Share


תאריך: 01.11.2006
בבית המשפט השלום בתל אביב
בפני כבוד השופטת נועה גרוסמן
הצדדים: Future Electronics ואח` נ` ג.ה. קפיטל אלקטרוניקה ואח`
 
העובדות:

המבקשת, חברת Future Electronics  הגישה בקשה לבית המשפט לקבוע כי מסירת כתב תביעה כנגד חברה זרה – ST Elctronics אשר בוצעה במענה שלה בישראל, איננה מסירה כשרה, כנדרש לפי סעיף 482(א) לתקנות סדר הדין האזרחי.

התובעת בתיק, חברת אלספק הנדסה תובעת את חברת ST, ומשום שמקום מושבה של הנתבעת הינו מחוץ לישראל, בוצעה המסירה לחב` Future. המסירה בוצעה מכיוון שבאתר האינטרנט של חברת ST נכתב כי מפיציה הבלעדיים בישראל של החברה הינן חב` Future וכן חב` ארו/רפק. על כן התובעת ביצעה מסירה ל"מורשה" על פי תקנת סדר הדין האזרחי שלעיל.

 

נקבע:

בית המשפט קבע כי מערכת הקשרים בין המבקשת לנתבעת הינה מערכת קשרי ספק-מפיץ/לקוח ותו לא. אין מערכת יחסים זו עולה כדי קביעתה של המבקשת כמורשה לקבלת כתבי בי-דין. כמו כן, אין הבדל בין חברת Future לבין חברת ארו/רפק בהצגתן באתר האינטרנט ולכן לא ניתן להניח כי אחת מהן הינה הנציגה הרשמית והשניה איננה.

התובעת שלחה את כתב התביעה אל המבקשת משום שבאתר האינטרנט של הנתבעת היה מצוין כי המשיבה הינה מפיצה של הנתבעת בישראל. בית המשפט קבע כי אתר האינטרנט של החברה מהווה חלון ראווה של החברה ואין בו כדי ליצור למבקשת מעמד מיוחד, העולה כדי העמדתה כמורשה של הנתבעת.

בית המשפט קבע עוד, כי אתר האינטרנט הינו כלי טכני, תועלתני, הנועד לבצע הזמנות של סחורה ומשום כך מפנה את הלקוח הפוטנציאלי אל המפיצים בכל מדינה ומדינה. 
נקבע כי המבקשת איננה נציגה מורשית של הנתבעת בישראל ולכן כתב התביעה ראוי שימסר בשנית, הפעם לנציגה מורשית של הנתבעת בישראל או בדרך של המצאה מחוץ לתחומי ישראל, על פי סעיף 500 לתקסד"א.

  

אזכורים:

ס` 482(א), 500 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד.

בר"א 39/89 General Electric corp נ` מגדל חב` לביטוח בע"מ, מב(4) 762.

רע"א 2652/94 עמיחי טנדלר נ` לה קלוב מדיטראנה (ישראל) פדאור (לא פורסם) 94 (3) 398.
בע"א 1004/97 (ת"א) SANSOUNIMAILLE נ` ישראל פרי. תק-מח 98 (1), עמ` 16012.
 
 

 
     

א 038040/05

בית משפט השלום תל אביב-יפו

 

תאריך: 01/11/2006

בפני:כב` השופטת נועה גרוסמן

 

 

 

 

 

  

 

FUTURE ELECTRONICS

המבקשת

עו"ד קורל

ע"י ב"כ

 

 

אלספק הנדסה בע"מ

 

המשיבה / התובעת

עו"ד לוי בנימין

ע"י ב"כ

 

 

נ ג ד

 

 

1. ג.ה. קפיטל אלקטרוניקה בע"מ

2. ST MICROELECTRONICS N.V. ST

חברה זרה ע"י נציגותיה הנטענות בישראל:

א. ARROW/RAPAC

ב. FUTURE ELECTRONICS

 

המשיבות הפורמאליות / הנתבעות

עו"ד צ`רטוב

מ` 1 ע"י ב"כ

 

 
החלטה:
 
מהות הבקשה:

המבקשת, אשר נטענה להיות נציגתה המוסמכת של הנתבעת 2 בישראל, וכתובת ראויה לקבלת כתבי בי-דין עבורה, מבקשת לשלול טענה זו.

המבקשת גורסת, כי המסירה של כתב התביעה אל הנתבעת 2, אשר בוצעה באמצעותה אינה מסירה כשרה המצדיקה מתן פסק דין כנגד הנתבעת 2 בתיק זה.

למען הסדר הטוב יצוין, כי בד בבד עם בקשה זו, הוגשה בקשת התובעת למתן פסק דין כנגד הנתבעת 2 וזאת על בסיס המסירה הנטענת לידי המבקשת, וכן לידי חברה נוספת הנטענת להיות גם נציגה של נתבעת 2 בארץ, חברת ARROW/RAPAC.

תוצאות בקשת התובעת למתן פסק דין מותלות בתוצאות ההכרעה בבקשת המבקשת, לשלול את מעמדה כמורשה לקבלת כתבי בי- דין, ולפיכך תידון בשולי ההכרעה כאן.


רקע התביעה: 

התובעת הגישה כתב תביעה מתוקן על סכום של 750,129 ₪ כנגד שתי הנתבעות.

התובעת התקשרה בהסכם עם הנתבעת 1, ולפיו הזמינה 3,000 יחידות מיתוג, לחיבורי קבלים לרשת החשמל.

היחידות הוזמנו בעלות של 2,640$ ארה"ב על פי הסכם הזמנת קנייה שנכרת בין התובעת לבין הנתבעת 1 וצורף כנספח א` לכתב התביעה.

לטענת התובעת סעיף 8 לכתב התביעה, הנתבעת 1 שימשה אותה שעה כסוכן ו/או כנציג מורשה של הנתבעת 2, היצרן, שמקום מושבה בארה"ב והיא זו אשר מייצרת את היחידות נשוא ההזמנה.

התובעת מוסיפה וטוענת, כי הכרטיסים שסופקו באותה הזמנה, שולבו בכרטיסי הצתה שונים.

מוצרים בהם הותקנו הכרטיסים הללו נשלחו לחו"ל. רק בשלב זה נמצא, כי הכרטיסים פגומים. גם כאלה שנבדקו בעבר ונמצאו תקינים, התקלקלו לאחר תקופת עבודה קצרה.

התובעת נאלצה איפוא להחליף את יחידות המיתוג אצל לקוחותיה באירופה.

מדובר ב- 1,000 יחידות בהן נעשה שימוש ובחזקת התובעת נותרו 2,000 יחידות לצורך שימוש בהן כראיה עתידית. ראו סעיף 27 לכתב התביעה.

 

התובעת טוענת, כי נגרמו לה נזקים כבדים כתוצאה מאותם כרטיסים פגומים, הכל כמפורט בסעיפים 29-32 לכתב התביעה המתוקן.

התובעת הגישה את התביעה כנגד הנתבעת 1, כמי שעימה התקשרה ישירות, וכנגד הנתבעת 2, כיצרן.

 

ההמצאה לנתבעת 2:

כאמור, הנתבעת 2, הינה חברה זרה שמשכנה בארה"ב.

התובעת בחרה, שלא לעתור לביצוע המצאה מחוץ לתחום על פי הוראות התקנה 500 לתסד"א תשמ"ד-1984. לשיטתה, ניתן לבצע את ההמצאה לידי הנתבעת 2 בהתאם להוראות התקנה 482 (א) לתסד"א תשמ"ד-1984, שהיא המצאה למורשה בהנהלת עסקים.

התובעת טוענת, כי המבקשת דכאן וכן חברה נוספת שלא הגישה בקשה, חברת ARROW/RAPAC, מהוות מורשה של הנתבעת 2 בישראל, לצורך תחולת תקנה 482 (א) הנ"ל.

על כן, ביצעה התובעת, מסירת כתבי בי- דין לשתי החברות דנן, ובכך סבורה היא כי יצאה ידי חובת מסירה לנתבעת 2.

את הבסיס להכתרת אותן חברות כמורשות הנתבעת 2 לקבלת כתבי בי-דין בישראל, מצאה התובעת בדברים הבאים:

 

ראשית, דברי ב"כ הנתבעת 1 עו"ד צ`רטוב בישיבת יום 28.6.06, עמ` 1 לפרוטוקול, שורות 10-12 כדלקמן:

"ב"כ הנתבעת: למיטב ידיעתי יש ליצרן נציגות בישראל. ארור רפק וחברת פיוצ`ר. הם יושבים ברח` מדינת היהודים 85, הרצליה ורח` העמל 60, קרית אריה, פ"ת".

 

שנית, אתר האינטרנט של חברת ST בישראל, המציין את פרטיהן של שתי החברות דנן כ: Distributors, דהיינו: "מפיץ" של חברת ST בישראל.

 

עמדת המבקשת:

המבקשת חלקה על היותה נציגות מורשה לקבלת כתבי בי-דין עבור הנתבעת 2 לישראל, כמובנו של ביטוי זה בתקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984.

המבקשת גרסה, כי מעולם לא הציגה עצמה כסוכן בלעדי או נציג מורשה של הנתבעת 2.

מכאן, אין להטיל עליה אחריות לקבלת כתבי בי-דין.

הבקשה נתמכה בתצהירו של מר אלון בלעש, מנכ"ל המבקשת.

מר בלעש טען בסעיף 5 לתצהירו:

"אבהיר כי המבקשת מעולם לא הציגה עצמה כסוכן בלעדי ו/או נציג מורשה של הנתבעת 2 ואף אין בידה לקבל את כתב התביעה, בשמה ומטעמה של הנתבעת 2".

 

ובסעיף 6 לתצהירו:

 

"מערכת הקשרים, הקיימת בין המבקשת לנתבעת 2 איננה אלא מערכת קשרי ספק – מפיץ/לקוח, כאשר אין בינה לבין הנתבעת מערת (השגיאה במקור – נ.ג.) יחסים השונה מיחסיה של הנתבעת 2 עם לקוחות ומפיצים רבים אחרים ובוודאי שאין מערכת יחסים זו עולה כדי קביעתה של המבקשת כמורשה לקבלת כתבי בי-דין מטעמה של הנתבעת 2".

 

המבקשת הציגה תדפיס דף אינטרנט של חברת ST בישראל, אשר סומן מב/1, והוא נוסף לתדפיס התובעת מש/1.

לדידה של המבקשת, עולה מהתדפיס מב/1, כמו גם מהתדפיס מש/1, כי אין המבקשת מהווה נציגות או סוכנות בלעדית של ST בישראל, אלא היא משמשת יחד עם חברות נוספות כגון ARROW/RAPAC, כמי שמפיצה את מוצריה של ST בישראל.

לשיטתה, סיטואציה זו עדיין אינה מקנה לה מעמד של מורשה לקבלת כתבי בי- דין.

 

הדיון:

מר בלעש נחקר על תצהירו בישיבת יום 29.10.06.

בחקירתו חזר על הגירסה, כי המבקשת אינה נציגה של הנתבעת 2 בישראל, אלא מפיצה בלבד, עמוד 3 לפרוטוקול שורה 25; עמוד 4 לפרוטוקול שורות 4-7;

 

כאשר נשאל מר בלעש, מדוע שללה המבקשת במכתב בא כוחה לב"כ התובעת, את היותה נציגות או סוכנות בלעדית של ST בישראל, אך לא שללה את היותה סוכנות סתם, ענה העד: "אני לא מבין את ההבדל בין סוכן לבין נציג", עמוד 5 שורה 4.

 

העד מר בלעש אישר, כי המבקשת מנהלת קשר יום יומי עם חברת ST בכל האמצעים התקשורתיים הקיימים, דהיינו מיילים, פקסים, טלפונים ודואר. עמוד 5 שורות 5-8.

 

אשר לחברת ARROW/RAPAC, אמר העד, כי הוא מכיר את הקשרים שלה עם הנתבעת 2 והם דומים לקשרים של המבקשת עימה. עמוד 5 לפרוטוקול שורות 13-14.

 

עוד אישר העד, כי המבקשת מופיעה באתר של ST וכי ניתן ליצור עימה קשר דרך קישור באותו אתר.

לגירסתו, החוזה עליו חתומה המבקשת עם חברת ST הוא חוזה הפצה, במתכונת ש- ST חותמת עם סניפים שונים ברחבי העולם. עמוד 6 לפרוטוקול שורות 14-19.

 

ברמת אינטנסיביות הקשר, אישר העד, כי כמעט כל יום מוזמנים רכיבים של חברת ST דרך המבקשת. עמוד 6 לפרוטוקול שורות 25-26.

 

לפי עדותו של מר בלעש, לחברת ST יש משרד בישראל בעיר נתניה, עמוד 7 לפרוטוקול שורות 4-9.

 

הכרעה:

דומני, כי על יסוד הנתונים כפי שנפרשו לעיני, יש לקבל את עמדת המבקשת.

מסתבר, כי המבקשת, משמשת סוכנות של נתבעת 2 בישראל.

כלומר, ניתן להזמין באמצעות המבקשת, סחורה המיוצרת ע"י הנתבעת 2.

המבקשת אינה היחידה הנושאת תואר זה בישראל. קיימת חברה נוספת בשם ARROW/RAPAC שאף לה מעמד דומה.

 

בשעתה, נשאה גם הנתבעת 1 בתואר זה, כאשר ההזמנה נשוא התביעה בוצעה באמצעותה, על דרך של התקשרות ישירה של התובעת עם הנתבעת 1 מצד אחד והתקשרות של הנתבעת 1 עם הנתבעת 2 מצד שני.

 

היותה של המבקשת סוכנות להזמנת מוצרי הנתבעת 2 ללקוחות ישראליים, עדיין אינה הופכת אותה מורשה לקבלת כתבי בי-דין עבור הנתבעת 2 בישראל. היא אינה סוכנות בלעדית, לא הוכתרה כנציגות רשמית וכפי שהעיד מר בלעש, חברת ST מחזיקה משרד עצמאי בנתניה.

נתון זה עלה בחקירה נגדית שחקר ב"כ הנתבעת 1 את מר בלעש, דבר המעיד על כך שנתבעת 1 מודעת לאופן ההתנהלות של נתבעת 2 מול סוכניה השונים בישראל.

 

אומנם מחקירתו של מר בלעש עלה, כי המבקשת מקיימת קשר מסחרי אינטנסיבי עם הנתבעת 2. זהו קשר יום יומי של טלפונים, פקסים, מיילים וכו`.

בכל הכבוד, קשר מסחרי אינטנסיבי כזה, עדיין אינו מקנה למבקשת מעמד של נציגה.

מהות הקשר, היא קשר מסחרי גרידא.

המבקשת מבצעת הזמנות סחורה ללקוחות ישראליים אצל הנתבעת 2.

חברות אחרות בישראל פועלות באותה מתכונת לרבות ARROW/RAPAC ואף נתבעת 1 בשעתה.

 

דברי מר בלעש בתצהירו, כי החברה שבניהולו אינה נציגה ואינה סוכנות בלעדית, הגיוניים על רקע זה.

סוכנות סתם, אינה שקולה כנגד סוכנות בלעדית.

סוכנות אחת מיני כמה סוכנויות, אינה הופכת את הסוכנות למורשה.

 

גם איזכורה של המבקשת באתר האינטרנט של חברת ST, עדיין אינו הופך אותה למורשה לקבלת כתבי בי-דין.

מדובר במנגנון, להקלת דרכם של פונים ולקוחות, המבקשים לקשור קשר מסחרי עם חברת ST באמצעות מפיציה בישראל.

מר בלעש לא הזכיר קיומו של קשר מסחרי כזה.

האיזכור באתר האינטרנט הוא "חלון הראווה" של הקשר הנ"ל.

אך, איזכור באתר אינטרנט ואפשרות ליצור קשר עם הנתבעת 2 דרך המבקשת, גם באמצעות אתר האינטרנט, עדיין אינו יוצר סוכנות בלעדית או נציגות מורשה בישראל.

 

למעשה, ניתן לומר כי התובעת למדה על קיומן של המבקשת ושל ARROW/RAPAC, ממידע שסופק לה ע"י נתבעת 1.

הנתבעת 1 ודאי מעוניינת, כי הנתבעת 2 תחלוק עימה את נטל התביעה הנוכחית והיא מבקשת לסייע, במציאת גופים העובדים עם הנתבעת 2 בישראל. לצורך הקלה על בירור ההליכים מול נתבעת 2.

לנתבעת 1 יש אינטרסים משלה בהליך הנוכחי. טענותיה כלפי גופים אחרים בישראל, אשר מקבלים כיום הזמנות עבור הנתבעת 2, אינן מוחזקות אובייקטיביות.

כמובן, אין לפסול אותן אוטומטית, אך כאשר הטענות נבחנות לגופן, הן אינן מניחות את הדעת.

 

גם בבחינת הפסיקה, נראה לי, כי אין להעניק למבקשת, מעמד של מורשה.

 

כבוד השופט ש.לוין ברע"א 89 / 39 GENERAL ELECRTIC CORP נ` מגדל חברה לבטוח בע"מ מב (4) 762,  ניתח את מהותו של מורשה על פי תקנה 482 (א) דנן :

 

ה"מורשה" לפי תקנה 482 לתקנות סדר הדין האזרחי אינו "שלוח" כמשמעותו הטכנית של דיבור זה, אלא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר שבינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין, שהוא יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו. הוא אינו חייב להיות מוסמך גם לייצג את מרשהו בדין .

ההמצאה מיועדת לא רק כדי להודיע לנתבע על ההליך שהוגש נגדו, אלא גם להחיל עליו, באמצעות האקט הפורמאלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט.

שאלת בירור תוקפה של ההמצאה אינה יכולה,בדרך כלל, להיחתך על יסוד ראיות בדיעבד על ידיעתו הקונקרטית של הנתבע על דבר ההליך שהוגש נגדו, אלא שיש צורך בהוכחה על קיומם של אותם נתונים אוביקטיביים, העושים את ההמצאה בת-פועל לפי התקנות . שאלת מידת האינטנסיביות של הקשר בין הנתבע לבין "המורשה", הנדרשת כדי לעשות את ההמצאה בת-פועל, היא שאלה שבדרגה. אין לראות "סוכן מכירות" הקונה טובין מחברה זרה ומוכרם בארץ על חשבונו הוא, הא ותו לא, "מורשה" העוסק אותה שעה מטעם החברה הזרה בהנהלת ה"עסק", אך מאידך גיסא, ככל שניתן יהיה לדלות מהעובדות יותר סממנים של שיתוף פעולה עסקי בין הנתבע לבין מנהל "עסקיו", כן תגבר הנטייה לראות ב"סוכן המכירות" "מורשה".

 

במקרה דנן, המבקשת אומנם עומדת בקשר אינטנסיבי עם הנתבעת 2.

אולם, לטעמי, יש לראות במבקשת בגדר של סוכן מכירות גרידא, שאינה עולה כדי מורשה.

שיתוף הפעולה העיסקי שנגלה לעיני בחקירה הנגדית של מר בלעש, אינו שיתוף פעולה כזה המקנה למבקשת מעמד מיוחד ונפרד אצל הנתבעת 2.

המבקשת אינה הנציגות של הנתבעת 2 בארץ.

כמותה קיימת חברה אחרת, חברת   ARROW/RAPAC, אשר אף היא פועלת בקבלת הזמנות של סחורה שמייצרת הנתבעת 2 עבור לקוחות ישראליים.

דף האינטרנט אינו מהווה מצג המקנה למבקשת מעמד מיוחד.

גם איזכורה של ARROW/RAPAC, באותו דף אינטרנט, אינו מקנה לה מעמד מיוחד.

זהו כלי טכני, תועלתני, שנועד לאפשר ביצוע הזמנות של סחורת הנתבעת 2 באמצעות אותן חברות.

לפי המבחנים שנקבעו בהלכת רע"א 39/89,מדובר כאן בסוכן מכירות גרידא ולא גורם המוסמך למסור כתבי בי-דין.

עם כל המגמה להעניק לתקנה 482(א) פרשנות מרחיבה, עדיין אין בכך כדי ליטול מתקנה 482 (א) את עוקצה.

התקנה מדברת על המצאת מסמכים ל"מורשה".

מכאן, יש צורך להראות אינדיקציה כלשהי להיות המבקשת "מורשה".

לא די בקיום עסקים גרידא, אלא יש להציג אינדיקציות וזיקות מיוחדות.

אם לא נאמר כן, נעקר את כל משמעות הביטוי "מורשה" מאותה תקנה.

העובדה שלפלוני יש קשרים עסקיים עם אלמוני ממדינות הים, עדיין אינה הופכת את פלוני למורשה של אלמוני.

גם בעולם הוירטואלי, איזכורים ברשת האינטרנט, עדיין אינם מייצרים מעמד של מורשה.

האיזכורים ברשת האינטרנט רחבים ביותר.

קישורים (Links) נפוצים ברשת האינטרנט, כאשר באמצעותם ניתן לדלג בקלות וביעילות מאתר לאתר. קיום הקישור עדיין אינו מקנה מעמד משפטי ואינו יוצר זיקות מחייבות בין המקשר למקושר.

 

כבוד השופט ש. לוין חזר ונדרש לסוגית המורשה בפרשת רע"א 94 / 2652 עמיחי טנדלר נ` לה קלוב מדיטראנה (ישראל) בעמ [פדאור (לא פורסם) 94 (3) 398].

הוא אומנם הביע שם דעתו, כי יש לפרש את תקנה 482(א) בפרשנות מרחיבה, בשים לב לכך שהעולם היום הינו כפר גלובלי וקשרים הדוקים בין מדינות שונות מתקיימים באמצעות התקשורת המודרנית. יחד עם זאת, ציין בית המשפט, כי שומה על בית המשפט שלא לחרוג מהמסגרת הדיונית המתחייבת כפי שנתחייבה בתקנות.

ציין הוא, כי מטרת התקנה היא בעיקר להבטיח הבאת ההליכים לידי הנתבע באמצעות מי שעומד עימו בקשרי מסחר באופן שוטף ובמהלך הדברים הרגיל. ראו פסקאות 4-5 לפסק הדין.

 

המבחנים שנקבעו שם הם:

 

א. אינטנסיביות הקשר.

ב. בחינת ההמצאה מנקודת מבט נורמטיבית.

ג. סוכן מכירות גרידא שאין בינו לבין הנתבע שיתוף פעולה עיסקי של ממש, אינו בגדר "מורשה".

ראו פסקה 6 לפסק הדין.

 

במקרה דנן, המבקשת בעיני, היא סוכנת מכירות גרידא.

אינטנסיביות הקשר אף היא נמדדת לגופו של כל מקרה. הקשר כפי שהוצג בפני ע"י מר בלעש הוא אכן אינטנסיבי, אך במהותו הוא טכני ואינו מצביע על שיתוף פעולה הדדי המעלה את המבקשת לדרגת "מורשה".

קשה לדעת האם המצאת כתבי תביעה באמצעות המבקשת תהא אפקטיבית במבחן השני של בחינת ההמצאה מנקודת ראות נורמטיבית.

 

אם נקצין את הדברים לכלל אבסורד, תיאורטית, ע"י תחולת המבחן שמבקשת התובעת לנקוט בו כלפי המבקשת, יכולה התובעת לנסות ולבצע מסירת כתבי בי-דין לידי הנתבעת 2 גם ע"י הנתבעת 1. הרי גם זו עסקה במכירת סחורה של הנתבעת 2 בישראל.

לא זו בלבד, אלא שהיא אף מכרה את הסחורה נשוא התביעה.

ברי, כי הנתבעת 1 אינה יכולה לשמש "מורשה" של הנתבעת 2 בישראל למרות הקשר האמור.

מכאן שהמגמה להעניק פרשנות רחבה לתקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984, אינה ללא גבולות. בחינת הקשר צריכה להיעשות תמיד לגופה ולהיות מידתית וזהירה.

 

בע"א 1004/97 (ת"א) SANSOUNIMAILLE נ` ישראל פרי. תק-מח 98 (1), עמ` 16012, נקבע ע"י כב` הנשיא גורן כדלקמן:

 

"יש לזכור, כי תכליתה העיקרית של ההמצאה הוא להביא לידיעתו של הנתבע כתבי בי-דין שהוגשו נגדו. תכלית נוספת היא להחיל על הנתבע, באמצעות האקט הפורמלי של ההמצאה, את שיפוטו הפרסונאלי של בית המשפט (רע"א 39/89, בעמ` 768). המורשה מסייע בהגשמת תכלית זו, ותקנה 482(א) מבוססת על ההנחה שיסודה בשכל הישר, כי מי שמעורב דיו בניהול עסקי גוף פלוני או מבצע עבודה בעבור אותו גוף, נמצא בקשר די הדוק עימו, כך שכתבי בי-דין שיומצאו למורשה, קרוב לוודאי שיגיעו לגוף המצוי מחוץ לתחום השיפוט. "

בענייננו, אכן הוכחו קשרי עבודה הדוקים בין המבקשת לנתבעת 2, אולם אופיים של אותם קשרי עבודה אינו מקנה למבקשת מעמד של "מורשה". אלה קשרי עבודה שוטפים,סטנדרטיים, כמותם יש לנתבעת 2 בישראל עם גוף אחר והיו בשעתו גם עם הנתבעת 1.

 

אשר על כן, אני מקבלת את הבקשה וקובעת, כי אין לראות בהמצאת כתב התביעה למבקשת משום המצאה ל"מורשה" כמובנו של ביטוי זה בתקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984.

 

בקשת התובעת למתן פסק דין:

לאור המסקנה אליה הגעתי, בעניינה של המבקשת, יש לבחון את בקשת התובעת למתן פסק דין בהעדר כנגד הנתבעת 2, על בסיס המצאת כתב התביעה לידי החברה הנוספת המקיימת קשר דומה עם הנתבעת 2 בישראל, חברת ARROW/RAPAC.

חברה זו לא הגישה בקשה כלשהי.

התובעת מבקשת להסתמך על שתיקתה ולראות במסירה אליה כמסירה כשרה לנתבעת 2.

זאת אין בידי לקבל.

לאחר שהובהר לי, כי המבקשת אינה עונה להגדרת "מורשה" לקבלת כתבי בי-דין עבור הנתבעת 2 בישראל, ולאור הטענות כפי שהתלבנו בדיון, לפיהן ל ARROW/RAPAC יש מעמד זהה למעמדה של המבקשת כלפי התובעת, יהא זה בלתי ראוי ליתן פסק דין כנגד הנתבעת 2 על בסיס המסירה ל- ARROW/RAPAC.

 

אם המבקשת אינה מורשה של הנתבעת 2, פשיטא שגם חברת ARROW/RAPAC שמעמדה זהה, אינה מורשה של הנתבעת 2.

לכן, המסירה לידיה, הגם שלא הניבה בקשה מסודרת כגון הבקשה הנוכחית שהגישה המבקשת, אינה מסירה למורשה כמובנו של ביטוי זה בתקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984, ואינה מצדיקה מתן פסק דין בהעדר.

 

באפשרות התובעת, לפעול לביצוע המצאה לידי הנתבעת 2 בדרכים המוכרות בדין, בין ע"י איתור כתובת הנתבעת 2 בנתניה, שם נטען כי יש לה מרכז עסקים / משרד ובין בדרך של הגשת בקשה לביצוע המצאה מחוץ לתחום לפי תקנה 500 לתסד"א תשמ"ד-1984.

 

סיכום:
אני קובעת, כי המבקשת אינה מהווה משום "מורשה" למסירת כתבי בי- דין לידי הנתבעת 2 על פי תקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984.

 

אני קובעת, כי חברת ARROW/RAPAC אינה מהווה משום "מורשה" למסירת כתבי בי- דין לידי הנתבעת 2 על פי תקנה 482(א) לתסד"א תשמ"ד-1984. אי לזאת, התובעת אינה זכאית ליטול פסק דין כנגד הנתבעת 2 על בסיס המסירה לחברה זו.

 

אני פוסקת הוצאות לזכות המבקשת בגין הדיון בבקשה זו.

אני מעמידה את סכום ההוצאות על סך של 4,000 ₪ בצרוף מע"מ הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

בהוצאות ישאו התובעת והנתבעת 1, יחד ולחוד, שכן שתיהן פעלו בעצה אחת, למען הגדרתה של המבקשת כ"מורשה" של הנתבעת 2.

 

הוראות להמשך ההליך:

על התובעת להמשיך ולפעול בניסיונותיה לבצע מסירה לנתבעת 2.

במקביל, אני מורה על השלמת הליכים מקדמיים בין התובעת לבין הנתבעת 1.

ניתנה הוראה בעבר במישור זה, וראו ההחלטה מיום 17.11.05.

אני מרעננת את ההוראה ומורה לצדדים, התובעת והנתבעת 1, להחליף ביניהם תצהירי גילוי מסמכים, דרישות מקדמיות וכו` תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

עיון ותשובות יימסרו 30 יום לאחר מכן.

 

אני קובעת לקדם משפט לאחר השלמת ההליכים המקדמיים וכדי לקדם את התיק גם במישור המסירה לנתבעת 2 ובכלל, ליום 7.2.07 בשעה 08:30.

 

ניתנה היום ח` בחשון, תשס"ז (30 באוקטובר 2006) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

 

 

גרוסמן נועה, שופטת

 

 

 



01/11/2006



חדשות
ארצות הברית  | תוכנת בית משפט שולחת חפים מפשע למאסר  
ארצות הברית  | 500,000$ לשוטרת שנפגעה מלשון הרע  
ארצות הברית  | גוגל תובעת את משרד הפנים  

מאמרים
ישראל  | בית משפט התיר המצאת כתב בי דין באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | המצאת כתבי בי-דין בעולם הקיברנטי  
ארצות הברית  | מושבעים בעידן הטכנולוגיה  

פסיקה
ישראל  | בשא 551/10 (מחוזי ירושלים) עופר נור נ` פול רנוף  
ישראל  | עא 2495/08 (מחוזי תל אביב), עדס ליאורה נ` גרמיזא אברהם  
ישראל  | בש``א 536/08 (עבודה ארצי) ג`ון פרדריק הנדריי ואח` נ` טכנומאן בע``מ ואח`  

חקיקה
ישראל  | תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (היוועדות חזותית) (הוראת שעה  
ישראל  | הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים  
ישראל  | תיקון המתיר לצדדים להמציא כתבי בי דין באמצעות דואר אלקטרוני  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2021