ההסכם המסחרי המקוון

    ההתפתחויות הטכנולוגיות בעולם המחשבים (תוכנה וחומרה) קשורות יד ביד עם הפוטנציאל המסחרי הגלום באינטרנט. לולא האפשרויות הבלתי נדלות לנצל יתרונות מסחריים הנובעות מנוכחות באינטרנט, הייתה הרשת נשארת למטרות תקשורת בין מחשבים בעולם המחקר והאקדמיה בעיקרו, כפי שתוכנן מלכתחילה. תופעת המסחר המקוון (e-commerce) גדלה בממדי ענק בשנים האחרונות בעקבות התפתחויות טכנולוגיות, התפתחויות שנולדו משקידתם של אנשי תוכנה ועסקים שלולא האפשרות להרוויח סכומי עתק מן היציאה לעולם המסחרי ומן ההנפקה הציבורית, לא היו עושים כן. לפיכך התעוררה השאלה במה שונה עולם הסחר הוירטואלי מעולם הסחר הפיזי ?

 

בעת שהוקם בסיס האינטרנט לפני כעשור, היוותה זו פלטפורמה לפעילויות שגרתיות בעולם הפיזי. לא נצפו עדיין פעילויות מסחריות וירטואליות מובהקות. אתרי האינטרנט הראשונים היוו שלטי פרסום ותו לא. ברם, עם התפתחות האינטרנט וגידול ציבור הגולשים, השתנו חוקי המשחק. בעולם הקיברנטי המודרני, חוקי משחק שונים בחלקם מאשר בעולם הפיזי, שינויים הנובעים ממציאות פיזית שאינה תמיד קיימת בעולם הקיברנטי, לדוגמא: ברשת אין גבולות בין מדינות (ניתן לתקשר באותה קלות עם גולש בחיפה כמו עם גולש בניו-יורק) והאכיפה המשפטית קשה למדי בעולם הוירטואלי. משחר התרבות האנושית, המסחר היווה חלק בלתי נפרד מחיי היום יום והיווה אחד מהגורמים המרכזיים בהתפתחות התרבות האנושית על יתרונותיה ומגרעותיה.

 

למטרות המסחריות הגלומות במערכת האינטרנט, יש להבחין בשלושה סוגי עסקאות: הראשונה הינה העסקה המקוונת הטהורה, שבה העסקה כולה איננה יוצאת מתחומי האינטרנט. בעסקה זו, שלבי יצירת העסקה, המשא ומתן, ניסוח החוזה וסגירת העסקה מתנהלים כולם באינטרנט. נשוא עסקה זו הוא מוצר אלקטרוני (לדוגמא, מידע אלקטרוני או תוכנת מחשב), המועבר מן הספק אל הצרכן באינטרנט בלבד, או בשירותים הניתנים מן הספק אל הלקוח דרך האינטרנט בלבד גם כן.

הקטגוריה השנייה הינה העסקה המקוונת למוצר מוחשי. קטגוריה זו של עסקאות דומה לראשונה בכך שכל שלבי יצירת היחסים החוזיים, כולל ניסוח החוזה וסגירת העסקה, מתנהלים כולן באינטרנט. אך במקרה זה, נשוא העסקה הנו מוצר מוחשי, אשר יש לספקו אל הצרכן באמצעי אספקה מסורתיים, או מתן שירותים הניתנים מחוץ לאינטרנט. דוגמה לעסקה שכזו היא הזמנה של ספר מאתר האינטרנט של חנות ספרים, כאשר הספר עצמו נשלח אל הצרכן בדואר רגיל (לדוגמא, קניית ספר מן האתר של Amazon.com).

לבסוף, הקטגוריה השלישית הינה עסקה שכלל איננה מקוונת. בעסקה זו, הקשרים הראשוניים נוצרים דרך האינטרנט, אך שלבי ניהול וסגירת העסקה, כמו גם אספקת נשוא העסקה, מתבצעים כולן מחוץ לאינטרנט. עסקאות אלה מאפיינות אתרי אינטרנט אשר כל מטרתן הן למטרות פרסום בלבד, והמחייבות את הגולש הצרכן להתקשר פיזית עם הספק עצמו (דרך טלפון, התכתבות וכיו"ב) בטרם ניתן לבצע את הזמנת הסחורה (לדוגמא, אתרים של משרדי עורכי-דין, אשר מהווים מוקד פרסומי בלבד. עורכי דין בדרך כלל לא יאפשרו התקשרות ראשונית עם לקוח דרך אתר אינטרנט, אלא יחייבו התקשרות ראשונית ממשית, חתימה על הסכם התקשרות, ורק לאחר מכן יאפשרו התקשרות אלקטרונית דרך דואר אלקטרוני). (ראה הבחנה זו בפרק 3 בספר "האינטרנט והמשפט המסחרי המקוון", בהוצאת פרלשטיין גינוסר בע"מ).

 

בעולם האינטרנט, המגמה המודרנית הינה למכסם את כמות העסקאות שייעשו במרחב הוירטואלי, גם כאשר מדובר בהעברת נכסים מוחשיים בין הצדדים המתקשרים. הגם שעד ללפני כשנה שלטו בכיפה אותם אתרי אינטרנט אשר מהווים לא יותר מאשר שלט פרסום אלקטרוני ופסיבי, הולכים אתרים אלה ונעלמים, ומפנים את מקומם לאתרים אינטר-אקטיביים שמאפשרים ביצוע עסקאות דרך ההתקשרות הוירטואלית. ביסוד שינוי זה עומדים גם התפתחויות טכנולוגיות אשר מקלות על ההתקשרות וביצוע העסקה הוירטואלית וכן הרגשה נינוחה יותר של ציבור הגולשים באינטרנט, המרגישים נוח יותר עם האפשרות לבצע עסקאות וירטואליות (מגמה הנובעת מהתפתחויות טכנולוגיות אשר הגדילו את אבטחת התקשורת האלקטרונית והעברת נתונים פיננסים אישיים בצורה בטוחה, כמו גם עצם השימוש הגובר בטכנולוגיה ידידותית יותר למשתמש היומיומי).

 

לאור זאת, יש להתאים את העקרונות המקובלים במסחר שהשתרשו בתרבותנו, במשך אלפי שנים, לעולם הקיברנטי וזאת באמצעות הסבה והתאמה של כללים ישנים מהעולם המשפטי והמסחרי, ליצור את הסביבה המסחרית המודרנית ולהתאימה למרחב התקשורתי החדש. רק במקרים של לקונות, אותם מקרים של חסר משפטי, או עקרונות ישנים שאינם ניתנים להתאמה לסביבה החדשה - יש ליצור מערכת כללים חדשה. לדוגמא, עקרונות קיימים של הצעה, קיבול, דרישה למסמך בכתב, ניתנים להתאמה למערכת האלקטרונית הוירטואלית ברגע שמכירים במסמך אלקטרוני ובחתימה דיגיטאלית כשווי ערך למסמכים פיזיים בכתב. לעומת זאת, עקרונות של קניין רוחני, ובייחוד נושאים של סימני מסחר, כמו גם שאלות של סמכות שיפוט מקומית ועניינית, חייבים לעבור ראורגניזציה מחדש, בעיקר בשל היעדרם של גבולות גיאוגרפיים ולאומיים באינטרנט.

 

הדין המרכזי שחל כיום על מסחר כלשהו הינו דיני החוזים. כידוע העקרונות המקובלים העומדים בבסיסו של החוזה הינם ההסכמה על תנאי החוזה וכריתת ההסכם על-פי התנאים שהוצבו בהצעה להתקשר בהסכם מחייב, וכן הסכמה לתנאי ההסכם (הידוע בשפה משפטית כהצעה וקיבול – הצעה להתקשר, וקיבולה של ההצעה). עקרונות אלה מקובלים ומשותפים בדיני החוזים של המדינות השונות. מטרת יסודות דיני החוזים הינה לוודא כי הצדדים לעסקה נמצאים באותה נקודת התחלה בתחילת העסקה, ושיש לצדדים השונים מערכת ציפיות זהה וריאלית למטרות העסקה ומה כל צד יקבל בסופה. ברי כי קיימות סוגיות רבות הנוגעות לעקרונות הבסיסיים במסחר החל מאבטחת התשלום וכלה בסעדים הקמים לצדדים בהסכם. על כל אלה ועוד נרחיב בסדרת מאמרינו זו הנוגעים להסכם המסחרי המקוון.