חתימה אלקטרונית או דיגיטאלית? בעבר מטרת המסחר באינטרנט הייתה למכסם את כמות העסקאות שייעשו במרחב הוירטואלי, גם כאשר דובר בהעברת נכסים מוחשיים בין הצדדים המתקשרים בעולם הפיזי. הגם שעד לפני זמן קצר שלטו בכיפה אותם אתרי אינטרנט שפעלו לא יותר מאשר שלט פרסום אלקטרוני פסיבי, כיום ניכר כי אתרים אלה נעלמים ומפנים את מקומם לאתרים אינטראקטיביים המאפשרים ביצוע עסקאות של ממש והעברת מסמכים הנושאים בחובם משקל משפטי באמצעות האינטרנט. כיום ניכרת התעוררות גם במגמת המסחר באינטרנט המסתמכת על התפתחויות טכנולוגיות בתחום ה-PKI (Public Key Infrastructure) המקלות על ההתקשרות וביצוע העסקה הוירטואלית בד בבד עם מתן הרגשת אמון וביטחון רב יותר לביצוע עסקאות באינטרנט. ניכר כי כיום הגולש הממוצע מרגיש בטוח יותר, פסיכולוגית, עם האפשרות לבצע עסקאות וירטואליות. ברי כי שינוי פסיכולוגי שכזה נובע מאותן התפתחויות טכנולוגיות שהגדילו את אבטחת התקשורת האלקטרונית והעברת נתונים בצורה בטוחה יותר, כמו גם השיפור ב"ידידות" הטכנולוגיה למשתמש היומיומי. כללי המסחר שהשתרשו בתרבותנו, במשך אלפי שנים, הומרו לעולם הקיברנטי וזאת על-ידי הסבתם והתאמתם של הכללים החולשים בעולם המשפטי והמסחרי. כך נעשה בימים אלה בישראל באמצעות תהליך חקיקת חוק החתימה האלקטרונית. הדין המרכזי על המסחר בישראל הינו דיני החוזים והעקרונות המקובלים העומדים בבסיסו של החוזה הינם ההסכמה על התנאים, ההתחייבות לקיימם, אופן ביצוע ההסכם והפתרונות במקרה בו ההסכם מופר. עקרונות אלה המקובלים ומשותפים בדיני החוזים של המדינות השונות, מטרתם לוודא כי הצדדים לעסקה ימצאו באותה נקודת פתיחה בתחילת העסקה, מערכת ציפיות זהה וריאלית למטרות העסקה וידיעה מה יקרה במידה ומי מהצדדים לא יעמוד באותה עסקה. לפיכך עולה כי קיימות סוגיות רבות הנוגעות לעקרונות הבסיסיים במסחר האלקטרוני החל מאבטחת התמורה וכלה בסעדים הקמים לצדדים בהסכם, ועליהן על המחוקק לתת את הדעת. בארצות הברית, שמקדימה כהרגלה את שאר העולם, ממש בימים אלה יכנס לתוקף החוק המקנה לחתימה אלקטרונית משקל משפטי דומה למשקל שניתן לחתימה בעולם הפיזי. החתימה האלקטרונית קיימת מזה זמן רב בעולם הקיברנטי ובעצם מחקה את החתימה בעולם הפיזי שנעשית ברוב המקרים בכתב יד ועל גבי מסמך מנייר. אולם, מה היא אותה חתימה אלקטרונית שכולם מדברים עליה. בדרך כלל ניתן לשמוע את המונח חתימה אלקטרונית וחתימה דיגיטלית בנשימה אחת, ובפועל אין מבחינים בהבדלים בין השניים. המונח חתימה אלקטרונית מאפיין את כל האמצעים בהם ניתן לחותם להניח את חתימתו באמצעות טכנולוגיה כלשהי על גבי מסמך אלקטרוני. נכון לומר, כי החתימה האלקטרונית במהותה מורכבת מרצף בינארי של הספרות 0 ו-1, אך בעזרת שורות קוד אלקטרוניות אלה ניתן ליצור את החתימה בטכנולוגיות שונות שבפועל מקנות תוצאה שונה, לדוגמא: אמצעי זיהוי ביומטרי (טביעת אצבע, רשתית, קול); אמצעי זיהוי מקודד (קוד סודי לשימוש בכספומט); רישום שם עורך המסמך בסיומו; חתימה ידנית שהוסבה באופן ויזואלי/גרפי; ולבסוף החתימה הדיגיטאלית. השימוש במונח "חתימה דיגיטאלית" מפנה לסוג מסוים של טכנולוגיה בה ניתן ליצור חתימה אלקטרונית על-ידי הצפנת המסמך ופענוחו על-ידי המורשה לכך, כאשר מטרת החתימה מורכבת מארבעה עקרונות, שלושה טכניים ואחד מהותי - הוכחה כי החותם אכן חתם בפועל, בעוד שכל חותם אוחז בחתימה ייחודית לו המקשה את העתקתה; כי המסמך המקורי שנחתם אכן נחתם על-ידי החותם (בחתימה פיזית ניתן לראות זאת לפי סימנים פיזיים של לחץ החתימה שימוש בעט מסוים וכיו"ב); הוכחה כי המסר שעליו ניתנה החתימה לא שונה מרגע החתימה; הוכחה כי החותם, קרא, הבין, עיכל והסכים לאמור במסמך ובפעולה (Act) טקסית נתן את הסכמתו בכתב ("אני מסכים לכל האמור במסמך זה" = לחתימה במקום המיועד). לאור זאת שלחתימה בעולם הפיזי יש מטרה ומשמעות שונים בהתאם לצורך, כך בעולם הקיברנטי. עלינו להבהיר ולהגדיר באופן שאינו משתמע לשתי פנים לאיזו מטרה מתבקשת ו/או ניתנה החתימה. לפיכך יש לבחון מבעוד מועד מה הכוונה מאחורי החתימה וכדיי למנוע בעיות בעתיד יש לוודא שהחותם מודע למטרת חתימתו, הרי בסופו של דבר, מטרת החתימה האלקטרונית נועדה לפשט את הליכי ההתקשרות בין הצדדים ולהפוך פעולה שלקחה בעבר זמן רב לפעולה שניתן לסיימה ברגעים מספר. על הצדדים לתת את הדעת לבעייתיות שעלולה לצוץ מהפשטה שכזו. כאשר אנו חותמים על הסכמים הנמשכים על יותר מעמוד אחד, אנו דואגים לחתום על כל עמוד בנפרד ולוודא שלא תהיה אפשרות להכניס עוד תנאים ו/או התחייבויות נוספות מעבר לאילו שהוסכמו. לפיכך הצורך באימות כי לא נעשה כל שינוי במסמך הינו תנאי נוסף שבלעדיו לחתימה האלקטרונית אין כל משמעות. מטרת החתימה על מסמך פיזי בעצם מאשרת כי החותם, שזהותו ידועה מראש, אכן הסכים לתנאי ההסכם. מאידך החתימה האלקטרונית מטרתה כפולה - להוכיח כי החותם הסכים לאמור במסמך ולאשר את זהותו באופן וודאי. לסיכום, בניגוד לחתימה בעולם הפיזי, בעולם הקיברנטי, על החתימה להוכיח 3 אלמנטים שונים: זהותו של החותם, מה הייתה מטרתו וכוונתו של החותם במהלך החתימה ולבסוף לאמת כי המסמך שנחתם אכן הגיע מהחותם והמידע שנחתם לא שונה מרגע החתימה.

עוד מאמרים בנושא אחרי ה- 02/02/2004

עוד מאמרים בנושא לפני ה- 02/02/2004