בית משפט השלום אשדוד

כב' השופטת ר. לביא

דניה קוסמטיקס בע"מ נ' שרכאת אל כרמל ואח'

 

אינטרנט אינו נחשב "מקום" לפי סעיף 85(4) לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) תשמ"ב 1982, לכן אין סמכות מקומית לבית המשפט השלום באשדוד לדון בקובלנה פלילית. יש לתקן את כתב האישום כך שיפרט גם את המקום הפיזי שבו בוצעה העבירה (נמל אשדוד).

בתי המשפט

 

 

 

 

החלטה

 

1.         כנגד הנאשמים הוגשה קובלנה פלילית בגין עבירות הפרת סימני מסחר והטעיית צרכנים בניגוד לפקודת סימני המסחר וחוק הגנת הצרכן, וייצור ומסחר בעותקים מפרים לפי פקודת זכויות יוצרים.

 

2.         תיק זה נקבע למענה בפניי ביום 13/05/04, אך לא אותרו הנאשמים תקופה ארוכה.

 

3.         עם איתורם ביום 17/02/05 הועלו על ידי בא כוח הנאשמים טענות מקדמיות של העדר סמכות וכן כי כתב האישום אינו מגלה עבירה שכן מנוסח באופן כללי.

 

4.         על פי בקשת ב"כ הקובל, ניתנה לו האפשרות להגיב בכתב תוך 15 יום.

 

5.         ביום 28/04/05 הגיש ב"כ הקובל בקשה לתיקון כתב האישום.

 

6.         בתגובתו מיום 19/05/05 טען ב"כ הנאשמים כי הקובלת "בנתה" בחוסר תום לב כתב אישום חדש, תוך שהיא משנה בפועל את כתב האישום על דרך של הוספת סעיפי חוק לא רלוונטיים.

 

 

 

7.         באשר לטענה כנגד תיקון כתב האישום:

 

            סעיף 91 לחסד"פ [נ"מ] תשמ"ב – 1982 קובע כי תובע רשאי בכל עת, עד לתחילת המשפט, לתקן כתב אישום, במסגרת הודעה לביהמ"ש, המפרשת את השינוי, וביהמ"ש ימציא העתק ממנה לנאשם, ואין דרישה למתן החלטה שיפוטית המתירה תיקון כתב האישום. רק לאחר תחילת המשפט רשאי ביהמ"ש לתקן כתב האישום ובתנאי שניתנת לנאשם הזדמנות סבירה להתגונן.

            במקרה זה הואיל ולמעשה טרם החל המשפט שכן הועלו טענות מקדמיות, אין מקום להתנגד לתיקון.

 

8.         באשר לטענת העדר הסמכות:

 

            עיקר טענתו מתייחסת למקום השיפוט.

סעיף 7 (א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, קובע כי הסמכות מוקנית לבימ"ש ישראלי, באם נעברה העבירה כולה או מקצתה בתוך שטח מדינת ישראל.

            לטענת ב"כ הנאשמים, העבירות אשר בגינן הוגשה הקובלנה נעברו בשטח הרשות הפלשתינאית שכן החברה הנאשמת מנהלת את פעילות החברה בשכם.

            אולם מכתב האישום עולה כי מדובר בעבירות מתמשכות שתחילתן ביבוא הסחורה   והמשכן בהובלת הסחורה עד למקום שיווקה, מה עוד שעל פי המצויין בסעיף 4 לעובדות, נעשה השיווק גם באמצעות האינטרנט.

            בפועל, לא מצאתי כי צויין בכתב האישום שיבוא הסחורה היה מנמל אשדוד ולכן על פניו כתב האישום אכן אינו מגלה סמכות מקומית.

סעיף 85 (4) לחסד"פ [נ"מ], תשמ"ב - 1982 קובע כי תוכן כתב האישום יכיל: תיאור העובדות המהוות את העבירה, בציון המקום  והזמן, במידה שאפשר לבררם.

אולם הואיל ואין חולק כי מדובר בנמל אשדוד, אתיר תיקון כתב האישום תוך 30 יום בעניין זה.

            במידה ולא יתוקן, כתב האישום ימחק.

 

            אוסיף ואציין כי כתב האישום הוגש בביהמ"ש בת"א ביום 10/02/03 ונקבע בפני כב' השופטת נורית רביב, אשר העבירה את התיק לבימ"ש באשדוד ביום 04/03/04 בהסתמכה על טענת בא כוח הקובל כי הסחורה יובאה מנמל אשדוד. לכן אפילו אם טענות ב"כ הנאשמים היו נכונות, הרי לפי סעיף 79 (ב) לחוק בתי המשפט, תשמ"ד – 1984, אין ביהמ"ש יכול להעביר העניין בשנית.

 

9.         באשר לטענה כי כתב האישום אינו מגלה עבירה:

 

            כתב האישום תוקן על ידי הקובל, ומייחס לנאשמים עבירות בניגוד לסעיף 60 לפקודת סימני המסחר [נח] תשל"ב, 1972; סעיף 2, 17 ,18, 23 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א; סעיף 10 לפקודת זכויות יוצרים [תיקון תשס"ג, 1953] וסעיף 3 לפקודת סימני סחורות, תיקונים התשי"ח, התשמ"א.

 

            סעיף 60 א לפקודת סימני המסחר [נוסח חדש] התשל"ב - 1972, קובע כי:   

            "(1) מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן …, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס … ועלול להטעות בכך אדם אחר .

             (2) מייבא לשם מסחר, בלא רשות… טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר רשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקויו של סימן כאמור והסימון עלול להטעות אדם אחר …

             (3)עוסק במכירה , בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1)או-(2) או מוכר , משכיר או מפיץ טובין כאמור , בהיקף מסחרי .

             (4)מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פיסקאות (1)או(2) לשם מסחר בהם …" 

על פי סעיפים 3, 4, 5 לעובדות כתב האישום המתוקן, יש בו לגלות עבירות אלה.

 

            סעיף 2 (א) (1) (6) (7) (8) (10) לחוק הגנת הצרכן התשמ"א קובע כי: "לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה . . . העלול להטעות היצרן . . . נותן השירות, השם או הכינוי המסחרי של הנכס או השירות, מקום הייצור של הנכס, החסות . . . או למכירתו או למתן השירות ועושה דבר העלול להטעות בניגוד לסעיף 2 – ".

על פי סעיפים 3, 4 ,5  לכתב האישום המתוקן, יש בו לגלות עבירה זו.

 

            סעיפים 17 (א) (1) (2) (3) (ב) (4) ו- 18 לחוק הגנת הצרכן התשמ"א - 1981 - קובעים כי: "על עוסק לסמן על גבי טובין המיועדים לצרכן או במצורף להם פרטים בדבר –

             (1) שם המצרך וכינויו המסחרי (2) ארץ הייצור, (3) שם היצרן… ואם מיובא, שם היבואן…, (ב)(4) הוראות בדבר הדרך והצורה שבהן יסומנו הטובין. . .".ולפי סעיף 18 "לא ימכור עוסק ולא יחזיק למטרת מכירה טובין שלא קויימה לגביהם חובה …" – על פי סעיפים 4,3 ו-5 לכתב האישום המתוקן, יש בו לגלות עבירות אלה.

 

            סעיף 10 (ג) (ד) לפקודת זכויות יוצרים [תיקון תשס"ג, 1953] קובע כי: "העוסק במכירה . . . של עותק מפר של יצירה . . . בהיקף מסחרי, או המחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר" –

על פי סעיפים 3 , 4 ו – 5 לכתב האישום המתוקן, יש בו לגלות עבירה זו.

 

            סעיף 3 לפקודת סימני סחורות קובע כי "כל אדם המייחד תיאור מסחרי כוזב לסחורות או הגורם לעשיית אחד הדברים . . ." –

על פי סעיפים 3, 4, 5 לכתב האישום המתוקן – מגלה עבירה זו.

 

10.        לאור כל האמור, יתוקן כתב האישום תוך 30 יום ויתר הטענות נדחות.

 

ניתנה היום כ"ד באייר, תשס"ה (2 ביוני 2005) בהעדר הצדדים, בלשכתי.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.

צו :

יתואם מועד למענה ע"י המנ"ת .

 

 

עוד פסיקה בנושא אחרי ה- 02/06/2005

עוד פסיקה בנושא לפני ה- 02/06/2005