לחיפוש לחצו לחיפוש לחצו
חיפוש חופשי
דף בית > מאמרים > פרוצדורה משפטית > מערכת אחת – חוק אחד | ישראל | 04/09/2004
כניסה לאילון, אגרט ושות' עורכי דין עמוד הבית לחדשות נוספות לחצו למאמרים נוספים לחצו לפסקי דין נוספים לחצו לחוקים לחצו למקורות מקוונים לחצו
 
מערכת אחת – חוק אחד
עוד בפרוצדורה משפטית
חדשות
ישראל | אתר אינטרנט להליכים משפטיים
ארצות הברית | ארה``ב עומדת לאמץ את האמנה האירופית נגד פשיעה קיברנטית
ישראל | גישה לפסק דין באינטרנט לפני שניתן על-ידי בית המשפט מהווה ע...
אנגליה | אישה מסולקת מחבר מושבעים בגלל פוסט שהעלתה לפייסבוק
ארצות הברית | נפסלה החלטת בית משפט אשר התבססה על מידע מויקיפדיה
מאמרים
ישראל | התביעות של מעריב כנגד דה מרקר קפצו למחוזי
ישראל | שופט סירב לתת צו מניעה לאתר אינטרנט מחשש להתבזות
ישראל | מסלול ירוק או אדום?
ישראל | אינטרנט לעורכי דין ומשפטנים
ישראל | הספר, הצוללת ופארסת איסור פרסום
פסיקה
ישראל | ת``א 028894/00 (שלום ת``א) בנק דיסקונט לישראל בע``מ נ` גל...
ישראל | בש``א 162997/08 (שלום ת``א) כהן עדי נ` לימור (שימי) שמעון
ישראל | בג``ץ 1548/07 (בג``ץ) לשכת עורכי הדין בישראל נ` השר לביטח...
ישראל | חוות דעת 05/08 (נציבות התלונות) דיון בבקשה להארכת תקופת ה...
ישראל | בש 4444/07 (שלום ת``א) צביקה שירי נ` מש ימ``ר מוסר
חקיקה
ישראל | הגשת כתבי בי-דין אלקטרוניים
ישראל | תקנות סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים) (היוועדות ...
ישראל | תיקון המתיר לצדדים להמציא כתבי בי דין באמצעות דואר אלקטרו...
ישראל | הצעת חוק לתיקון סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש)(חיפוש ותפיס...
מקורות מקוונים
ישראל | GizmoMaker
מלזיה | התאגיד המלזי לפיתוח טכנולוגי - MTDC
מלטה | האיגוד האירופי לסטודנטים למשפטים של מלטה - ELSA
בלגיה | האיגוד האירופי לסטודנטים למשפטים - ELSA
דרום אפריקה | המרכז למקורות משפטיים - LRC
מאמרים בפרוצדורה משפטית מישראל | 04/09/2004
מערכת אחת – חוק אחד
עוה``ד אביב אילון ויונתן בר-שדה  :מחבר
ליצירת קשר עם מחבר המאמר  :דואר אלקטרוני
גרסה להדפסה
מאמר הנוגע בקצרה בגישה האמריקנית לחקיקת מערכת חוקים משולבת בנושאים שונים לרבות בתחום הגנת דואר אלקטרוני, ייצוא טכנולוגיות הצפנה ועוד.

מערכת אחת – חוק אחד במהלך חודש יולי הכריז ראש מטה הבית הלבן כי הממשל יחתור לחקיקת מערכת חוקים בנושא הגנת דואר אלקטרוני כמו גם בנושא ייצוא טכנולוגיות הצפנה. לפי המדיניות החדשה, חברות אמריקניות יוכלו לייצא תוכנות עם מערכות הצפנה מתקדמות למדינות אירופה ולשמונה מדינות אחרות שהינן שותפות סחר עם ארה"ב. בכדי לקצר את הזמן לשוק, יבוטל זמן ההמתנה של שלושים יום בטרם יוענק רישיון ייצוא לאותן מדינות. למרות ההתנגדות הראשונית לליברליזציה של חוקי הייצוא, ממשלתו של הנשיא קלינטון נוהגת בשנים האחרונות להקל במדיניותה. ההכרזה החדשה של הבית הלבן הינה צעד נוסף בכיוון של ייצוא חופשי של טכנולוגיות הצפנה אמריקניות, כאשר חברות אמריקניות וארגוני זכויות האדם מפעילים לחץ מזה שנים רבות לביטולן של הגבלות הייצוא. חברות מסחריות שואפות להגיע לשווקים בינלאומיים עם מוצרים בעלי אפשרויות הצפנה חזקים וטובים יותר, וארגוני זכויות האדם טוענות כי האפשרות להצפין נחוצה להגנת הפרטיות במרחבי האינטרנט. גישת הבית הלבן הינה כי חוקים ליברליים בנושא הצפנה הינם הכרחיים בכדי לבנות מרחב קיברנטי בטוח ואמין, והממשל עומד גם להציע שינויים לחוק בנושא הגנת תקשורת אלקטרונית Electronic Communications Privacy Act, אשר חוקק ב- 1986 ומעניק הגנה מסוימת לתקשורת ולדואר אלקטרוני. הכוונה היא ליצור מערכת חוק אחת אשר תשלוט בכל הנושא של הגנת התקשורת האלקטרונית, מתי ניתן לצטט וליירט תקשורות אלקטרוניות, וכיצד ניתן לעקוב אחר תקשורות אלו. הממשל מצא שהתקשורת האלקטרונית עברה שינויים רבים מאז שחוקק החוק, ולמעלה ממיליארד וחצי מעברי תקשורת אלקטרונית מועבר במרחבי האינטרנט מידי יום, מימד תקשורתי שכלל לא היה בשימוש בעת שנחקק החוק. החוק הקיים איננו מביא בחשבון סוגיות שונות אשר נובעות מן האמצעים התקשורתיים החדישים, כאשר החוק החדש שואף לאחד בין הסטנדרטים השונים הנוגעים כיום לאמצעי התקשורת האלקטרוניים השונים, כמו הטלפון, פקס או אלה המתנהלים באמצעות המדיום הדיגיטלי כגון המודם. משום שמערכות חוק שונות מוחלות על כל אמצעי תקשורת שונה, נוצרת לעיתים סתירה בין עקרונות משפט אשר מוחלים על אותה תקשורת אינטרנט אשר מועברת באמצעים שונים. המטרה לפתור אנומליה זו, ולהביא למצב שאותם הסטנדרטים יתקיימו על אותן מערכות, ללא ההבחנה המלאכותית אשר קיימת כיום בין חומרה ותוכנה, מערכות כבלים, טלפון ודואר אלקטרוני. יש לשער שיעבור זמן עד שהחוק יובא לאשרור סופי. הסיבה לכך נובעת מעצם הכוונה לאיחוד סטנדרטים ואינטרסים. מכיוון שכל מערכת חוק מגנה על אינטרסים שונים, ניתן גם לשער שויכוחים רבים יתעוררו בנושא איזו רמת הגנה היא זו שתאומץ בכדי להגן על האזרח המשתמש באינטרנט. לדוגמא, חוקר פדרלי אשר מעוניין להתקין ציטוט למערכות טלפון, צריך להשיג את אישורו של פקיד בכיר במשרד המשפטים בטרם יפנה לבית המשפט לקבל צו בית משפט. השופט יעניק צו רק באם יוכח כי קיים סיכוי סביר להאמין שנעברה עבירה המופיעה ברשימה מוגבלת של עבירות ספציפיות, והראייה לא תהיה קבילה באם החוקר יפר אפילו כלל אחד מכללי האיסוף. באם הבקשה הינה לציטוט תוכנו של דואר אלקטרוני, החוקר חייב עדיין להשיג צו בית-משפט, אך אין צורך להשיג אישור של פקיד משרד המשפטים, העבירה יכולה להיות כל עבירה פדרלית, והראייה קבילה ללא חשיבות לפרוצדורה שבה נאספה. השאלה שתתעורר הינה באיזו רמה להתקין את הסטנדרטים, האם לקבוע רמה על-פי המכנה המשותף הנמוך או הגבוה יותר.

הבא עוד מאמרים בנושא אחרי ה- 04/09/2004
עוד מאמרים בנושא לפני ה- 04/09/2004 הקודם


'אילון אגרט ושות דף הבית צור קשר תנאי שימוש אודות האתר מקורות מקוונים חקיקה פסיקה מאמרים חדשות חיפוש מתקדם
יעוץ משפטי | זכויות יוצרים | עורכי דין, משרדי עורכי דין | לשון הרע הוצאת דיבה | סקס פורנוגרפיה | הגנת הפרטיות | מסחר אלקטרוני | ניירות ערך ומניות | מונופולין הגבלים עסקיים | שמות מתחם | פטנטים | דואר זבל | דואר אלקטרוני | ספקי שירותים | סמכות שיפוט | הימורים | טרור קיברנטי | מנועי חיפוש באינטרנט | ילדים | נשים | אתיקה | פדופיליה | משפחה | גברים | מילון מונחון | פורומים | זכויות יוצרים בפרסום | תאונות דרכים | קטעי וידאו | חברת המידע | בחירות אלקטרוניות | בוררות וגישור | ננו - טכנולוגיה | אנונימיות | דיני עבודה | ניהול משברים | חוקרים פרטיים | הונאה | צימרים, בתי מלון, נופש ופנאי | ריגול ומעקב | FOREX | הון סיכון | פלילים | חדשות מתפתחות
 |  דיני רשת-טקסט |  דיני רשת-סלולר
יעל לנדאו