Share
23/01/2004 | עוה``ד אביב אילון ויונתן בר שדה
מי ישלם על הנזקים

מאמר העוסק בנזקים שעלולים להיגרם בעולם הפיזי בעוד שמקורם בעולם הוירטואלי וכיצד חברות הביטוח יכולות לשאת בעול הנזקים.

מי ישלם על הנזקים
בעשור האחרון קשה היה להתעלם מההתפתחות המסחרית שהאינטרנט גרר אחריו. בשנים האחרונות סכומי הכסף המעורבים בטכנולוגיות חדשות ובשירותים באינטרנט גרמו לבהלה חדשה בעולם, הבהלה לזהב הקיברנטי. בד בבד עם ההתפתחות הפן הכלכלי של האינטרנט ופיתוח מודלים עסקיים שעד היום לא היו בנמצא, עלו סוגיות רבות על הפרק הנוגעות להמשך ההתפתחות המסחרית של האינטרנט אשר בלעדיו הייתה נשארת במצבה הראשוני למטרות אקדמיות בלבד.
 
רק בשנה האחרונה התברר כי באופן דומה לעולם הפיזי, גם באינטרנט ניתן לפגוע באמצעים שונים בזכויות שונות אשר, בסופו של דבר, גורמות לנזקים ממשים. לדוגמה: פריצות של האקרים לאתרים שונים באינטרנט ולמערכות ממוחשבות וגרימת נזקים שונים כגון פגיעה באופן פעילות האתר או המערכת הממוחשבת. כמובן שבנוסף לנזקים הישירים שנגרמו בעקבות הפריצה או הוירוס, בטווח הארוך נוצרים נזקים עקיפים שבחלק מהמקרים עולים בעשרות מונים על הנזקים הישירים. פגיעות כמו ה-DDOS (Distributed Denial of Service) גרמו לנזקים שנאמדו בכמה מיליוני דולרים לחלק מהאתרים הפופולריים ביותר באינטרנט.
 
התקפות חסרות רסן של גורמים חיצוניים על אתרים שונים גרמו גם הם לנזקים שנאמדו במיליוני דולרים, כמו במקרה של חברת Cduniverse שנגנבו ממנה אלפי מספרי כרטיסי אשראי ופרטים אישיים. למרות פגיעותן חסרת התקדים של חברות שפועלות בעולם הקיברנטי, אף אחד לא ציפה לנזקים שנגרמו בעקבות ההתקפות האחרונות של הוירוסים. וירוס Melisa גרם לנזקים במאות מליוני דולרים ברחבי העולם אך הקש ששבר את גב הגמל הייתה ההתקפה של הוירוס I Love You אשר גרם לנזקים במליארדי דולרים.האפשרות שבה ניתן להיפגע על-ידי גורמים עוינים באינטרנט הפך לפתע לממשי כאשר חברות גדולות כקטנות נאלצו להפסיק את פעילותן למשך פרק זמן לא מבוטל ולהקים מחדש את מערכותיהן ולהוציא סכומי עתק בכדי לעשות כן.
 
כפי שציינו מעבר לנזקים הישירים, חברות ספגו פגיעה חמורה למוניטין שלהן ורמת ההישרדות שניתן היה לצפות מהן במקרים שכאלה. יש הטוענים כי חברות אלה לא פעלו כפי שהיו אמורות לפעול מראש בכדי למנוע נזקים אלה. ויש הטוענים, כי אין זה משנה כמה אמצעי מניעה ינקטו ,תמיד קיימת האפשרות כי מקרה זה ישנה וההיסטוריה הוכיחה זאת עוד בימי טרויה העתיקה. ברי כי הנזקים שנגרמו לחברות השונות, בחלקם היו הרות גורל לחלק מהחברות וגרמו למצב אבסורדי שחברה בעלת סיכויי הצלחה טובים אינה יכולה לשוב ולתפקד מאחר ואין לה את התקציב לתקן את אשר נהרס או להשיב את ביטחון לקוחותיה לשירותים שהיא נותנת. לדוגמא: כל הבנקים המובילים בישראל מספקים שירותים מסוימים באינטרנט. הידיעה כי בנק זה או אחר נפל קורבן לפעולה זדונית שמקורה ברשת ולא השתמש בכל האפשרויות העומדות לרשותו מבעוד מועד (כמו שחברת NetSec.co.il מספקת), עלולה לגרום לפגיעה חמורה ביוקרתו ובאמינותו של הבנק במקביל להפסקת השימוש בכלים שמספק הבנק באינטרנט ללקוחותיו.
 
צורך זה לחליפה ביטחונית שתגן מפני נזקים שוירוסים, האקרים ושאר מעשים בלתי חוקיים הגיעה למסה קריטית ורעיון הביטוח בעולם הקיברנטי נולד. כידוע ביטוח מפני סיכונים בעולם הפיזי הינו דבר שבשגרה, כל מי שנפשו חפצה להגן על קניינו יכול לפנות לגורם אשר בתמורה לתשלום של סכום קטן יחסית, במקרה שקניין המבוטח יפגע, המבטח יפצה את הנפגע בהשבת מצב הנפגע לזה שהיה לפני הפגיעה. עקרון הביטוח בעולם הפיזי פופולרי עד כדי כך, שקיימים מעט מאוד דברים שאנו עושים ו/או מחזיקים שאינם מבוטחים בצורה זאת או אחרת.
 
הצורך בביטוח הינו חשוב עד כדי כך שישנם מקרים שבהם המחוקק התערב וקבע כי מדובר במקרה בו לא ניתן לעסוק ללא ביטוח. לדוגמה, ישיבה מאחורי הגה של רוב כלי התחבורה בים וביבשה מחייבים ביטוח, צלילה מחייבת ביטוח וכיו"ב. הסיבה מאחורי הצורך בביטוח נובעת מגובה הנזקים שעלולים להיווצר מהפעילות או הבעלות בנשוא הביטוח, נזקים שתרגומן הפיננסי גובר על האמצעים שנמצאים בידי זה שאחראי להשיב את המצב לקדמותו. במקרים שכאלה נכנסת חברת הביטוח בנעלי האחראי ומתרגמת את זכותו של לסכום כספי המפצה, ברוב המקרים, על רוב הנזקים שניתן להעריכם בכסף.
 
בכדי לסבר את האוזן, מספר נושאים בהם חברת הביטוח יכולה להיכנס לנעלי בעל האחריות ולשאת בעול הנזקים: ביטוח הנזקים שנגרמו מקריסה של מערכות מחשוב ואתרים בעקבות פגיעת וירוסים ו/או האקרים, ביטוח כל הקומפוננטים שמרכיבים את המסחר האלקטרוני, ביטוח בגין נזקים שנגרמו מרשלנות בעולם הקיברנטי, ייצוג משפטי ותשלום ההוצאות במקרה של מציאת בעל החבות כחייב בתשלום לצד שלישי בגין הנזקים שנגרמו.
 
בימים אלה ממש נערכת מלחמה זוטא בין מיקרוסופט למבטחיה אשר למרות הפרמיות האדירות שמיקרוסופט שילמה להם במשך שנים רבות, כיום לאחר שמיקרוסופט נמצאה חייבת בגין פעולות מונופוליסטיות ובנוסף לשלל התביעות שנפתחו כנגדה, חברת הביטוח טוענת כי אינה חייבת בתשלום הוצאות המשפט והסכומים שנפסקו בו לאור זאת שהפוליסה לא נערכה למקרים שכאלה.
 
לאור התפתחות האינטרנט והסכנות הטמונות בחובה, נולד הצורך בשמירה על הקיים באמצעות ביטוח, ברם, עד לתקופה האחרונה לא היה בנמצא גורם שהיה מוכן לתת כיסוי ביטוחי לפעילויות בעולם הקיברנטי ולו רק מחוסר הוודאות, החקיקה והאכיפה באינטרנט. כיום לאחר שגופים בינלאומיים בעלי השפעה נמצאים בשלבים מאוד מתקדמים של רגולציית חלקים נרחבים באינטרנט ולאור הצורך העז שהתעורר בקרב העוסקים במסחר האלקטרוני לרשת ביטחון, חברות ביטוח גדולות החלו למכור גם כיסוי ביטוחי לעולם הקיברנטי. כאמור, רעיון הביטוח אינו חדש, אך הידע הנצבר על הסיכונים הכרוכים בפעילות באינטרנט נרכש לאחרונה, דבר שנתן לחברות הביטוח את האפשרות לצפות ולחשב את מידת הסיכון והחבות שלהן בנזקים עתידיים שיגרמו אצל מבוטחיהן.
 
בעולם American International Group (AIG) פיתחה מוצר עוד בסוף שנת 1999, אשר נתן כיסוי ביטוחי לחברות בעלות אורינטציה אינטרנטית. Lloyds הבריטית פיתחה מוצר שנכנס לשוק מעט לפני AIG תחת השם “Cyber Liability Insurance”. פוליסה נוספת נמכרת באמצעות Marsh and McLennan מניו-יורק תחת השם “Net Secure”.
 
מאחר ואין כיום כל דרך אחרת להגן על האינטרסים של הנפגע מנזקים בעולם הקיברנטי, יוזמה ברוכה זו של קברניטי עולם הביטוח העלתה את המודעות בכך שהצורך בכסות ביטוחית לפעילות קיברנטית אינה שונה מהצרכים הידועים לנו כיום בעולם הפיזי. לפיכך, ממש בימים אלה, גם בישראל הצורך במתן ביטוח לפעילות באינטרנט הגיע למסה קריטית וקיימות שתי חברות שמספקות את הפוליסה הדרושה InsureTec.com ו- Davidoff.co.il. לאחר שבחנו את המוצר של חברת InsureTec אשר הייתה החברה הראשונה בישראל שהציעה פתרונות ביטוחיים לנזקים העלולים להיגרם מהפעלת מחשבים, קריסת אתרי אינטרנט וכיו"ב. התברר כי מדובר במיזם בעל יתרונות רבים שעדיין לא נבחן באופן מציאותי בישראל ומתבסס על מתודולוגיה וניסיון מעשי שחברת InsureTec רכשה בחו"ל. כידוע, עדיין לא ניתן לומר כי בישראל מתקיים מסחר אלקטרוני כפי שבשאר המדינות המפותחות בעולם קיים, אך ניכרת התקדמות איטית שהגדלת רוחב הפס תאיץ אותה. מאידך, נושא הערכת הנזקים שעלולים להיגרם לחברה בעלת אורינטציה אינטרנטית אינה חדשה ובמשך מזה זמן רב, חלק נכבד מעבודתנו כרוך במתן חוות דעת משפטיות בגין חוקיות פעולות החברות באינטרנט והנזקים שהן עלולות לספוג במגוון נושאים נרחב כגון דיני קניין רוחני, הגנת הפרטיות ועוד.
 
בדרך כלל נערך שיתוף פעולה בין חברות אבטחת מידע שנותנות את התשובות בפאן הטכנולוגי כמו NetSec.co.il בעוד שאנו מספקים את התשובות בפאן המשפטי וזאת בהתאם למגמות הבינלאומיות, פסיקה חדשה וחוקים שנמצאים במדינות שהחברות מייעדות כקהל היעד שלהן. במשך תקופה ארוכה כל אשר היה לחברות אלה הוא לבצע פעולות מנע בתקווה כי פעילותן האינטרנטית תפגע בכמה שפחות וחבותן הנזיקית תישאר קטנה ככל שניתן. כפי שציינו, קבוצת דוידוף פיתחה מוצר ישראלי תחת שם הקוד E-Sure וחברת InsureTec פיתחה מוצר המקנה כיסוי ביטוחי לשלל החבויות שעלולה חברה למצוא עצמה חייבת.
 
מאחר ונושא הביטוח הקיברנטי נמצא בחיתוליו ואין עדיין ניסיון פרקטי למעט הניסיון שנצבר בחו"ל ומאחר וגם בעולם הפיזי עולם הביטוח פוסע יד ביד עם המשפטי, פנו נציגי החברות לאילון, אגרט ושות` (גילוי נאות – משרדי כותב מאמר זה) במטרה לשתף פעולה בתחום וזאת מאחר והאחרונים אוחזים הן בידע הטכנולוגי והן בידע המשפטי בנושאי המשפט הקיברנטי. המכנה המשותף לשיתוף פעולה זה נבע מהצורך שמצד אחד יינתן הכיסוי הביטוחי באמצעות החברות לאחר בחינת שלל סיכוני נשוא הכיסוי, ובמקרים בהם יעלה הצורך בביצוע פעולות משפטיות ישתמשו חברות הביטוח בשירותים משפטיים מתחום ההתמחות הספציפי של המשפט הקיברנטי.


23/01/2004



חדשות
ישראל  | הליכים משפטיים נגד מפעילי אתרי קודי  
ארצות הברית  | נדחו תביעות אחריות לפיגועים בישראל נגד פייסבוק  
ארצות הברית  | שופט מתיר הסכם פשרה בעקבות פריצת סייבר  

מאמרים
ישראל  | ה-GPS נתן מסלול לא טוב? קדימה לתבוע את היצרן!  
ישראל  | מסמס בנהיגה, גם בן השיח חשוף לתביעה  
ישראל  | האם מנהל קבוצה בפייסבוק חשוף לתביעות דואר זבל?  

פסיקה
ישראל  | (תביעות קטנות חדרה) איסקוביץ` נ` בנק  
ישראל  | תק 3582/09 (תביעות קטנות ירושלים) שטרית שי נ` סלקום ישראל בע``מ  
ישראל  | א 16360/08 (שלום ירושלים) מזרחי רועי נ` או.אמ.סי (א.א.י) תקשורת מחשבים בע``מ  

מקורות מקוונים
בוסניה - הרצגובינה  | הלשכה להפקדת ביטוח של בוסניה והרצגובינה - AOD BiH  
קרואטיה  | הלשכה להפקדת ביטוח ושיקום בנקים של קרואטיה - DAB  
אינדונזיה  | התאגיד האינדונזי להפקדת ביטוח - IDIC  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019