מערכת אחת – חוק אחד במהלך חודש יולי הכריז ראש מטה הבית הלבן כי הממשל יחתור לחקיקת מערכת חוקים בנושא הגנת דואר אלקטרוני כמו גם בנושא ייצוא טכנולוגיות הצפנה. לפי המדיניות החדשה, חברות אמריקניות יוכלו לייצא תוכנות עם מערכות הצפנה מתקדמות למדינות אירופה ולשמונה מדינות אחרות שהינן שותפות סחר עם ארה"ב. בכדי לקצר את הזמן לשוק, יבוטל זמן ההמתנה של שלושים יום בטרם יוענק רישיון ייצוא לאותן מדינות. למרות ההתנגדות הראשונית לליברליזציה של חוקי הייצוא, ממשלתו של הנשיא קלינטון נוהגת בשנים האחרונות להקל במדיניותה. ההכרזה החדשה של הבית הלבן הינה צעד נוסף בכיוון של ייצוא חופשי של טכנולוגיות הצפנה אמריקניות, כאשר חברות אמריקניות וארגוני זכויות האדם מפעילים לחץ מזה שנים רבות לביטולן של הגבלות הייצוא. חברות מסחריות שואפות להגיע לשווקים בינלאומיים עם מוצרים בעלי אפשרויות הצפנה חזקים וטובים יותר, וארגוני זכויות האדם טוענות כי האפשרות להצפין נחוצה להגנת הפרטיות במרחבי האינטרנט. גישת הבית הלבן הינה כי חוקים ליברליים בנושא הצפנה הינם הכרחיים בכדי לבנות מרחב קיברנטי בטוח ואמין, והממשל עומד גם להציע שינויים לחוק בנושא הגנת תקשורת אלקטרונית Electronic Communications Privacy Act, אשר חוקק ב- 1986 ומעניק הגנה מסוימת לתקשורת ולדואר אלקטרוני. הכוונה היא ליצור מערכת חוק אחת אשר תשלוט בכל הנושא של הגנת התקשורת האלקטרונית, מתי ניתן לצטט וליירט תקשורות אלקטרוניות, וכיצד ניתן לעקוב אחר תקשורות אלו. הממשל מצא שהתקשורת האלקטרונית עברה שינויים רבים מאז שחוקק החוק, ולמעלה ממיליארד וחצי מעברי תקשורת אלקטרונית מועבר במרחבי האינטרנט מידי יום, מימד תקשורתי שכלל לא היה בשימוש בעת שנחקק החוק. החוק הקיים איננו מביא בחשבון סוגיות שונות אשר נובעות מן האמצעים התקשורתיים החדישים, כאשר החוק החדש שואף לאחד בין הסטנדרטים השונים הנוגעים כיום לאמצעי התקשורת האלקטרוניים השונים, כמו הטלפון, פקס או אלה המתנהלים באמצעות המדיום הדיגיטלי כגון המודם. משום שמערכות חוק שונות מוחלות על כל אמצעי תקשורת שונה, נוצרת לעיתים סתירה בין עקרונות משפט אשר מוחלים על אותה תקשורת אינטרנט אשר מועברת באמצעים שונים. המטרה לפתור אנומליה זו, ולהביא למצב שאותם הסטנדרטים יתקיימו על אותן מערכות, ללא ההבחנה המלאכותית אשר קיימת כיום בין חומרה ותוכנה, מערכות כבלים, טלפון ודואר אלקטרוני. יש לשער שיעבור זמן עד שהחוק יובא לאשרור סופי. הסיבה לכך נובעת מעצם הכוונה לאיחוד סטנדרטים ואינטרסים. מכיוון שכל מערכת חוק מגנה על אינטרסים שונים, ניתן גם לשער שויכוחים רבים יתעוררו בנושא איזו רמת הגנה היא זו שתאומץ בכדי להגן על האזרח המשתמש באינטרנט. לדוגמא, חוקר פדרלי אשר מעוניין להתקין ציטוט למערכות טלפון, צריך להשיג את אישורו של פקיד בכיר במשרד המשפטים בטרם יפנה לבית המשפט לקבל צו בית משפט. השופט יעניק צו רק באם יוכח כי קיים סיכוי סביר להאמין שנעברה עבירה המופיעה ברשימה מוגבלת של עבירות ספציפיות, והראייה לא תהיה קבילה באם החוקר יפר אפילו כלל אחד מכללי האיסוף. באם הבקשה הינה לציטוט תוכנו של דואר אלקטרוני, החוקר חייב עדיין להשיג צו בית-משפט, אך אין צורך להשיג אישור של פקיד משרד המשפטים, העבירה יכולה להיות כל עבירה פדרלית, והראייה קבילה ללא חשיבות לפרוצדורה שבה נאספה. השאלה שתתעורר הינה באיזו רמה להתקין את הסטנדרטים, האם לקבוע רמה על-פי המכנה המשותף הנמוך או הגבוה יותר.

עוד מאמרים בנושא אחרי ה- 04/09/2004

עוד מאמרים בנושא לפני ה- 04/09/2004