עוד חוק נפל

 

 

עם התפתחות העולם הקיברנטי, נולד אפיק חדש לאלה העוסקים ב"פורנוגרפיית קטינים", אחד מהאספקטים השליליים בתרבותנו שהפך לנחלת הכלל בלחיצת כפתור. למרות ש"פורנוגרפיה היא עניין של גיאוגרפיה" אין חולק כי רוב רובה של אוכלוסיית העולם מוקיעה מקרבה גורמים העוסקים ו/או קשורים ל"פורנוגרפיית קטינים". יחד עם זאת, לא כל פורנוגרפיה שנחזית כ"פורנוגרפיית קטינים", אכן עונה על ההגדרה שנועדה, בסופו של דבר, לאבחן בין אותה פורנוגרפיה בזויה ומוקצית מחמת המיאוס לזו המקובלת על הציבור.

 

לא אחת ניתן למצוא יצירות מופת, מחזות וסרטים בהם ניתן ביטוי לפעילות מינית בין קטינים, ביטוי שעל פניו "נראה" מקובל. חלק ניכר מן המדינות בעולם הכירו זה מכבר את הצורך המוגבר בשמירה על זכויותיו של הקטין ובין היתר גם מתן הגנה מפני אלה המבקשים, בדרכים שונות, לנצלו מינית. בעוד שהצורך המוגבר לשמור על זכויות הקטין בעיקר בתחום הפורנוגרפי, קיים גם הצד השני של המתרס - הזכות לחופש הביטוי וחופש המחשבה בכפוף, כמובן, לנסיבות העניין ולנורמה המקובלת באותה מדינה.

 

בסופו של דבר החקיקה והפסיקה הן האמצעים לקביעת המבחנים הנורמטיביים על פיהם ניתן לשקול האם זכות אחת גוברת על רעותה. ידידינו האמריקנים, הבחינו במגמת "פורנוגרפיית הקטינים" באינטרנט, עוד באמצע שנות התשעים. כהרגלם דאגו לחוקק חוק אשר יקבע את העמדה הנורמטיבית המייצגת את הציבור האמריקני, לפחות כך נטען, ככל שנוגע לסוג זה של פורנוגרפיה. Child Pornography Prevention Act (CPPA) נכנס לתוקף בשנת 1996, תוך הרחבת חקיקה פדרלית קודמת. ההרחבה התבטאה בכך שלא רק תצוגה פורנוגרפית של הקטינים עצמם, אסורה. חל גם איסור על תיאור גרפי הכולל תמונה, סרט, וידאו, ציור, תמונה או ציור ממוחשבים ו/או שנוצרו על-ידי מחשב – אשר מוצגת בהם, או ניתן לראות כאילו מוצגת בהם, פעולה מינית בה מעורב קטין. הרחבה זו כוללת בתוכה גם פורנוגרפיה מצוירת, שאין בה קטינים אמיתיים (פרונוגרפיית קטינים וירטואלית). הקונגרס האמריקני ביקש בחקיקת ה-CPPA להעמיד מבחן גורף אשר יאפשר למנוע באופן חד משמעי את העיסוק בסוג זה של פורנוגרפיה.

 

מאז שחקיקה זו נכנסה לפועל, התרעמו אלה הדוגלים בחופש הביטוי וטענו כי מדובר בחקיקה גורפת, לא ממוקדת הפוגעת באופן חריף וחריג בזכות יסוד אחרת המעוגנת בתיקון הראשון לחוקה – הלא היא חופש הביטוי. אחדים מהמתרעמים, אף הפנו טרוניה זו לבית המשפט אשר לא מצא כל דופי בחקיקה. קבוצה זו, שכמובן לא הסתפקה בהחלטת בית המשפט פנתה לבית משפט לערעורים, אשר בתורו, הפך את ההחלטה. אולם, בתי משפט לערעורים אחרים, למעשה ארבעה במספר, לא הגיעו לאותה מסקנה וכך נוצרה אי-אחידות במימוש החקיקה הפדרלית, אשר הובילה לבסוף להצגת השאלה הבאה בפני בית המשפט העליון – האם ה-CPPA פוגע או אינו פוגע בזכות היסודית של חופש הביטוי ? ביום 16.04.2002, בתיק Ashcroft, Attorney General, etal. V. Free Speech Coalition etal. קבע בית המשפט העליון של ארצות הברית ברוב של 6 שופטים בעד ו-3 שופטים נגד, כי ה-CPPA, פוגע בחוקה האמריקנית ודינו להיפסל. במסגרת הטיעונים להחלטה, הסביר בית המשפט כי החוק מספק מבחן כה רחב עד כדי כך שביטוי מיני של קטינים המצוי בעשרות יצירות מופת החל מהמחזה רומיאו וג'ולייט מפרי עטו של שייקספיר, ועד לסרטים שראו אור לאחרונה ואף זכו לתשבחות ופרסים רבים כגון "טרפיק" ו-"אמריקן ביוטי".

 

החלטה זו אינה מפתיעה לאור הויכוח הסוער שנולד עם חקיקת ה- CPPAבנוגע להשלכות החמורות של המבחן הרחב שהחוק אימץ. בית המשפט העליון לא ניסה למתן את המבחן ואף לא לתקנו אלא העדיף להעביר את הכדור למחוקק, למגינת לב משרד המשפטים, בכדי שיתכבד ויחוקק חוק חדש שיהלום את החוקה האמריקנית בכלל ואת התיקון הראשון לחוקה העוסק בהגנת חופש הביטוי בפרט. בית המשפט העליון חזר על דבריו, שנאמרו במסגרת תיקים אחרים בסוגיה זו בעבר, כי העובדה שחברה עלולה למצוא ביטוי כלשהו כפוגעני, אין בכך בכדי להצדיק את הסרתו. בישראל סוגיית חופש הביטוי עולה מרוח חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. ניתן הגביל את חופש הביטוי באמצעות חוק אחר אשר יהלום את ערכי מדינת ישראל, לתכלית ראויה שמידתה לא תעלה על הנדרש. הפסיקה גם קובעת כי אין להגביל את חופש הביטוי אלא אם קיימת ודאות קרובה של פגיעה ממשית בערך או אינטרס מוגן, כגון, שלום הציבור או ביטחון.

 

לאחרונה ניתן לראות הצעות חוק המבקשות למנוע מהציבור הישראלי את הגישה לפורנוגרפיה בטלוויזיה בכבלים ובלווין. האם חקיקה שכזו תפגע בזכויות יסוד של הציבור הישראלי ? רק הזמן יאמר, אך ברור כבר עכשיו, שהשפעתה של חקיקה שכזו על הנגישות לתכנים זהים באינטרנט, תהא קטנה אם בכלל.