Share


תאריך: 22.05.2006
א 002835/02
בית משפט השלום בחיפה
כב` השופט ש. לבנוני
שחף מחשבים (שירותי תוכנה) 1980 בע"מ נ` פלאש נטוורקס בע"מ (Flash Networks LTD)
 
עובדות:
התובעת, המתמחה במתן שירותי פיתוח תוכנה בתחום המחשוב, התקשרה עם הנתבעת, המנהלת עסקים חובקי-עולם ועוסקת בפיתוח חבילות תוכנות מחשב ותקשורת אלחוטית, במספר חוזים לביצוע פרוייקטים שונים.
הוסכם כי ביצוע הפרוייקטים התארך מעל למתוכנן תחילה וכי התובעת נאלצה להשקיע תוספות עבודה נרחבות בהם, על כן טוענת התובעת כי הינה זכאית לתוספת תשלום, דבר המוכחש על ידי הנתבעת. הנתבעת אף הגישה כתב תביעה שכנגד בגין טענות שונות ומשונות.  
 
נפסק:
בית המשפט חייב את הנתבעת לשלם לתובעת סכום של כ-330,000 ₪ בגין שירותי התוכנה אשר סיפקה לה התובעת, ושתמורתם המלאה לא שולמה. כמו כן, דחה בית המשפט את התביעה שכנגד שהגישה הנתבעת בקובעו כי "אין ממש, שמא אין כנות, בטענותיה של פלאש נגד שחף".    
 
 
 

 

  

בתי המשפט

 

בית משפט השלום חיפה

א 002835/02

 

בפני:

כב` השופט ש. לבנוני

תאריך:

22/05/2006

 

 

 

 

 

 

בעניין:

שחף מחשבים (שירותי תוכנה) 1980 בע"מ

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

הורביץ ניל

התובעת

 

- נ ג ד-

 

 

פלאש נטוורקס בע"מ (Flash Networks LTD)

 

 

ע"י ב"כ עו"ד

שריר, שיוו, פרידמן ושות`

הנתבעת

 
פסק דין

נתוני רקע

1.         התובעת (להלן, גם "שחף") היא חברה הרשומה כחוק בישראל ומתמחה במתן שירותי פיתוח תוכנה בתחום המיחשוב. הנתבעת (להלן, גם "פלאש") היא חברה הרשומה כחוק בישראל, המנהלת עסקים חובקי-עולם ועוסקת בפיתוח חבילות תוכנות מחשב ותקשורת אלחוטית.

 

2.         בחודשים נובמבר ודצמבר 2001 התקשרו שחף ופלאש בשני חוזים, בגין שלושה פרוייקטים. החוזה הראשון מיום 13/12/00 נסב על פרוייקט WIN-CE (להלן- "פרוייקט 1") ופרוייקט Customizer (להלן – "פרוייקט 2"). החוזה השני מיום 20/12/00 נסב על פרוייקט GETALL (להלן – "פרוייקט 3"). בין השאר ננקבו בחוזים הוראות לעניין מגבלות התקציב שלהם, שיידונו בהמשך, ואשר בגדרם זכאית הייתה שחף לקבל תשלומים בסכום כולל של 115,200 $. אין חולקין כי תשלומים אלו שולמו לשחף על ידי פלאש.

 

3.         אף אין חולקין כי ביצוע הפרוייקטים התארך מעל למתוכנן תחילה וכי שחף השקיעה תוספות עבודה נרחבות בפרוייקטים האמורים. בגין תוספות אלו טענה שחף כי היא זכאית לתשלומים נוספים בסכום של 131,212 $. פלאש, אגב השמעת טענות לרוב, הכחישה את זכאותה של שחף לתשלומים עודפים אלו. מכאן תביעתה של שחף על סך 660,128 ₪.

 

4.         פלאש התגוננה בפני התביעה. לטעמה לא זכאית שחף לכל תשלום נוסף. כך, ראש לכל, לנוכח הוראות מגבלות התקציב שהיתנו סכום מירבי לו תהא זכאית שחף, שאכן שולם לשחף בהתאם לתניות האמורות. אכן פלאש מודה כי שחף ביצעה עבודות נוספות. ככל שעסקינן באלו, אף ככל שעסקינן במכלול שירותיה של שחף, יש לפלאש טענות חמורות לעניין חוסר מקצועיותה של שחף אשר הסב לה נזקים כספיים לרוב. אכן פלאש מודה כי באחד משלבי העבודה היא הסכימה לזכות את שחף בתוספת פלונית, שאף היא תידון בהרחבה להלן, ואולם תשלום תוספת פלונית זו היה כרוך בהשלמת הפרוייקטים להנחת דעתה של פלאש. דבר זה לא קרה. משום כך שחף לא זכאית לכל תמורה נוספת.

 

            לא זו אף זו: כאמור לפלאש נגרמו נזקים לרוב עקב שירותה הקלוקל הנטען של שחף. כתוצאה מכך נאלצה פלאש להשקיע חודשי עבודה רבים על מנת לתקן את אשר עיוותה שחף ואף נגרמו לה נזקי מוניטין שונים. כל אלו עולים לכדי 162,000 $ שערכם השיקלי בצירוף מע"מ עולה לסך של 907,707 ₪. מכאן תביעתה-שכנגד של פלאש נגד שחף. שחף התגוננה בפני התביעה-שכנגד.

 

5.         לאחר שהליכי גישור בין בעלות הדין נכשלו הוריתי על הגשת תצהירי עדויות ראשיות והתיק נקבע להוכחות. מטעם שחף הוגשו תצהירי המנכ"ל שלה, מר גדעון לפבר (להלן – "לפבר") ושל גב` אלה גורבונוס (להלן – "גורבונוס"), מנהלת וראש צוות של שחף בפרוייקט 1 ובפרוייקט 2. מטעם פלאש הוגשו תצהיריהם של ד"ר יאיר שפירא (להלן- "ד"ר שפירא"), סמנכ"ל תחום מחקר ופיתוח שלה, מר נועם זכאי (להלן- "זכאי"), מנהל פיתוח מוצר ואחראי לניהול מקצועי של פרוייקט 1 ופרוייקט 2 מטעמה, ושל מר צבי פלד (להלן – "פלד"), המנכ"ל שלה. כל תצהירי העדויות מפורטים ומשופעים נספחים לרוב.

 

            בפתח ישיבת ההוכחות הודיעו ב"כ הצדדים על הסכמה דיונית בגדרה הם ויתרו על חקירות נגדיות של המצהירים האמורים, למעט חקירתו של לפבר, וכל זאת מבלי לגרוע מזכויות וטענות. לאחר חקירתו של לפבר הניחו פרקליטי הצדדים המלומדים סיכומי טענות מקיפים ומאירי-עיניים. זו השעה להודות להם על כך. ברי לי שסיכומי טענותיהם המפורטים סייעו לי ביותר בדיון והכרעה בסוגיות הצריכות לפנים לצורך הכרעתי. טרם שאדרש לסוגיות האמורות אפרוס, ולו בקצרה, את תמצית גרסאותיהן של בעלות הדין.

 

גרסת שחף

6.         בחודש נומבמבר 2000 יזם זכאי מפגש עם לפבר וגורבונוס, בגדרו ציין כי יש לבצע בדחיפות עבור פלאש את פרוייקט 1 ופרוייקט 2, ואף החל דיון בעניין פרוייקט 3. כבר בתחילת המשא ומתן התקשו הצדדים להגדיר את היקף העבודה והיקף השעות הנדרש, ואולם פלאש דרשה כי ייחתם הסכם שיגדיר מחיר קבוע. אף אין חולקין כי בסופו של דבר נחתמו ההסכם הראשון וההסכם השני (הם נספח B ונספח C לתצהיר לפבר) שבהם מצויים סעיפים המגדירים את מגבלת התקציב (לדוגמא הוראת "Budget limitaeion" על סך 57,600 $ בגין פרוייקט 1 בסעיף 3.1.4 להסכם הראשון).

 

7.         מהר מאוד הסתבר לעובדי שחף כי הפרוייקטים יתארכו, ובאורח משמעותי. הדברים דווחו באופן שוטף ב"דוחות הסטטוס" שנמסרו לפלאש במרוצת ביצוע הפרוייקטים, הם נספחים 1/D-9/D לתצהיר לפבר. מדוחות הסטטוס האמורים יכולה הייתה פלאש להבין, הן על התארכות שעות העבודה והן על החריגה המשמעותית מן התקציב המתחייבת כתוצאה מכך. פלאש לא הגיבה לדוחות סטטוס אלו, כל עיקר.

 

8.         בתאריך 19/2/01 פנה לפבר לד"ר שפירא במכתב המסכם את מהלכי הפרוייקט עד אותה עת         (נספח 1/F לתצהירו). בגדרו של מכתב זה דיווח לפבר על חריגה תקציבית בסכום של 49,800$. הוא חתם מכתבו וביקש את אישורו של ד"ר שפירא לסטייה האמורה ("We ask you approval for the budget addition as a result of the change in the preliminary works scope..”).

 

ד"ר שפירא ענה ביום 27/2/01 (נספח 1/G לתצהיר לפבר) והבהיר כי פלאש תכבד דיווחי שעות העבודה בהתאם למגבלת התקציב (“up to the agreement roof”(. ככל שעסקינן בתוספת, שאין חולק שד"ר שפירא בתום לב טעה טעות סופר באשר לסכומה, נרשם שהיא תכובד ברצון טוב באורח חלקי (“The $ 44,460 deviation from the allocated budget will be partially covered in good faith after the full delivery of the products”(. חתם ד"ר שפירא שהוא מקווה לסיים את הפרוייקטים בהתאם, גם מתוך ציפיה לפרוייקטים האפשריים הבאים (“so that we can all continue to the next ones”(.

 

בתאריך 27/2/01 שאל לפבר את ד"ר שפירא (נספח 2/G לתצהירו) מה יהא גודל התשלום החלקי (“Can you give us an idea what will be the size of the partial payment?”(. על כך השיבו ד"ר שפירא (נספח 3/G), כי ישולם החלק הארי בנתון למסירת המוצרים באופן מושלם ובזמן (“The partial payment will be the lions part, given that the deliverables are complete and on time”(.

 

לא למותר לציין כי בתאריך 25/2/01, דהיינו לאחר פנייתו הראשונה של לפבר, ראה ד"ר שפירא לשגר מכתב ללפבר, ולהתריע על חריגות לא מוצדקות ולא סבירות במגבלת התקציב, תוך שהוא מביע הערכתו המקצועית לעבודה שנעשתה עד כה. מכתבו נחתם כך: “ Gidi, I think you are doing a good job, but the figures are way beyond my budget. Please suggest a solution that will take us to the end of the current projects”  (נספח 4.2.2 לתצהיר ד"ר שפירא).

 

9.         אחר חליפת מכתבים זו המשיכה שחף בפעולת הפרוייקטים האמורים מספר שבועות נוספים עד לדיווח נוסף של לפבר לד"ר שפירא מיום 1/4/01 (נספחים 1/H ו- 2/H לתצהירו), בו הוא דיווח על דרישות תשלום בגין תוספות הידועות עד לאותה עת בסכום של 85,274 $. בגדר מכתבים אלו נדרש תשלום הסכומים האמורים, אף ככל שעסקינן בתוספת האמורה נתבקש האישור בקשר      אליהם     (“We ask to cover the additional efforts invested by SHF in all projects in amount of 85,274 $”(.

 

            מכתבו של לפבר נענה במכתבו של ד"ר שפירא מיום 2/4/01 (נספח I  לתצהירו). בתחילה מפרט ד"ר שפירא שורה על טענות ותקלות שיש לו באשר לפרוייקטים (“according to my understanding we still have some tasks to finalize before we can conclude the three projects”(. מכתבו זה נחתם כדלקמן:

            “Gidi, I would really like to finish this phase as soon as possible, yet I will not suffice with a partial job, with which I can not release my products. As I stated in our agreement, we will pay extra in good faith, but this requires good faith from your side too” . 

 

            בהמשך, וביום 22/4/01, צירף ד"ר שפירא מכתב מפורט (נספח J) המצביע על שורת תקלות בכל הפרוייקטים האמורים אשר כתוצאה מהם, כך לטענתו, אף אחד מן הפרוייקטים אינו במצב של עבודה (“none of the projects is in a working stage”(.

 

10.       לשיטתו של לפבר הטענות האמורות התבררו כחסרות-ממש. ביום 25/4/01 סוכמה פגישת עבודה מיום 24/4/01 בהתאם למכתב סיכום שיצא משחף (נספח K לתצהירו). נרשם כי "הפגישה נערכה לבקשת גידי לפבר משחף מחשבים, ומטרתה נקבעה כתיאום ציפיות והגדרת הנדרש לסיום שלושת הפרוייקטים. לאחר דין ודברים ארוך בו הציג כל צד את טיעוניו נציג להלן את סיכומי הפגישה בהתאם לשלושת הפרוייקטים:...". בהמשך נקבעו הנחיות פרטניות לעניין סיום כל פרוייקט ופרוייקט.

 

            ואכן, כך ממשיך לפבר, בהתאם למסמכי קבלה (נספחים 1/E ו-2/E לתצהירו) נמסרו בהסכמה הדדית פרוייקט 1 ופרוייקט 2, תוך הסכמה למצב מסירתם. אף פרוייקט 3 נמסר ביום 26/6/01. לנוכח זאת שיגר לפבר לד"ר שפירא מכתב מסכם מיום 26/6/01 (נספח O לתצהירו). בגדר מכתבו זה הוא חזר וציין את מסירת הפרוייקטים האמורים ביום 1/5/01 ו- 26/6/01. הוא הוסיף וציין כי "בכל 3 הפרוייקטים שנמסרו לכם תכולת העבודה חרגה מעבר להגדרות המקוריות שנקבעו בתקציב הפרוייקט. כפי שהבטחת וסוכם בינינו תשלמו לנו את חלק הארי של החריגות הבלתי מתוקצבות לאחר סיום ומסירת העבודות". למכתב צורף ריכוז של שעות ותמחירן. הוא העלה סכום כולל בסך 246,412 $ שמתוכם, כזכור, שולמו סך 115,200 $. נדרשה, איפוא, היתרה בסך 131,212 $, שהיא נשוא התביעה.

 

            המכתב האמור לא נענה. משום כך שיגר לפבר מכתב לפלד ביום 24/7/01 (נספח P לתצהירו). במכתב זה קובל לפבר על התנהלותו של ד"ר שפירא. הוא מציין כי "מאז השארתי ליאיר מספר הודעות בכל המדיות האפשריות, אך משום מה הוא מתחמק מליצור קשר".

 

11.       סופה של דרך התקיימה פגישה ביום 6/8/01, בהשתתפות לפבר, פלד וד"ר שפירא. בעקבות זאת שיגר לפבר מכתב לפלד (נספח Q לתצהירו). מן המכתב עולה כי ד"ר שפירא הציג בפגישה עובדות ש"שוב לא היו מדוייקות (בלשון המעטה)". הוא צירף למכתב חליפת המכתבים שפורטה עד כה. הוא התריע על כך שבמהלך התקופה של העבודה "לא דובר על הבעיות אותן `שלף` יאיר אתמול". משום כך הוא סיכם וציין כי "הרוח הטובה שבה התנהל הפרוייקט והבטחותיו של יאיר שפירא גרמו לנו להבין שנקבל את מרבית הסכומים שאותם השקענו בפרוייקט. בהבנה זו גם לא נקטנו בשום אמצעי זהירות, מסרנו את קבצי המקור כולל תיעוד לאנשיכם והעברנו להם בצורה מסודרת הדרכה על הנושאים שנמסרו להם".

 

            משלא נענה לפבר על ידי פלד הוא ראה לשגר לו מכתב תזכורת ביום 5/9/01 (נספח R לתצהירו). אף במכתב זה קובל לפבר כי "בימים אלו אנו מנסים לקבל מכם תשובה טלפונית אבל אין כל תגובה".

 

            על כך נענה לפבר ביום 9/9/01 במכתבו של פלד (נספח S לתצהיר לפבר) שיובא במלואו:

 

 

 

 

            Gidi shalom,"

            We have thoroughly considered your request for additional compensation. Although we believe that we have paid in full all the money due, we appreciate the additional effort you claim to have invested in these projects on your behalf. We therefore are willing in good faith to pay additional sum of $ 15,000, on condition that no further claims will be raiscd. This offer is by no mean recognition of any obligation on our behalf. Regards, Zvi Peled”.

 

            משמע, דרישת שחף לתוספת תשלום נבחנה בקפדנות. הובעה הערכה למאמצים הנוספים שהושקעו בפרוייקטים. משום כך הוצעה תוספת תשלום של 15,000 $ בתנאי שלא תועלינה כל דרישות נוספות וזאת מבלי להודות בזכויות וטענות.

 

12.       שחף טוענת כי העבודה התארכה מעל המשוער, אם משום מצגי שווא שונים באשר להגדרת הפרוייקט מלכתחילה ואם משום תקלות טכניות שונות שפורטו, שלא בעטיה של שחף. שחף, בתום לב, המשיכה בעבודתה ללא אומר ודברים. בסופה של דרך ניצלה פלאש את האמון ששחף רחשה לה. בגדר כתב ההגנה לתביעה-שכנגד טוענת שחף כי היא נפלה קורבן לתרגיל "עוקץ" של פלאש. רכיבי ה"עוקץ" מתחילים בהצגת עבודת השבחת מוצר קיים תוך הצגה מעוותת ומוקטנת של דרישות העבודה, יצירת לחץ זמן מלאכותי שאינו מאפשר לקבלן (הוא שחף) להעריך את היקף העבודה, תוך הבטחות חוזרות ונשנות לשלם בהמשך הדרך את התוספת הנדרשת. משמתגלה היקף העבודה האמיתי לקבלן, והוא מתריע על כך, מרגיעו הלקוח-המזמין (הוא פלאש) תוך ניצול יחסי עבודה תקינים ושוטפים, אף ממשיך ומרגיע בהבטחות-סתם כי בסופה של דרך ישולם "החלק הארי". רק בהגיע עת התשלום "נזכר" המזמין בשורה של טענות ומענות שיש לו כדי להדוף את דרישת התשלום, אף להשמיע טענות לתביעה-שכנגד, על מנת ליצור לחץ פסול ונפסד על הקבלן לוותר על תביעתו.

 

גרסת פלאש

13.       פלאש טוענת, ראש לכל, כי היה נהיר לצדדים, מלכתחילה, כי עסקינן בחוזים לאספקת מוצרים ולא לאספקת שירותי עבודה. החוזה הראשון והחוזה השני, איפוא, הם חוזים "פרוייקטליים". שחף, איפוא, לא שימשה כקבלן כח אדם של פלאש, שאז מן הסתם ההסכם עמה היה מושתת אכן על חשבונות שעות עבודה, אלא נטלה על עצמה ביצוע פרוייקטים בסכום-גג קבוע מראש. יתירה מזו: הייתה זו שחף שביקשה שלא להתקשר בהסכם בעל אופי כזה, אך היא נכנעה לדרישתה של פלאש, אחרת לא הייתה מתקשרת עמה בכל חוזה. פלאש התקשרה עם שחף בהסכמים בגין הפרוייקטים האמורים, משום היתרון המקצועי היחסי של שחף אותה עת בפרוייקטים אלו, למצער בהתאם למצגים ולהצהרות של שחף.

 

14.       ואולם, כגודל הציפיות כך גודל האכזבות. במהלך ביצוע הפרוייקטים הסתבר לפלאש, טיפין טיפין, כי התמשכות הפרוייקטים ואי העמידה בלוח הזמנים, נובעים מחוסר מקצועיותה של שחף. אכן, רק עם התקדמות הפרוייקטים האמורים, התוודעה לפלאש עוצמת רשלנותה המקצועית של שחף.

 

15.       פלאש סבורה כי דוחות הסטטוס ששוגרו אליה, הם בבחינת דוחות מקצועיים שוטפים הנשלחים בדרג של מנהלי פרוייקטים ואין עמם כל אישור לחריגה תקציבית. הדברים היו ברורים ומובנים, מלכתחילה, לשתי בעלות הדין. עובדה ניצחת היא כי כאשר לפבר ביקש, בחודש פברואר 2001, לקבל תוספת בגין החריגה התקציבית האמורה, הוא ראה לפנות בבקשה לכך, כדין, לד"ר שפירא. רק כתוצאה מדין ודברים שהתקיים ברמה ניהולית בכירה זו, של מנכ"ל וסמנכ"ל, הסכימה פלאש, באורח מסויג, ליתן "בונוס מותנה". משמע, ככל שהפרוייקטים יושלמו לשביעות רצונה הגמורה של פלאש, תזכה שחף ב"חלק הארי" מן התוספת שעד 19/2/01, בסך 49,800$. משמע, כך היה ברור לכל, שחף תמשיך לבצע את הפרוייקטים אף אחרי ה- 19/2/01, יימשכו ככל שיימשכו ותהא עלותם אשר תהא. במקרה הטוב ביותר, משמע כאשר שחף תהא זכאית לקבל את אותו "בונוס מותנה", היא לא תזכה אף במלוא התוספת בסך 49,800$, הגם "בחלק הארי" שלה, הא ותו לא.

 

ואולם, כך המשך טענתה של פלאש, שחף כשלה לכל אורך הדרך, בכל הפרוייקטים האמורים. כתוצאה מכך נקלעה פלאש למצוקה רבה. אכן היא יכולה הייתה לפטר את שחף מעבודתה. בכך היה נגרם לה נזק רב. זאת ועוד: לכל אורך הדרך שחף נטעה בה את התקווה כי פתרונות לקשיים האמורים "מצויים מעבר לפינה". משום כך נהגה פלאש בסבלנות רבה כלפי שחף ונתנה לה הזדמנות אחר הזדמנות להשלים את הפרוייקטים כהלכה, ואולם הזדמנות זו לא נוצלה. סופה של דרך החליטה פלאש "להיפטר" משחף, משהסתבר לה שהנזקים שהיא מעוללת לה הולכים וגדלים. וכך נאלצה פלאש לקבל את הפרוייקטים, כשהם לא מושלמים ולא להנחת דעתה. בהמשך הסתברו לה גודל הנזקים "בשיקום" הפרוייקטים ובאובדן המוניטין שהוסב לה עקב כך.

 

לנוכח זאת נהיר כי שחף אינה זכאית לכל תמורה. בגדר סיכום טענותיה (וכבר כאן יצויין שתוך הרחבת חזית בוטה), דורשת פלאש להשיב לה את מלוא הסכומים ששילמה לשחף בסך 115,200 $ וזאת בנוסף לנזקי השקעת כח-אדם ואובדן מוניטין. ברי, איפוא, כי ככל שעסקינן בנכונותה של פלאש לשלם לשחף את "החלק הארי" בגין סך 49,800 $ שעד 19/2/01, לא בשלו התנאים המזכים את שחף לתשלום זה. ככל שעסקינן בשעות העבודה שהושקעו לאחר 19/2/01, הרי מעולם לא הייתה שחף זכאית לתשלום בגינן, גם לו הייתה עבודתה מתבצעת כהלכה, קל וחומר לנוכח עוצמת רשלנותה.

 

16.       אף פלאש לא חוסכת שבט לשונה מהתנהלותה הנטענת של שחף. בגדר כתב הגנתה היא מציינת כי היא נפלה קורבן לתופעה שבספרות המקצועית ידועה כ"שאהידים בשירות ההיי-טק". הקבלן, כך על פי הטענה, מגיש הצעות לביצוע פרוייקטים במחיר הנמוך משאר המתחרים. בהמשך, ובעת קריטית ערב סיום הפרוייקט, מתנהלת אסטרטגיה של "הקפצת המחיר", תוך הכנסת המזמין למצוקה ותוך אילוצו להיענות לתוספת מחיר נדרשת זו.

 

17.       בגדר ראיותיה מפרטת פלאש, אחת לאחת, את רשלנויותיה המקצועיות הנטענות של שחף. היא מכחישה כל מצגי שווא שניתנו לשחף, אף את חוסר ההיגיון הטמון בטענה.לשיטתה של פלאש חלק מעצם טענותיה של שחף בסוגיות המקצועיות, היא ההוכחה הניצחת לחוסר הבנתה המקצועית.

 

18.       אלו, "בקליפת אגוז", הם עיקרי טענות בעלות הדין הניצות. אדרש, כאמור, לאותן סוגיות הצריכות לשם הכרעתי במחלוקת מסועפת זו.

 

לפרשנותם הראויה של ההסכם הראשון וההסכם השני

19.       שחף מודעת-גם-מודעת לתניות הגבלות התקציב בהסכם הראשון ובהסכם השני. לשיטתה, יש להתייחס אל המסכת העובדתית שנגולה בפניי, כזו שמציבה את ההסכמים רק כנקודת-מוצא לדיון וניתוח, שבעקבותיהם נולדת תשתית עובדתית עניפה המשנה נקודת-מוצא זו. וכך, הסכמים אלו יש לפרש אף לאור ההסכמות וההבנות שהושגו בעקבות ההסכמים האמורים. מכלול נתונים אלו, כך לשיטתה, גרם לכך שאף ככל שההסכם מלכתחילה היה הסכם שכלל תניות מגבלות תקציב, תניות אלו אבד עליהן הכלח, לנוכח התמשכות העבודה בהסכמתה המוחלטת של פלאש.

 

            אף ככל שעסקינן בפרשנותם של החוזים עצמם, ומתוכם, מצביעה שחף על תניות שונות בהסכמים, בצד תניות הגבלות המחיר, המצביעות על כך שהצדדים, חוזית, היו מודעים לאפשרות שמגבלת תקציב זו תיפרץ. וכך, ההסכמים נוקבים במסגרת מספר השבועות ומספר שעות העבודה הנדרשות. ההסכמים מציגים הנחות-יסוד ואבני-דרך שניצפו בתחילת הדרך ושהיו בסיס לתניות הכספיות האמורות. לכן, אילו היה מדובר, סתם כך, בסכום גלובלי בגין פרוייקט, שאינו מותנה בכל שינוי אפשרי בנתונים האמורים, לא היה צורך בכל ההגדרות הנוקדניות והפרטניות האמורות.

 

20.       במחלוקת הפרשנית האמורה הנני מעדיף, ללא היסוס, את פרשנותה של פלאש. ברי לי, כטענתה, כי עסקינן בחוזה הנקרא חוזה "מיקור-חוץ" בתוכנה. אכן, החוזה מגדיר חיוב לפי שעות עבודה, ואולם אלו נתונים במגבלות של תקרת תקציב. משמע, יכול שהפרוייקט ייבוצע מתחת לתקרת התקציב, שאז תהיה זכאית שחף לתקבולים אך בגין שעות העבודה האפקטיביות שלה. יכול שהפרוייקט יחרוג מתקרת התקציב, שאז זה סיכונה של שחף. לנוכח כל אלו, כך ציין ד"ר שפירא וגרסתו מקובלת עליי, הוא היה מוכן שקביעת המחיר הקבוע תיקבע בנדיבות, על מנת ליתן אפשרות ליברלית ל"שולי סטייה". ואולם, לכל אורך הדרך היו ונשארו החוזים האמורים, חוזים עם תקרת תקציב, שלא ניתן לעבור עליה, אלא בהסכמה הדדית.

 

21.       אף השיקולים לכריתת הסכם כאמור, מקובלים עליי. פלאש ביקשה להעמיס על שחף אחריות כוללת. כתוצאה מכך הותנה אף סעיף של שנת אחריות ללא תמורה, ומן הסתם הוא תומחר במחיר הכולל. פלאש ביקשה לעצב הסכם שיהא בו תמריץ לשחף לעמוד בלוח הזמנים ולמזער את הפסדיה, למקרה של הסתבכות בביצוע הפרוייקט על ידי שחף, שאז הסיכון יחול על שחף. פלאש ביקשה להימנע מהתמודדות שוטפת עם דרישות כספיות ואמינות דיווח לגבי שעות עבודה. סיכון זה הולך ופוחת, ככל שקיימת מגבלת מחיר. לכל אלו חוברת העובדה שהנתבעת היא חברת הזנק (“start-up”( שאמורה להקפיד על משטר הוצאותיה הכספיות כתנאי ליכולת גיוס הון עתידית.

 

22.       כל אלו, כאמור, חוברים לדרך ניהול המשא ומתן שקדמה לכריתת ההסכמים האמורים. שחף הייתה מודעת לסיכונים האפשריים בסוג הסכמים שכזה, ואין פלא שהיא ביקשה להימלט מגזרת תניות מגבלת התקציב, על מנת למזער את סיכוניה. משעה שנענתה לדרישתה הנחרצת של פלאש בעניין זה, ולא למותר לציין כי הייתה זו שחף שאף עסקה בניסוח ההסכמים, ברי שהיא סברה וקיבלה, ונטלה על שכמה את הסיכון האפשרי המתחייב, ככל שתיאלץ להשקיע שעות עבודה, מעבר למגבלות התקציב.

 

            אכן, שחף טוענת למצגי שווא של פלאש, שגרמו לנקיבת מחירים נמוכים ולא ריאליים. אין בדעתי להידרש לנכונותה העובדתית של הטענה האמורה, משעה ששחף אינה מתיימרת לבטל את ההסכמים, ככל שהם פועל יוצא של מצגי שווא אלו. אכן, לטעמי, התנהלות הדברים בעת ביצוע הפרוייקטים, מלמדת על כך ששחף כיבדה את ההסכם הראשון וההסכם השני. משום כך ביקשה את הסכמתה של פלאש לתוספת מחיר. על כורחך אתה אומר שהיה נהיר לשחף שככל שלא תינתן ההסכמה האמורה, לא תזכה שחף בכל תוספת מעבר למגבלת התקציב. האם הושגו הבנות הסכמיות כאמור בין שחף לבין פלאש? לכך אגיע עתה.

 

תוספת מחיר – התקופה הראשונה

23.       ב"כ פלאש, לעניין ההסכמות האמורות, מבקש לאבחן בין הבקשה לתשלום נוסף מיום 19/2/01 והמגעים בעקבותיה (להלן-"התקופה הראשונה"), לבין יתרת תביעת שחף המתייחסת לתוספת השכר הנדרשת לאחר התקופה הראשונה (להלן-"התקופה השניה"). מתודית, האבחנה האמורה מקובלת עליי.

 

24.       כמבואר, ביום 19/2/01 שיגר לפבר לד"ר שפירא את דרישת התשלום הנוסף על סך 49,800$, בגין התקופה הראשונה. תגובתו הראשונה של ד"ר שפירא מיום 25/2/01 הייתה דחיית הבקשה האמורה בהיותה בלתי-סבירה וחורגת ממגבלות התקציב. אכן, בגדר התשובה האמורה טרח ד"ר שפירא להחמיא לשחף בהטעימו, כאמור, "Gidi, I think you are doing a good job...". ועם זאת, בחלוף יומיים בלבד, הגם שד"ר שפירא דבק במגבלת התקציב (agreement roof""), הוא הביע נכונות שהחריגה תכובד in good faith after the full delivery of the products"". וככל שהייתה תהייה מה גודלו של "חלקיות" התשלום, ולכאורה ניתן היה להניח כי מדובר בחלק מזערי בעיקר לנוכח הסטייה הגבוהה ממגבלת התקציב, חתם ד"ר שפירא, בתאריך 27/2/01, והגדיר את החלקיות האמורה כ"חלק הארי" (The partial payment will be the lions part""). אך זאת בנתון למסירת המוצרים בזמן ובשלמות ("given that the deliverables are complete and on time").

 

25.       משמע, עד הנה, ברי לי כי הושגה הסכמה לעניין התוספת לה תהיה זכאית שחף מסכום דרישת התוספת בסך 49,800$. סוכם כי היא לא תהיה זכאית למלוא התוספת האמורה, הגם של"חלק הארי" שלה. לעניין אומדנו של "החלק הארי", אדרש בסמוך. אכן, התוספת האמורה מותנית במסירת המוצרים נשוא החוזים בזמן ובשלמות. ככל שלא תהיה לפלאש טענה מבוררת לעניין זה, שומה עליה לשלם את "החלק הארי" מן התוספת האמורה.

 

26.       "החלק הארי" - מאי משמע? סתמו ב"כ הצדדים ולא ביארו. נפניתי, איפוא, להתחקות אחר הביטוי האמור במילון העברי של אבן שושן. נלמד הימנו כי הביטוי שאוב "על יסוד משל איסופוס על הארי, השועל והחמור שעמדו לחלק ביניהם את טרפם חלק כחלק, ובסופו של דבר זלל הארי כמעט הכל". משמע, כך מבאר אבן שושן, עסקינן ב"חלק העיקרי, החלק הגדול ביותר" (עמ` 81). לנוכח העובדה שגודלו של "החלק העיקרי" הוא, כמבואר, "כמעט הכל", כך בדעתי לאמוד את התוספת האמורה. לפיכך, ככל שאגיע למסקנה ששחף זכאית ל"חלק הארי" בגין התוספת בסך 49,800$, אפסוק מתוך סכום זה סך של 45,000$, שהוא, לטעמי, "כמעט הכל".

 

תוספת מחיר - התקופה השניה

27.       עיקר המחלוקת בין ב"כ הצדדים נסבה לעניין דרישת התשלום של שחף בגין התקופה השניה. ושוב, במנותק מטענות ההגנה של פלאש, שמשמשות יתד אף לתביעתה-שכנגד. ככל שעסקינן בתקופה השניה טוענת, כאמור, פלאש כי לא הושגה כל הבנה חוזית נוספת מעבר לזו שבתקופה הראשונה. שיטתי שונה. הבה נחזור ונתחקה אחר חליפת המכתבים שבין בעלות הדין בגין תקופה שניה זו.

 

28.       פותח מכתבו של לפבר מיום 1/4/01 בגדרו הוא מבקש אישור לתוספת נוספת בסכום של 85,274$ (“We ask to cover the additional efforts invested by SHF in all projects in amount of 85,274 $”(. משמע, קיימת ראיה נוספת לכך ששחף לא תהיה זכאית לכל תוספת, ככל שלא יושג אישור כאמור. ועוד נהיר כי שחף לא יכולה להסתמך על הדרישה כי יכובד "החלק הארי". שהרי אילו אלו היו פני הדברים, יכול שלפבר לא היה מנסח בקשתו בדרך זו, ומכל מקום היה דורש, ולא מבקש, כי בגין התוספת האמורה ישולם, כמוסכם, "החלק הארי".

 

            במכתבו של ד"ר שפירא מיום 2/4/01 הוא מונה, תחילה, שורה של טענות שיש לו על תקלות באשר לפרוייקטים. כתוצאה מכך הוא מציין, בין השאר, I will not suffice with a partial job"". ועם זאת, חוזר ד"ר שפירא ומאשר, בהתאם למוסכם לשיטתו, שבדעתו להמשיך ולשלם תוספת ברצון טוב, ככל שהיא תהיה הדדית ( "As I stated in our agreement, we will pay extra in good faith, but this requires good faith from your side too”) . נהיר, איפוא, כי גם בגין התקופה השניה קיימת תחילת-ראיה לתשלום. אכן לא "החלק הארי", אך " "extra.

 

29.       בהמשך מתעצמים חילוקי הדעות לנוכח מכתב מפורט של ד"ר שפירא מיום 22/4/01 המצביע על שורה נטענת של תקלות בכל הפרוייקטים האמורים. תקלות אלו, כך לשיטת פלאש, גורמות לכך שאף אחד מן הפרוייקטים אינו במצב של עבודה (“none of the projects is in a working stage”(.

 

            וחרף כל אלו, פגישת העבודה שמתקיימת בעקבות הטענות האמורות, היא ביוזמתו של לפבר. המכתב המסכם שלה מיום 25/4/01, שנוסח על ידי שחף, מעולם לא זכה לכל התייחסות מסייגת או מכחישה. כזכור, מטרת הפגישה נועדה ל"תיאום ציפיות והגדרת הנדרש לסיום שלושת הפרוייקטים". כתוצאה מכך אף הושגו סיכומים אופרטיביים, מוסכמים, באשר לגמר הפרוייקטים.

 

30.       ביום 26/6/01 שולח לפבר מכתב מסכם בגדרו הוא חוזר ומציין את מסירת שלושת הפרוייקטים ביום 1/5/01 ו-26/6/01. בגדר מכתבו, זאת הפעם, הוא חוזר ומבקש לכבד הן את התוספת בסך 115,200$, אך הפעם חוזר ומשתמש בביטוי "חלק הארי" ("כפי שהבטחת וסוכם בינינו תשלמו לנו את חלק הארי של החריגות הבלתי מתוקצבות לאחר סיום ומסירת העבודות"). 

 

מכתב זה לא זוכה לכל מענה. לבד מכך שלהתנהלות זו נודעת חשיבות מפליגה מצטברת לעניין הערכת הגנתה של פלאש ותביעתה-שכנגד, אין התייחסות מכחישה לכך שלא זו בלבד ששחף אינה זכאית לכל תוספת, למצער היא זכאית לתוספת פלונית צנועה ("extra"), אך בוודאי לא ל"חלק הארי". כתוצאה מכך נאלץ לפבר לקבול בפני פלד על התחמקותו של ד"ר שפירא מלהגיב למכתביו.

 

 

31.       כזכור, ביום 6/8/01 מתקיימת פגישה בהשתתפות לפבר, פלד וד"ר שפירא. אף בפגישה זו מועלות טענות כנגד מקצועיותה של שחף. לפבר מכתיר טענות אלו, שמשמיען ד"ר שפירא, ככאלו ש"שוב לא היו מדוייקות (בלשון המעטה)". ועוד לפבר מאשים כי הטענות האמורות נטענו באורח מלאכותי שהרי בכל מהלך תקופת העבודה "לא דובר על הבעיות אותן `שלף` יאיר אתמול". כתוצאה מכך חזר לפבר על הדרישה ועל ההבנה, כתוצאה מהבטחותיו של ד"ר שפירא, שגרמו לשחף "להבין שנקבל את מרבית הסכומים שאותם השקענו בפרוייקט". לפבר, איפוא, חזר והגדיר במימד כמותי את הדרישה לתוספת הנוספת, בביטוי "מרבית הסכומים", אשר ברי לי כי הוא "חלש" יותר מן הביטוי "החלק הארי".

 

32.       אף מכתב זה לא זכה למענה אלא לאחר תזכורת נוספת. חליפת המכתבים, כזכור, נחתמה במכתבו של פלד מיום 9/9/01. עלה הימנו כי דרישתה של שחף לתוספת תשלום נבחנה באורח יסודי ("We have thoroughly considered your request for additional compensation"). נקבע בה כי הגם שפלאש סבורה שהיא שילמה את כל הסכומים שהייתה צריכה לשלם היא מעריכה את המאמצים הנוספים שהושקעו ע"י שחף בפרוייקטים ("we appreciate the additional effort you claim to have invested in these projects on your behalf"). הילכך הובעה הנכונות לשלם תוספת של סכום של 15,000$ בתנאי שלא תועלינה תביעות נוספות ("We therefore are willing in good faith to pay additional sum of $ 15,000, on condition that no further claims will be raiscd").

 

33.       כאשר אלו הנתונים שלנגד עיניי שומה עליי לבחון את זכאותה העקרונית של שחף לתוספת תשלום בגין התקופה השניה, אם בכלל, ואת שווייה של התוספת האמורה, ככל שהיא לא תיהדף, כמבואר, אם תתקבלנה הגנותיה ותביעותיה-שכנגד של פלאש כנגדה.

 

34.       ככל שעסקינן בעצם הזכאות ברי לי שהובעה נכונות עקרונית לכך. ככל שהיה ממש בסברתה של פלאש כי שחף לא זכאית, מכל מקום, לכל תשלום נוסף, לנוכח הסכמתה לתשלום "החלק הארי" בגין סך 49,800$ בלבד בגין התקופה הראשונה - ראוי היה שיינתן לכך ביטוי מובהק ומתועד. כך, גם אם לא היו לפלאש כל טענות ומענות לעניין טיב עבודתה של שחף. לא אלו היו פני הדברים. ד"ר שפירא, במכתבו מיום 2/4/01, הביע את נכונותו העקרונית לתשלום נוסף ("extra"). וזאת, לשיטת ד"ר שפירא, לא על יסוד מתת-חסד אלא לנוכח הבנה חוזית מחייבת ("As I stated in our agreement").

 

35.       כזכור, בהמשך, מעלה פלאש לא אחת שורה של טענות ומענות כלפי שחף. חרף כל אלו לא נענה מכתבו של לפבר מיום 26/6/01, בו הוא תיעד, כאמור, "כפי שהבטחת וסוכם בינינו תשלמו לנו את חלק הארי של החריגות הבלתי מתוקצבות לאחר סיום ומסירת העבודות". משמע, לא זו בלבד שפלאש לא הטיחה בשחף כל טענה אודות עזות-המצח בעצם הדרישה, ועל כך בהמשך, היא אף לא הכחישה לא את הדרישה העקרונית לתוספת כלשהי, ואף לא את המימד של "החלק הארי", הנדרש בגין התוספת האמורה.

 

36.       משאלו הם פני הדברים יש לבחון בקפידה את מכתבו האחרון של פלד, המביע נכונות לתשלום סכום של 15,000$. נהיר, לכאורה, כי כאן נותנת פלאש, לכאורה, את "תרגומה" הכספי בגין נכונותה לשלם בגין התוספת לתקופה השניה, דהיינו למימדי ה"extra", שהם 15,000$ מתוך התוספת האמורה בסך של 81,412$ (סכום הדרישה בסך 115,200$, בהפחתת סך 49,800$ בגין התקופה הראשונה). עסקינן, איפוא, בסכום המהווה כ-18% מסכום הדרישה האמורה. שומה עליי, איפוא, לאמוד מהו הסכום הראוי בגין התקופה השניה.

 

37.       לכאורה, קיימים נתונים המושכים את האומדן לכיוון הגבוה. כזכור, לא הוכחשו דרישותיו של לפבר לזכות ב"חלק הארי", אף לא ב"מרבית הסכומים". לכאורה, לנוכח הנתונים האמורים, כפות המאזניים מטות את הכף לאמוד סכום כלשהו שיבטא הכרה במרבית הסכום בסך של 81,412$, במידה זו או אחרת.

 

            ברי לי כי אין בדעתי לילך בדרך זו. כבר קבעתי את עמדתי המשפטית הנחרצת, המעדיפה את פרשנותה של פלאש לכך שהחוזים הם חוזים הכוללים תניית מגבלת תקציב. חרף כל אלו, וכמבואר, כבר ראיתי לזכות את שחף ב"חלק הארי" בתוספת לא מבוטלת מסך 49,800$ (בסך 45,000$), ותוך סטיה משמעותית מתניית "מגבלת התקציב". ככל שאכיר, איפוא, אף בחלק המירבי של התוספת הנדרשת בגין התקופה השניה, תרוקן מכל תוקף פרשנותי את ההסכמים האמורים. אכן, זו השקפתו של ב"כ שחף הסבור כי אבד הכלח על התניות האמורות וראיתי לדחות את הפרשנות האמורה מכל וכל. ברי כי השקפה משפטית זו אמורה להקרין אף על אומדן התוספת האמורה. גמרתי, איפוא, בדעתי כי שחף תהיה זכאית לסכום המבטא מיעוט מן הסכום האמור, ועליי להידרש לאומדנו של מיעוט זה.

 

38.       באומדנו של זה אין להתעלם מנכונותה העקרונית של פלאש לשלם סכום של 15,000$. ואולם, יכול שהאומדן אמור להיות נמוך יותר. פלאש, כזכור, התנתה את התשלום האמור בכך שלשחף לא תהיינה תביעות נוספות. שמא, ככל שלשחף יש-גם-יש תביעות כאמור, פלאש אמורה הייתה "לקנות" את מאזן הסיכונים והסיכויים בסכום נמוך יותר.

 

            ועוד: פלאש לא הגדירה האם הסכום המוצע על ידה בסך 15,000$, מצטרף ל"חלק הארי" בגין התקופה הראשונה. ככל שאניח שנכונותה זו "בולעת" את הסכמתה הקודמת לתשלום ה"חלק הארי" בגין התקופה הראשונה, יכול אף עניין זה להשליך על אומדני כלפי מטה. אך ככל שאניח שנכונותה זו מצטרפת להסכמתה הקודמת, עניין זה משליך על אומדני כלפי מעלה.

 

ועל כל אלו: כפי שיפורט בהמשך, אף בגדרו של מכתב מסכם זה, שנעשה לאחר בחינה וחשיבה יסודית, לא ראתה פלאש להטיח בשחף, כל טענה ומענה. וכך, לא ציינה פלאש כי הסכום האמור מבטא שיקלול מסוים של תביעותיה של שחף ותביעות-שכנגד של פלאש. אף בגדר דרישתה ל"ניקוי השולחן", היא דרשה שתשלום הסכום האמור יסלק כל תביעה נוספת של שחף, וממילא מתחייבת מכאן המסקנה כי לפלאש, מבחינתה, אין ולא היו כל תביעות-שכנגד. נתון זה מושך את הכף להגדלת סכום האומדן מעבר לסך של 15,000$.

 

39.       כשכל אלו ניצבים לנגד עיניי, כסבור הייתי שראוי לזכות את שחף, בגין דרישתה לתוספת בתקופה השניה, בשיעור של 25% הימנה. הסכום האמור, מחד גיסא, מבטא "מיעוט" מן הסכום האמור, ואולם "מיעוט" נכבד. הוא לא רחוק בהרבה מנכונותה של פלאש עצמה, בנתון לפרשנויות האפשריות האופפות אומדן זה, מעלה ומטה. הוא לוקח בחשבון את התנהלותה של פלאש באי המענה למכתבי שחף ואף לוקח בחשבון את טענות-הסרק שלה לעניין מקצועיותה של שחף, שתידונה להלן. כללם של דברים: בגין התקופה השניה זכאית שחף לתוספת בסך של 20,353$.

 

הגנותיה של פלאש ותביעתה-שכנגד

40.       די בנרמז עד הנה על מנת להדוף את מכלול הגנותיה של פלאש בגין התביעה כנגדה, ובוודאי את התביעה-שכנגד שלה.

 

            ככל שעסקינן בתביעה-שכנגד אקדים ואציין, תיאורטית, כי אף לו הייתי סבור שיש ממש בהגנותיה של פלאש, דין התביעה-שכנגד שלה היה להידחות, ולו משום העדר כל תימוכין ראייתיים רציניים לנזקים שנגרמו לה. בגדר התביעה-שכנגד מפרטת פלאש, באורח פרטני ביותר, כמות רבה ביותר של עלויות בגין "חודשי-אדם" שלה, משמע השקעה מיותרת של עובדים שלה. אומדן של "חודש-אדם" כאמור עולה לסך של 7,000$. לכך הוסיפה פלאש שורה של דרישות בגין אובדן מוניטין.

 

            תצהיריה של פלאש, כמוהם כתצהירי שחף, היו משופעים בנספחים לרוב. מול רצינות זו בולטת חוסר הרצינות המוחלטת, ככל שעסקינן בהוכחת הנזק הנטען בגדר התביעה-שכנגד. אם אכן, כטענתה של פלאש, נגרמו לה נזקי-עתק כה גבוהים ומרשימים, בהשקעות רבות של "חודשי-אדם", על שום מה לא שזפה עיני, ולו ראיה אחת, המוכיחה זאת? האם מעבר לביטוי "אדם", בביטוי "חודשי-אדם", לא יכולתי לקבל מידע מיהו אותו "אדם" או "בני-אדם", שטרחו לתקן ולשקם את נזקיה של שחף? האם אין תיעוד, יומני עבודה, תלושי שכר, מאזנים, היכולים להוכיח נזק ממשי בעבר זה? כך, אף ככל שעסקינן באובדן מוניטין. אף הוא טעון שומה ואומדן. אף הוא מצריך מידע אלמנטרי אודות היקף העסקים, וצפי העסקים, עם הלקוחות של פלאש, שפלאש איבדה את המוניטין שלה בעיניהם. 

 

            לא ייפלא, איפוא, כי אפסות הראיות בגין התביעה-שכנגד משתלבת-גם-משתלבת במכלול חליפת המכתבים שפורטה לעיל. היא מובילה למסקנה כי טענותיה של פלאש כנגד שחף או שהן חסרות-שחר או שמכל מקום הושגה הבנה מוסכמת לעניין מסירת העבודות, בדרך שבה הן נמסרו.

 

41.       סיכומי ב"כ הצדדים זרועים ומשופעים בטענות וטענות-שכנגד לעניין תקלות שהיו או לא היו במוצרי המחשב נשוא החוזים שבפניי. אין בדעתי, כל עיקר, להיגרר לדיון מקצועי זה, מקום שב"כ הצדדים לא טרחו להניח בפניי כל חוות דעת מקצועית של גורם ניטרלי, שיכול היה להזין שיקול דעתי, לכאן או לכאן. לאמיתם של דברים ב"כ הצדדים מאוחדים בדעתם כי שומה עליי להכריע בתיק על יסוד אמות-מידה ראייתיות ושיפוטיות רגילות. במצב דברים זה אף לא אעמיק חקר בשאלה מי אמור היה להגיש חוות דעת כאמור, וממילא מי מפסיד כתוצאה ממחדלו להגישה. שהרי ברי לי, לנוכח דינמיקת המגעים שהיו בין בעלות הדין, כפי שפורטו עד הנה, כי כפות המאזניים, באורח ברור ומודגש, נוטות לטובת שחף. 

 

42.       פלאש טוענת כי גודל רשלנותה של שחף התגלה לה רק בשלב מאוחר של התקדמות הפרוייקטים. בכך היא מבקשת לתרץ, הן את תשלומיה לשחף, והן את חליפת המכתבים שפורטה עד הנה. לטעמי, פלאש שוגה. כבר בחודש פברואר 2001, כאמור, משעה שלפבר נוקב בדרישתו הראשונה לתוספת, יודע ד"ר שפירא ביום 25/2/01, למחות אודות חריגות לא מוצדקות ולא סבירות ממגבלות התקציב. כל זה לא מונע ממנו, באותה נשימה, לשבח את לפבר על כך שהוא מבצע        "a good job".

 

43.       ואולם, ככל שדברים לא היו בהירים דיים לפלאש אותה עת, נהיר שאלו אינם פני הדברים בחודש אפריל 2001. והנה, גם כאשר ביום 22/4/01 משגר שפירא מכתב מפורט המצביע על שורת תקלות בכל הפרוייקטים האמורים, הוא עדיין אינו חוזר בו ממכתבו מיום 2/4/01, בגדרו התחייב לשלם "extra in good faith". ביום 25/4/01, בעקבות מכתב זה, נועדת פגישת עבודה. נהיר כי אילו היה ממש בטענותיה של פלאש, פגישה זו הייתה נועדת ביוזמתה. לא כך מתגלגלים הדברים. לפבר יוזם את הפגישה האמורה, על מנת להזים את הטענות כנגד שחף. פלאש אינה מוחה, כל עיקר, על תוכן סיכום הפגישה מיום 25/4/01, לרבות הסיכומים לעניין מסירת שלושת הפרוייקטים. גם אם פלאש נאלצה להגיע לסיכומים האמורים, משום חוסר ברירה וכמי שכפאה שד, היא אמורה הייתה ליתן לכך ביטוי מתועד.

 

44.       בהמשך, כזכור, משגר לפבר מכתב מיום 26/6/01 בו הוא גם דורש את "החלק הארי" בגין חשבונה הסופי של שחף וגם מציין במפורט את מסירת הפרוייקטים. לכאורה, זה הרגע האחרון בו יכולה הייתה פלאש להמשיך ולהבליג מול חוצפתו ועזות-מצחו של לפבר. לא זו בלבד, כך אמור להיות הלך-נפשה של פלאש, ששחף עוללה לה נזקים כה רבים, לא מסרה כל עיקר את הפרוייקטים, חרגה מלוחות זמנים וממגבלות תקציב עקב חוסר מקצועיות, יש לה את עוז-הנפש להתיימר ולקבוע כי הפרוייקטים "נמסרו"? מצפה הייתי למכתב-התקפה חריף זה של פלאש נגד שחף עוד הרבה לפני ה-26/6/01. למצער מצפה הייתי למכתב-תגובה חריף, בעקבות המכתב האמור.

 

ואולם, לא זו בלבד שמכתב-תגובה זה לא נמצא לנגד עיניי, מתחמקת פלאש מלהשיב למכתב זה, כל עיקר. כתוצאה מכך נאלץ לפבר לשגר מכתב תזכורת המחולל את פגישת העבודה מיום 6/8/01.

 

45.       ביום 6/8/01, לכאורה, אין יותר לפלאש כל עכבות ואילוצים. לפחות בשלב זה מצפה הייתי ממנה לשגר מכתב מחאה מפורט ומבורר לשחף. היא לא עושה כן. היא לא מגיבה להאשמותיו של לפבר אודות כך שטענות פלאש כנגדה הן טענות מלאכותיות שהרי רק בפגישה "שלף אותן יאיר". ולא זו בלבד שהיא לא מגיבה להאשמות האמורות, היא שוב מתחמקת מליתן תשובה, כל עיקר.

 

46.       ואם בכל אלו לא די, וקשה להניח הכיצד בכל אלו לא די, מצפה הייתי, ולו במכתב האחרון, שסוף-סוף פלאש תשמיע, אם לא תזעק, את מכלול טענותיה כנגד שחף. שהרי, באותה עת, כנטען, כבר סופגת פלאש נזקים נכבדים לרוב בגין "חודשי-אדם" ובגין הפסדי מוניטין. והנה, חרף כל אלו, ממלאת פלאש פיה מים ולא מוסרת, ולו בדל-מחאה. יתירה מזו: אפילו במכתב זה כל שיש לה להביע היא הערכה לפועלה של שחף עד הנה ("we appreciate the additional effort you claim to have invested in these projects on your behalf."). ואפילו כאשר בעלות הדין לא מגיעות לעמק השווה לא מגישה פלאש תביעה כנגד שחף, אלא "נזכרת" לעשות כן רק בגדר תביעה-שכנגד.

 

47.       כאמור, די לי בנתונים האמורים על מנת לקבוע כי אין ממש, שמא אין כנות, בטענותיה של פלאש כנגד שחף. ואולם, ככל שאני שוגה במעט בכך, ראוי לחזור ולמקד תשומת הלב לשיקוליה של פלאש, שראיתי לאמצם ולכבדם, כאשר התקשרה בהסכם "גלובלי" עם "מגבלת תקציב". כזכור, ולו על סמך טענותיה, פלאש ביקשה להתקשר בהסכם כאמור, גם כאשר היא מבקשת לקדם פני כשלונות מקצועיים אפשריים או סטיות פוטנציאליות ממגבלות תקציב ולוחות זמנים. שמא כשלונותיה של שחף, ככל שהיו בכלל, היו כאלו ש"תומחרו" כהלכה על ידי פלאש ושמסבירות את שתיקותיה הממושכות, מול הרשלנות הבוטה הנטענת של שחף.

 

48.       בצר לה, מול עוצמת מחדליה להביא עצומותיה ותלונותיה נגד שחף, הן בזמן-אמת והן באורח נהיר ונחרץ (ולא מינורי וזניח), מציין ב"כ פלאש, בסיכום טענותיו, כי "הנתבעת הפגינה יחס ותרני ולא חתרה להליכי משפט. זוהי גישתה העסקית. הנתבעת פעלה כפי שפעמים רבות נוהגים אנשי עסקים במקרים שכאלה: היא כבשה את היצר, היא לא כתבה מכתבי דרישה ולא תבעה דבר. כל שרצתה הוא שהמוצרים יימסרו לה במצבם הלא תקין, על מנת שתתמודד לבדה עם המטלות ותמזער את הנזק לעסקיה. הנתבעת ביקשה לומר לתובעת שלום, ולא להתראות עוד" (עמ` 1).

 

לטעמי, הטיעון האמור הוא פאתטי. איני מקבל הסבר זה ל"עוצמת עדינותה" של פלאש, בהיותו חסר-סבירות. עתה נחזור ונזכור את מרירותה של פלאש, בהטיחה בשחף כי היא נהגה מנהג "שאהידים בשירות ההיי-טק". בלתי סביר בעיניי, משזו השקפתה של פלאש, על שום מה דינמיקת היחסים צובעת אותם באור כה שונה, כפי שפורט עד הנה.

 

49.       אכן, לטעמי, ראוי היה שפלאש תתמקד במחלוקת האמיתית בסכסוך זה, שהוא סכסוך חוזי-פרשני. לשיטה זו, כמבואר, ואף אילו שחף מילאה מלוא מטלותיה כהלכה, יכול שהיא אינה זכאית לכל תוספת מעבר לסכום של 115,200$, הוא פרי תניות מגבלות התקציב. אכן, בסוגיה דרושה לפנים זו העמקתי, תוך מתן פרשנות לדינמיקה שנפרסה לנגד עיניי, והכרעתי כאשר הכרעתי. ראוי היה, איפוא, כי פלאש תתמקד במחלוקת משפטית לגיטימית זו, שבנקודת-המוצא שבה כמבואר ידה דווקא על העליונה, ולא תטיח האשמות חסרות-שחר ולא מוכחות בשחף.

 

סוף דבר

50.       הנה כי כן, בדעתי לדחות מכל וכל את תביעתה-שכנגד של פלאש על סך של 907,707 ₪ כנגדה נאלצה שחף להתגונן. בדעתי להיענות לכמחצית תביעתה העיקרית של שחף. הערך השקלי של סך 65,353$, יחסית לסכום התביעה, עולה לסך של 328,791 ₪. הנתונים האמורים יישקלו לעניין קביעת שכ"ט עו"ד, אף לנוכח העבודה המקצועית הרבה שהושקעה בתיק.

 

51.       לפיכך, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 328,791 ₪ בצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מיום 28/1/02 ועד מועד התשלום המלא בפועל, אגרת תביעה היחסית לסכום הזכייה ושכ"ט עו"ד בסך 70,000 ₪ בצירוף מע"מ ובצירוף ריבית והפרשי הצמדה כדין מהיום ועד מועד התשלום המלא בפועל. הסכומים האמורים ישולמו לתובעת תוך 30 יום מיום המצאת פסק דיני זה.

 

            התביעה-שכנגד - נדחית.

 

52.       המזכירות תמציא העתק מפסק דיני לב"כ הצדדים בדואר רשום + אישור מסירה.

 

ניתן היום כ"ד באייר, תשס"ו (22 במאי 2006) בהעדר הצדדים.

 

 

ש. לבנוני, שופט

 

 

 



22/05/2006



חדשות
בינלאומי  | תקלה במערכת ההפעלה של אפל גורמת לאובדן מידע  
בינלאומי  | באג קריטי ב-Windows 7  
בינלאומי  | גוגל מציגה: מערכת ההפעלה Chrome  

מאמרים
ארצות הברית  | הפנטגון ולוחמה קיברנטית  
ארצות הברית  | גאדג`טים ממאדים וחיבורים מנוגה?  
ישראל  | משפט המכונה: אבטחת מידע וחוק המחשבים  

פסיקה
ישראל  | תפ 10466/08 (שלום תל אביב) מדינת ישראל נ` שמואל בסן  
ישראל  | תפ 6512-12-08 (שלום נצרת) מדינת ישראל נ` גפן אוחנה  
ישראל  | תפ 10652/08 (שלום תל אביב) מדינת ישראל נ` ברק קדם  

חקיקה
ישראל  | חוק המחשבים, התשנ``ה 1995  
ישראל  | הצעת חוק המחשבים התשנ``ד 1994  

מקורות מקוונים
ישראל  | המקור - עמותה ישראלית לתוכנה חופשית ולקוד מקור פתוח  
ישראל  | הבלוג של תומר כהן-אינטרנט, מחשבים ודברים אחרים  
ארצות הברית  | איגוד תעשיית המחשבים והתקשורת - CCIA  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2022