חתימה דיגיטלית במשך תקופה ארוכה, הופעל לחץ פוליטי על הממשל האמריקני למציאת פתרונות חקיקה לסוגיות בעלות משקל רב הנובעות מהתפתחות האינטרנט והשפעתו על חיי היום יום. אחת ממטרותיו של נשיא ארצות הברית, ביל קלינטון, עוד בתקופת כהונתו, היא להעביר כמה שיותר חוקים ו/או תקנות שיעזרו למעבר החד וחסר התקדים בכל ההיסטוריה האנושית מהעולם הפיזי לעולם הקיברנטי, לדוגמא: הארכת ההחלטה שלא למסות את האינטרנט ב5- שנים נוספות.

 

בהמשך לחקיקה הענפה שמתרחשת כיום בארצות הברית בכל המישורים שנוגעים לאינטרנט ולעידן המידע, נוסף חוק חדש שמאפשר המצאת מסמכים שונים באמצעות דואר אלקטרוני וחתימה דיגיטלית הממירה את אופן ההתקשרות בין שני צדדים באינטרנט למחייבת מבחינה משפטית. מטרת החוק הינה לבסס את המשקל המשפטי שניתן לממסרים דיגיטליים באינטרנט באופן זהה למשקל שניתן מילה הכתובה. האמצעי להכיר בנפקות המשפטית של אותו "גיליון דיגיטלי" נעשית באמצעות "חתימה דיגיטלית". בקליפת אגוז, החתימה הדיגיטאלית הינה פיסת מידע מוצפנת לקוד שמזהה את החותם ורק הצדדים להסכם (תלוי במנגנון הטכני של החתימה) יכולים לפענח את אותו קוד ולקבל את המידע שבתוכו.

 

החתימה הדיגיטלית פועלת בשני מישורים, מטרתה הראשונית לזהות את הישות המשפטית הפיזית ש"חתמה" בעולם הקיברנטי, ובמישור השני לזהות את המידע הנמצא גיליון האלקטרוני ועל-פיו ניתנה החתימה, כך לא ניתן יהא לשנות את המידע מבלי לפגוע באמיתות החתימה. כידוע קיומו של מסמך כתוב, מהווה אחד מאבני הבוחן למציאות משפטית ואף במקרים ספציפיים קיימת דרישה בחוק למסמך כתוב.

 

המחוקק האמריקני ניסה במשך זמן רב למצוא פלטפורמה אחידה לכל ההסכמים שנערכים בעולם הקיברנטי, כין ישויות משפטיות הנמצאות בתחום שיפוטו, וכך לשפר את השימוש באמצעי המסחר האלקטרוני תוך שיפור הנכונות לקיים יחסיים משפטיים דרך האינטרנט במיוחד בתחום הB- to B. ממש בימים אלה אושר החוק המקנה לחתימה דיגיטאלית משקל משפטי דומה למשקל שניתן למסמך חתום בעולם הפיזי (את טיוטת החוק ניתן למצוא ב-http://com-notes.house.gov/t ). לפיכך, ניתן בלחיצת כפתור לכרות הסכמים הכוללים בין היתר, רכישת דירה, מכירת רכב, עסקאות הי-טק ועוד (יש לציין, כי החוק אינו מפרט באילו אמצעים טכניים החתימה הדיגיטאלית תתבצע).

 

אחד מהגורמים הקרדינאליים שמנעו את מיצוי הפוטנציאל הגלום במסחר האלקטרוני, נבע מחוסר היכולת של הצדדים להסתמך על המשקל המשפטי שניתן לאותם ממסרים אלקטרונים המכילים את פרטי ההתקשרות בינם. אי הידיעה באם ניתן יהא להשתמש באותם ממסרים אלקטרונים ומה המשקל המשפטי שלהם, במידה ויעלה הצורך להיעזר בהם בכדי לפתור בעיה משפטית שצצה בין הצדדים, גרמה לכך שצדדים להסכם העדיפו ברוב המקרים לכרות עסקה באמצעים אחרים בעולם הפיזי.

 

עוד בשנה שעברה, הועלו שתי הצעות חוק בנושא החתימה הדיגיטאלית. ברם, העיכוב בחקיקת הצעות אלה, נבע ברובו מלחץ פוליטי ציבורי, שהופעל על-ידי גופים שונים בהניפם את הטענה כי חקיקתו של חוק שכזה תעמיד את טובת הציבור בכלל וזכויות הצרכן בפרט בסכנה. לאור זאת נערך משא ומתן ארוך למציאת פשרה שתגן מחד על זכויות הצרכן ומאידך לא תכביד יתר על המידה בתנאים להתקשרות.

 

בחיי היום יום יש משמעות אקוטית לעניין ההמצאה (פעולת הקבלה על-ידי הנמען). בעולם הפיזי פעולת ההמצאה נעשית בדואר או במסירה אישית וניתן לבצע מעקב אחרי כל השלבים החל מהמשלוח ועד למסירה וכן לשמור את אותם נתונים. ברור כי מסירה אישית הינה הפעולה הבטוחה ביותר אך אינה יעילה ואינה כלכלית כמו משלוח בדואר, למרות שב-20 השנים האחרונות נוסף שיפור לעניין ההמצאה באמצעות פקס, אך עדיין כיום האמצעי השכיח ביותר הינו הדואר. לפיכך הודעות מגורמים שונים לאזרח כגון, רשויות, חברות ביטוח, חשמל, מים - נעשות באמצעות הדואר. החשיבות של משלוח הודאה בדואר ותיעוד המשלוח הינה מהמעלה הראשונה לניהול תקין ולכן המשמעות של החוק החדש מאפשרת משלוח הודעות באמצעות האינטרנט שעד כה נעשו באמצעות תכתובת נייר.

 

כפי שציינו, הסיבה לעיכוב החוק במשך תקופה ארוכה נבעה בעיקרה מדיונים עם קבוצות להגנת הצרכן שדאגו מהשימוש הזדוני שניתן לעשות בחקיקה שכזו, במיוחד כאשר רוב הציבור אינו מחובר לאינטרנט. ברי, כי השימוש באמצעי זה יחסוך זמן יקר וכסף רב (ועצים). בהתאם לגרסא הסופית על הצרכן המעונין להסכים מראש לחבותו באמצעות חתימה אלקטרונית ו/או לקבל הודעות מחייבות באמצעות האינטרנט, ועל הצד השני (השולח) לוודא כי יש בידי הצרכן את האמצעים לקבל דואר אלקטרוני וכן תיבת דואר קבועה. כמו כן, נקבעו מספר סייגים לחוק בהם חלק מההודעות, כגון משלוח הודעות בהליכים משפטיים והפסקת שירותים חיוניים (מים, חשמל) עדיין ישלחו באמצעות דואר רגיל.