרי הדין הפיסקאלי כדין הנורמאטיבי הרגיל: לפגוע ברכושו של הזולת, לגזול את כספי הפרט - מעשים נפשעים הם, ויש ליתן את הדין עליהם תוך מיצויו ובחומרה הראויה, אולם פגיעה בכספי המדינה תוך השמטת הכנסות ואפילו בסכומים ניכרים, הגם שיש בכך למעשה גזילת כספי הציבור, בעניינים אלו - שאני.

            כנגד גישה נפסדת זו יצא דברו של בית משפט זה לא אחת. כבר נאמר פעמים רבות, כי אין בין גוזל כספי הפרט לבין גוזל כספי הציבור לא כלום. אלה גם אלה חטאם הוא רב הוא, ואלה גם אלה ראויים, בנסיבות המתאימות, למצוי הדין הן בעונשי מאסר ממשיים והן בקנסות כספיים מכבידים. יתרה מזו, הודגש, כי עברייני מס ראוי שיוקיעו אותם אל עמוד הקלון לא פחות מאותם עבריינים, החוטאים לחברה בפגיעה ברכוש הזולת ובגזילתו, שאותן הכול מגנים. כיוון שהמניע למעשים אלה הוא הרצון להפיק רווחים קלים על חשבון קופת המדינה. ובצע הכסף הוא ברקע המעשה, ראוי הוא, כי מי שהורשע בעבירות אלו לא יצא נשכר מפרי מעלליו. על כן עונש הולם במקרים אלה הוא, בין היתר, קנס כספי בשיעור ניכר, שילמד את כלל הציבור, כי עבירות אלה אינן משתלמות גם מהבחינה החומרית".

7.         בבואי לגזור את דינו של הנאשם, לקחתי בחשבון את חומרת העבירות שביצע הנאשם שגרמו, בניגוד לטענת ב"כ הנאשם, לנזק ציבורי ולשיבוש מערכת מס תקינה ע"י כך ששלטונות המס לא גבו מס אמת מהנאשם במשך תקופה של 3 שנים וכן במעשיו יצר הנאשם דמורליזציה בקרב ציבור משלמי המיסים.

מאידך, לקחתי בחשבון את הסרת המחדלים ע"י הנאשם, הודאת הנאשם והחסכון בזמן שיפוטי, העדר הרשעות קודמות ונסיבותיו האישיות של הנאשם.

לפיכך, לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים, החלטתי לכבד את הסדר הטעון ולגזור על הנאשם את העונשים הבאים:

א.         6 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של 3 שנים שלא יעבור על עבירות בהם הורשע.

ב.         קנס בסך 17,000 ₪ או 6 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 25 תשלומים שווים ורצופים החל מיום 10.12.05 ואילך.

אי תשלום שיעור אחד במועדו , יעמיד את היתרה לפרעון מיידי.

ג.          הנאשם יחתום על התחייבות בסך 10,000 ₪ להימנע מלעבור על עבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

בהעדר חתימה ייאסר ל- 30 יום.

זכות ערעור תוך 45 יום לבית המשפט המחוזי.

ניתן היום י"ד בחשון, תשס"ו (16 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.

ב"כ הנאשם:

אבקש לעכב את ביצוע התשלום הראשון של הקנס בחודש ימים, דהיינו, לחודש ינואר. לא צפוי להיגרם נזק כלשהו. הנאשם מיוצג ע"י הסניגוריה הציבורית. יתכן שאנחנו נשקול להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי בגלל שמדובר באישור של מספר גורמים בסניגוריה. אבקש את הדחיה עד לחודש ינואר.

ב"כ המאשימה:

אני מתנגד לדחיית תשלום הקנס הראשון, כיוון שאני סבור שגם אם יוגש ערעור וגם אם יתקבל, קנס ישולם במקרה הזה ועל כן, אם יופחת הקנס, אז הוא יקוזז מהתשלומים ששולמו. לכן אני לא סבור שיש מקום לעכב.

החלטה:

לפנים משורת הדין, אני מעכבת את ביצוע התשלום הראשון של הקנס עד ליום 10.01.06.

ניתנה היום י"ד בחשון, תשס"ו (16 בנובמבר 2005) במעמד הצדדים.

דגנית. א