Share
בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית הדין לעבודה בבית הדין לעבודה בנצרת, העיר כבוד השופט חיים ארמון כי על פי ההלכה הפסוקה ניתן לקבוע עובדות לגבי חברות בהסתמך על הפרסום באתר האינטרנט שלהן. השופט ארמון העיר בפסק דינו על פסק דין אחר של בית הדין הארצי לעבודה שקיבל כראיות מידע לגבי חברה כפי שהתפרסם באתר האינטרנט שלה והוגש לבית הדין.

מידע באתר אינטרנט לפעמים קביל משפטית 16/07/2003 | דואר חשמלי | גיליון מספר 19 משה הלוי | halemo בפסק דין שהתקבל לאחרונה בבית הדין לעבודה בבית הדין לעבודה בנצרת, העיר כבוד השופט חיים ארמון כי על פי ההלכה הפסוקה ניתן לקבוע עובדות לגבי חברות בהסתמך על הפרסום באתר האינטרנט שלהן. השופט ארמון העיר בפסק דינו על פסק דין אחר של בית הדין הארצי לעבודה שקיבל כראיות מידע לגבי חברה כפי שהתפרסם באתר האינטרנט שלה והוגש לבית הדין. תביעת ביסלי במבה בתביעה מעניינת כשלעצמה בין חברת א.מ. חטיפי העמק בע"מ (התובעת) לבין אחים למשפחת סבג וחברת מ.י. חטיפים (הנתבעים), נזכר פועלה של רשת האינטרנט. חברת חטיפי העמק היא חברת ייצור מזון קטנה קבלנית המספקת מוצרים לחברות גדולות כמו תלמה. חברת חטיפי העמק הצליחה לפצח את קוד הייצור של חטיף הביסלי של חברת אסם הגדולה, לאחר תהליך פיתוח שלקח מספר שנים. אלי מרמור, מבעלי המפעל, הוא מהנדס מזון. אלי ערך מחקרים שנמשכו כשנתיים על מנת לגלות את שיטת ייצור הביסלי והבמבה של אסם. הוא נסע פעמים רבים לחו"ל, שכר אנשי מקצוע מתחום המזון וערך ניסויים רבים עם מוצרים שונים. הניסויים כללו שימוש בתבלינים שונים במינונים שונים, בדרכי הכנה שונות של הבצק, בניסויים באבקות קמח שונות ובשיטות לישה מגוונות. לאחר כשנתיים של ניסויים, הצליח צוותו של אלי להגיע לתוצאה שהתקרבה לטעם הביסלי של אסם. אלי מרמור ושותפו אורי מטוס החליטו להקים מפעל לייצור חטיפים במגדל העמק. לאחר ההצלחה בהשגת הטעם המתקרב לביסלי, התקשרה התובעת עם חברת תלמה והיא החלה לייצר בעבורה חטיף בשם "כיפלי קראנצ"`, המתחרה בביסלי של אסם, והמקביל לו בטעמו. המפעל גייס עובדים, ביניהם את הנתבע הראשון בתביעה, משה סבג. משה סבג התקדם והפך לאחראי משמרת באולם הייצור. משה סבג גם היה פריק מחשבים ומומחה במחשוב. את כשרונותיו במחשבים תרם להקמת אתר אינטרנט לחברת החטיפים. אתר האינטרנט של חברת חטיפי העמק http://www.amsnacks.up.co.il בשלב מסוים, המפעל עבר הליכים לקבלת תו תקן ISO 9002, ולשם כך החברה עברה גם תהליך של מחשוב. המתכונים להכנת המוצרים, הכוללים מפרטים מדויקים של המרכיבים, של אופן ההכנה ושל תכונות המוצרים, הועלו על מחשבי החברה. משה סבג הואשם על ידי החברה כי ניסה לגנוב את סודותיה על ידי העתקת הקבצים מהמחשבים במשרדי ההנהלה. התביעה הוגשה לאחר שנעשו נסיונות של משה סבג להתקשר עם משקיעים על מנת להקים מפעל מתחרה לחברה בה עבד, ועל כך הוגשה נגדו תביעה בבית הדין לעבודה בנצרת. פסק הדין אסר על סבג להשתמש בסודותיה המסחריים של חברת חטיפי העמק, לאחר שהגיע למסקנה שאת רוב המידע לא אסף מרשת האינטרנט כפי שטען בעדותו. את פסק הדין המלא והמעניין, ניתן לקרוא כאן http://halemo.net/edoar/0019/0005.html בסיפא של סעיף 36 לפסק הדין, האיר כבוד השופט ארמון את הדברים הבאים: [ציטוט] "בעת חקירתו הנגדית, מסר משה את השם "ליוצקי" כשמו של אתר של חברה גרמנית, שבו לטענתו יש כל המידע הנדרש. (שו` 13-12 בעמ` 29 לפרוטוקול). משה לא מסר את כתובתו של האתר. לא מצאתי את האתר האמור, ומכל מקום - תמוה בעיני שאם דווקא זה האתר שבו מצויה כל הטכנולוגיה שמשה ואיציק נסמכים עליה לשם הקמת מפעל הנתבעת, לא מצא משה לנכון להזכיר זאת בגרסתו המפורטת (מסמך נ/4), אלא העלה זאת רק כבדרך אגב, בעת חקירתו הנגדית." בעניין האמור בסעיף זה אעיר כי על פי ההלכה הפסוקה ניתן לקבוע עובדות לגבי חברות בהסתמך על הפרסום באתר האינטרנט שלהן. ראו בעניין זה את האמור בסעיף 2 לעס"ק 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה, האיגוד הארצי לקציני הים - צים חברת השייט הישראלית בע"מ, פד"ע לו 97, 102." [סוף ציטוט] בית הדין הארצי לעבודה עס"ק (ערעור סכסוך קיבוצי) 400024/98 הסתדרות העובדים החדשה נגד צים חברת השייט הישראלית בע"מ פסק דין זה של בית הדין הארצי לעבודה המקביל בדרגתו לבית המשפט המחוזי הסתמך בפסק דינו על מידע שנכתב באתר האינטרנט של חברת צים. בית הדין האזורי בחיפה דחה את בקשתה של ההסתדרות לתת פסק דין הצהרתי, לפיו מדיניות חברת צים המונעת מקציני הים להציג את מועמדותם במכרזים פנימיים לאיוש משרות פנויות במגזר החוף, אינה עומדת במבחן הדין. על כך הוגש הערעור בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים. בסעיף 2 בפסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה, נקבעו עובדות מסוימות לגבי חברת צים. העובדות נלקחו מאתר האינטרנט של חברת צים ולא מפרסום רשמי אחר של החברה. סעיף 2(א) בפסק הדין מתאר את העובדות כפי שנרשמו באתר החברה: [ציטוט] [א] "צים" - חברת השייט הישראלית בע"מ היא חברה שעיסוקה בספנות. "צים" הוקמה בשנת 1945. באותה עת החזיקו בחלק הארי של מניותיה הסוכנות היהודית (44%) וההסתדרות הכללית (45%). כיום, בעלי המניות העיקריים של החברה הם החברה לישראל (48.9%) ומדינת ישראל (48.6%). "צים" היא חברת השייט העשירית בגודלה בעולם. סניפיה פזורים בארץ ובחו"ל והיא מפעילה כ- 80 אוניות.[1] [ב] מהודעות בעלי הדין עולה, כי "צים" מעסיקה כ- 1,300 עובדים ישראליים, מהם כ- 500 "עובדי ים" (קצינים וימאים דרוגים) וכ- 800 "עובדי חוף". יצוין, כי על פי המידע הרשמי שפורסם באתרי האינטרנט של חברת "צים" ומשרד המסחר והתעשייה, חברת "צים" העסיקה בשנת 1998 3,352 עובדים. נראה ששיעור זה מורכב מעובדים קבועים, עובדי קבלן ועובדים זרים. [1] מקור המידע: אתר האינטרנט הרשמי של חברת צים: http://www.zim.co.il/aboutmain.htm [סוף ציטוט] את פסק הדין המלא, ניתן לקרוא כאן http://halemo.net/edoar/0019/zim.htm מידע מהאינטרנט כמידע קביל פירוט העובדות בפסק הדין עס"ק 400024/98 בסעיף 2 לפסק הדין המסתמכות על מידע שפורסם באתר האינטרנט של חברת צים הוא חדשני. בעבר הלא רחוק, מידע שהוגש לבית המשפט ומקורו היה אתר אינטרנט, הגם אתר אינטרנט של עיתון או חברה, התקבל בספק רב על ידי שופטי בית המשפט. רבים מהשופטים אינם בשלים לקבל מידע שמקורו באתרי אינטרנט. מידע המתפרסם ברשת האינטרנט, הגם שהוא מידע רשמי של גוף תקינה, חברה פרטית או ציבורית, מוסד וכל גוף אחר, נחשב לרוב למידע נחות ובעל אמינות נמוכה וככזה המאשר מניפולציות עליו (למשל שינוי טקסט). כמו כן, מידע זה אינו נחשב כ"רשומה מוסדית" על פי החוק (ראה פירוט בהמשך). בנוסף, מידע במקורו ברשת האינטרנט, נחשב למידע השוה ל"עדות מפי השמועה". מקרה שהיה: בית משפט דוחה ראיות מרשת האינטרנט בית משפט השלום תל אביב א 101056/97, בש"א 116737/99 סריגי אליקן ויעקב אמזלג נגד ציביאק בתביעה זו, סירב בית המשפט לקבל את ראייתם של הנתבעים שהיתה תדפיס דף מאתר האינטרנט של מכון תקינה בספרד. הנתבעים ביקשו להגיש דף אפיון של אותו מכון. המניע לרצונם של הנתבעים להגיש תדפיס זה, היתה עדותה של מומחית מטעם התביעה שהעידה שאינה מכירה את מכון התקינה הספרדי. הנתבעים ביקשו להציג לבית המשפט מידע על מכון התקינה הספרדי, מידע שנלקח מאתר האינטרנט של המכון. בית המשפט כאמור סירב לקבל את התדפיס לאחר שזה לא הוזכר בראיות הראשונות שהוצגו לבית המשפט, ולא ניתנה רשות לנתבעים לצרף את התדפיס לסיכומיהם. הנתבעים טענו כי האינטרנט הוא חלק מידעה שיפוטית כשם שאנציקלופדיות ומילונים הם כאלה. בית המשפט סבר שמדובר בראיה חדשה שאינה מותרת בהגשה בשלב הסיכומים. אינטרנט קביל בספרו "המחשב וההליך המשפטי - ראיות אלקטרוניות וסדרי דין" מתייחס עו"ד נמרוד קוזלובסקי למצב שבו מוגש מידע שמקורו ברשת האינטרנט לבית המשפט. בפרק 13 בספר (עמוד 272) מתייחס עו"ד קוזלובסקי לסוגיה. בפרק זה מתוארים מספר משפטים שהתרחשו בארה"ב ובהם הוגש לבית המשפט מידע שמקורו ברשת האינטרנט. כך למשל, מתואר מקרה שבו עובד סיפון לשעבר שתבע את בעל הספינה לכאורה באותה עת. התובע ביקש להציג מידע מבסיס הנתונים של אתר האינטרנט של משמר החופים ובו היו רשומים הבעלויות על כלי השיט. בית המשפט סירב לקבל מידע זה כראיה ונתן לתובע להמציא מידע מהימן חלופי ממקור אחר לגבי הבעלות על כלי השיט של הנתבע שהתכחש לבעלותו על הספינה. קביעתו הנחרצת של בית המשפט היתה כי מדובר בעדות מפי השמועה, עדות הנפסלת ואינה קבילה בבית המשפט. בית המשפט סבר כי כותב המידע (עובד במשמר החופים?) אינו מעיד בעצמו על המידע. בהמשך הפרק מתוארת הגישה המשפטית לגבי מידע שמקורו מאתר אינטרנט שאינו תמיד נחשב כ "רשומה מוסדית" על פי הגדרתה בפקודת הראיות (נוסח חדש) תשל"א 1971: [ציטוט] "רשומה מוסדית" - מסמך, לרבות פלט, אשר נערך על ידי מוסד במהלך פעילותו הרגילה של המוסד; 36. קבילות רשומה מוסדית (תיקון: תשנ"ה) (א) רשומה מוסדית תהא ראיה קבילה להוכחת אמיתות תוכנה בכל הליך משפטי, אם נתקיימו כל אלה: (1) המוסד נוהג, במהלך ניהולו הרגיל, לערוך רישום של האירוע נושא הרשומה בסמוך להתרחשותו; (2) דרך איסוף הנתונים נושא הרשומה ודרך עריכת הרשומה יש בהן כדי להעיד על אמיתות תוכנה של הרשומה; (3) היתה הרשומה פלט - הוכח בנוסף, כי: *(א) דרך הפקת הרשומה יש בה כדי להעיד על אמינותה; *(ב) המוסד נוקט, באורח סדיר, אמצעי הגנה סבירים מפני חדירה לחומר מחשב ומפני שיבוש בעבודת המחשב. (ב) היתה הרשומה פלט, יראו לענין סעיף קטן (א)(1) את מועד עריכת הנתונים המהווים יסוד לפלט, כמועד עריכתה של הרשומה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על רשומה אשר נערכה על ידי רשות מרשויות החקירה או התביעה הפלילית והמוגשת בהליך פלילי על ידי רשות כאמור. אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לפסול או להגביל הגשת רשומה כאמור, אם ניתן להגישה בהתאם להוראות סעיף 39ב. (ד) התקבלה ראיה מכוח סעיף זה, יהיה הצד שכנגד זכאי לחקור חקירה נגדית עדים שזומנו על ידו לעדות, לשם הזמת הראיה, אם עדים אלה קשורים עם בעלי הדין שמטעמו הוגשה הראיה. [סוף ציטוט] שינוי גישה בבתי המשפט בישראל מחבר הספר עו"ד נמרוד קוזלובסקי מביע דעתו בספר (עמוד 275) כי יש לשנות גישה זו של התייחסות בתי המשפט למידע שמקורו מרשת האינטרנט. וכך הוא כותב: [ציטוט] "סבורני כי קביעה זו של בית המשפט ראויה לעיון מחדש. בה בעת אני סבור, שאין לקבל את ההלכה האמריקנית עלינו עמדנו לעיל כפשוטה, אסביר מהי כוונת דברי. איני סבור כי כל מסמך המובא לבית המשפט מרשת האינטרנט כשיר לבוא במסגרתה של הרשומה המוסדית, כפי שניתן להסיק מהחלטתו של בית המשפט הישראלי. בד בבד אני סבור, כי יתכנו מקרים - והם רבים - בהם פלט של מידע המוצג ברשת האינטרנט יוכל לבוא בגדריו של חריג הרשומה המוסדית. אין, לדעתי, כל טעם שבהגיון לפסול אפריורית מקרים בהם מידע המוצג ברשת האינטרנט יהווה רשומה מוסדית עסקית של מוסד, אשר זכאי להנות מן המהימנות שמייחס הדין לרשומות מעין אלה." [סוף ציטוט] עו"ד קוזלובסקי מדגיש בספרו את עניין מקור המידע המוצג באינטרנט. אין למשל כל בעיה לקבל כראיה פלט המוצג באתר אינטרנט של חברה המוגדרת כ"מוסד" על פי החוק. לעומת זאת, מידע שכל אחד יכול להפיץ בכל מקום ברשת האינטרנט אינו יכול להיחשב תמיד כמידע מהימן וכ"רשומה מוסדית" על פי הגדרתה בחוק. אחרית דבר פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה המקביל בדרגתו לבית המשפט המחוזי קבע הלכה פסוקה לגבי התייחסות למידע שמקורו מרשת האינטרנט. למרות זאת, לא בטוח כי הלכה פסוקה זו אכן תתפוס בבתי המשפט האזרחיים, השלום והמחוזי. בתי הדין לעבודה אינם כפופים לדיני הראיות הנהוגים בבתי המשפט האזרחיים והפליליים בישראל, כך על פי סעיף 32 לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט 1969 [ציטוט] 32. ראיות בית הדין לא יהיה קשור בדיני הראיות אלא בדיון על פי סעיפים 24(ב) ו 26(ב). [סוף ציטוט] ואילו הן סעיפים 24(ב) ו 26(ב): [ציטוט] 24. סמכות בית דין אזורי (ב) לבית דין אזורי תהא הסמכות לדון בעבירות על החיקוקים המפורשים בתוספת השניה והתקנות על פיהן; שר המשפטים ושר העבודה רשאים, באישור ועדת העבודה של הכנסת, לתקן, בצו, את התוספת השניה, להוסיף עליה ולגרוע ממנה; בהליכים לפי סעיף קטן זה ידון שופט יחיד ויחולו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בהליכים פליליים בבתי המשפט. 26. ערעור לפני בית הדין הארצי (ב) פסק דין של בית דין אזורי לפי סעיף 24 (ב) ניתן לערעור לפני בית הדין הארצי; בערעור כאמור ידון בית הדין הארצי בשלושה שופטים בלבד, ויחולו בו סדרי הדין ודיני הראיות החלים בערעורים פליליים בבית משפט. [סוף ציטוט]

18/05/2004



חדשות
קנדה  | משטרת קנדה משיקה אתר אינטרנט שנועד לפענח תיקי רצח ישנים  
ארצות הברית  | רודני קינג - גירסת 2006  
ארצות הברית  | ראיות מקוונות עלולות לסייע בהרשעת קניבל  

מאמרים
ארצות הברית  | האם בתי המשפט צריכים להסתמך על הרשת?  
ישראל  | מידע חבלני מהאינטרנט אינו הוכחה לחברות בארגון עוין  
ישראל  | הנוטריון הדיגיטלי  

פסיקה
ישראל  | א 45464/04 (שלום תל אביב) עיזבון המנוח טאהר מוחמד זייד נ` מדינת ישראל  
ישראל  | בש``א 15819/06 (מחוזי ת``א) קרן אזולאי נ` אורט ישראל  
ישראל  | קפ 15/03 (שלום אשדוד) דניה קוסמטיקס בע``מ נ` שרכאת אל כרמל ואח`  

חקיקה
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  

מקורות מקוונים
ישראל  | הבלוג של תומר כהן-אינטרנט, מחשבים ודברים אחרים  
ישראל  | Dinil - פורטל הדין של ישראל  
אנגליה  | איגוד בית הנבחרים של חבר העמים- CPA  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019