Share
23/01/2004 | עוה``ד אביב אילון ויונתן בר-שדה
מיקרוסופט סיבוב מס` 2

מאמר העוסק בהחלטת בית המשפט האמריקני כי מיקרוסופט ניצלה את עמדתה באופן בלתי חוקי "…ושמרה על כוחה המונופוליסטי באמצעות אמצעים בלתי תחרותיים וניסתה לשלוט בשוק הדפדפנים".

מיקרוסופט סיבוב מס` 2 בניגוד לשוק בריא, אטומיסטי (ביזורי), בשוק מונופוליסטי (נשלט על-ידי גורם יחיד) גורם יחיד מספק את מרבית הצרכים של אותו השוק, ובכך יכול הוא לשלוט על המחיר הנדרש ועל ההיצע המסופק. נוצר מצב של העדר תחרות העלול להוביל לניוון, העדר חידוש והפסקת הייעול. הדעה הרווחת הינה כי השפעות גוף מונופוליסטי המנצל את כוחו למטרות שאינן לטובת הציבור עלול לגרום לירידה באיכות השירות ו/או המוצר תוך שינוי רדיקלי בגובה המחירים, הגורר השלכות ארוכות טווח שמסתכמות בחוסר תחרותיות, חוסר יעילות וירידה משמעותית במוטיבציה של מתחרים פוטנציאלים. לאור זאת הצורך במעורבות ישירה, על-ידי חקיקה ואכיפה, הינו מהמעלה הראשונה.

 על סמך תיאוריה זו, לפני כעשור החל ה- Federal Trade Commission לחקור את אופן ניהול העסקים של Microsoft. חוקי ההגבלים העסקיים בארה"ב קובעים כי רכישת כוח שוק המגיע לכדי כוח מונופוליסטי ושמירה על יתרון שכזה באמצעות תחרות הוגנת (פיתוח ושיווק מוצר טוב יותר מאחרים בשוק) הינה פעילות חוקית לגמרי, עד אשר יעשה שימוש ביתרון המונופוליסטי בכדי להפעיל לחצים עסקיים לקבלת החלטות שלא על בסיס מסחרי, יצירת נסיבות העלולות לצמצם תחרות חופשית וכיו"ב.
 
כפועל יוצא מעלייה בכמות המיזוגים, הצעות רכש וגידול בסחר בינלאומי, ע"י גופים הפועלים בשוק אוליגופוליסטי (ריכוזי) או מונופוליסטי, הגיע הצורך בפיקוח על בעלי מונופולין למסה קריטית בשוק המחשבים והאינטרנט. כך, ברגע שבו ניסתה מיקרוסופט בצורה זו או אחרת ל"השען" על מתחריה תוך שימוש ב"כובדה" המסחרי, פעולות שכאלה נחשבות כשימוש בלתי חוקי באותו יתרון מונופוליסטי שברשותה. כידוע, משרד המשפטים הפדרלי ו-19 מדינות נוספות בארצות הברית חברו יחדיו בתביעה נגד חברת מיקרוסופט בטענה שהאחרונה ניצלה את המונופולין שלה במערכות הפעלה למחשבים אישיים, בכדי למחוץ את המתחרה היחידה, חברת נטסקייפ, בשוק דפדפני האינטרנט. עמדת מיקרוסופט לכל אורך המשפט, לאורך תקופה של למעלה משנתיים, הייתה שהיא פעלה ופועלת באופן אגרסיבי אך בכפוף לחוק ומטרתה היחידה הינה מתן שרות לצרכן, באמצעות חידוש והתאמת המוצרים לצרכיו האישיים ואינה פוגעת בציבור, נהפוך הוא – היא מקדמת באופן פעיל את רוח ההמצאה והתחרותיות בשוק. בסיום הליך העדויות והבאת הראיות, השופט ג`קסון נקט בצעד חריג בכך שפיצל את פסק-הדין לשלוש. בחלק הראשון שניתן בחודש נובמבר, 1999, פורטו עובדות המקרה וניתן רמז עבה לבאות. לאחר שהליך הפישור בין הצדדים לא צלח, ניתן חלקו השני של פסק-הדין המאשרר כי מיקרוסופט פעלה באורך בלתי-חוקי, בעוד שהחלק האחרון של פסק הדין שיכיל את הסעדים לתובעים והסנקציות נגד מיקרוסופט, מעריכים כי יינתן בתחילת הקיץ.
 
זהו צעד חריג בתביעות בנושאי הגבלים עסקיים, ויש הסוברים שמטרתו של השופט ג`קסון לעודד את חברת מיקרוסופט להתפשר עם התובעים. יש לציין כי הסנקציות העומדות לרשות בית-המשפט, כנגד מיקרוסופט, נעות עד כדי פירוק החברה לגורמים שונים (כגון מערכות הפעלה, תוכנות ה-Office ותוכנות שונות).
 
על-פי החלטת בית המשפט הראשונה, ניתן היה להבין בקלות כי בית המשפט נוטה לקביעה כי מיקרוסופט השתמשה בכוחה המונופוליסטי בכדי להרתיע מתחרים חדשים המעוניינים להתחרות בשוק מערכות ההפעלה או דפדפני האינטרנט, מלהיכנס לשוק. וכך ב3- לאפריל 2000, ניחתה המכה השנייה מתוך השלוש על ראשה של מיקרוסופט במה שהוכתר זה מכבר על-ידי רבים כפסק הדין של האלף הקודמת בדיני הגבלים עסקיים. בהחלטה זו קבע בית המשפט כי מיקרוסופט ניצלה את עמדתה באופן בלתי חוקי "…ושמרה על כוחה המונופוליסטי באמצעות אמצעים בלתי תחרותיים וניסתה לשלוט בשוק הדפדפנים". בהחלטה התקבלו 23 מתוך 26 טענות משרד המשפטים ונדחו רוב טיעוני מיקרוסופט. מאידך, בהחלטה נדחתה הטענה כי מיקרוסופט השתמשה בהסכמי בלעדיות עם גופים שונים בכדי למנוע מנטסקייפ לשווק את הדפדפן שלה. מיקרוסופט מיהרה להודיע כי עדיין הינה מוכנה להגיע להסדר פשרה עם התביעה, אך במידה ולא תמצא הדרך לעשות כן תבקש הליך ערעור מזורז וכנראה יוגש עד סוף השנה.
 
לאור ההחלטה, מתחריה של מיקרוסופט כמו חברות לינוקס, סאן מיקרוסיסטמס ואחרים הודיעו כי לדעתם, בעקבות ההחלטה, יש לפרק את הענק הטכנולוגי לחברות קטנות יותר. מצד שני, נשמעים יותר ויותר דעות של משפטנים בכירים בארצות הברית שטוענים כי קיים סיכוי קטן שכך יקרה בפועל. ברי כי במידה ולא תפורק מיקרוסופט, פעילותה תפוקח בשבע עיניים, כאשר מעבר להשפעה הישירה של ההחלטה על מיקרוסופט, קיימת גם השפעה מקיפה בגין אותן תביעות ייצוגיות שנפתחו ויפתחו נגד מיקרוסופט, על כך שמיקרוסופט גבתה וגובה סכומים גבוהים מדי מרוכשי תוכנותיה המבוססות על פלטפורמת Windows.
 
המסקנות והעובדות שנאספו במהלך המשפט, יהיו לעזר לכל אותם תובעים ויחסכו מהם זמן רב וממון לא מבוטל. בשבוע האחרון, נקלענו לויכוחים אקדמיים/פילוסופים רבים, עם חברינו למקצוע ושאר מלומדים בשאלה - האם בעולם המודרני קיימת חשיבות רבה לפיקוח על אותם גופים מונופוליסטיים כמו שהיתה בעבר ? או שעצם קיומה של חברת מיקרוסופט אכן, כפי שהיא טוענת, שיפר את הטכנולוגיה ואת השתלבות כל תוכנותיה באופן שגרם לשוק לפרוח ולא לדעוך לטובת הציבור ולא לרעתו. ברוב המקרים, גלש הויכוח לפן הפילוסופי, כאשר ניתן היה להסתמך על מקרים מן העבר כמו פירוקה של חברת AT&T, אך גם מקרים אלה נגעו לאספקט הלאומי ולא הבינלאומי של המונופולין. לפיכך גם עלתה השאלה עד כמה תהיה להחלטה השפעה במדינות אחרות מחוץ לארצות הברית והאם הרשות להגבלים עסקיים בישראל www.antitrust.gov.il שבוחנת בימים אלה את ההחלטה, תנקוט בצעדים כלשהם נגד מיקרוסופט ישראל ואם כן על סמך מה ?
 
לסיכום, עוד הרבה דיו ואלקטרונים ישפכו על נושא זה וכל שנותר הוא לשוב על דברינו מהמאמר הקודם שעסק בנושא, כי אין ספק שהגלים שעורר פסק-הדין, יורגשו לאורך זמן רב בכל תחום בחיינו בו אנו נחשפים למחשבים, תוכנות והאינטרנט. השד יצא מן הבקבוק ורק ימים יגידו לאן תוביל החלטה זו בארצות הברית את שוק התוכנה הגלובלי.


23/01/2004



חדשות
קנדה  | גוגל נחקרת בגין תחרות בלתי הוגנת  
ארצות הברית  | Google רוכשת חברת אבטחה מקוונת  
ארצות הברית  | ארה``ב מתערבת למען מיקרוסופט  

מאמרים
ארצות הברית  | הייסורים של שניים שהופכים לאחד  
יפן  | האם מיקרוסופט הפרה פטנטים וזכויות יוצרים ביפן?  
ישראל  | זוג או פרט?  

פסיקה
ישראל  | בגץ 365/08 (עליון) נטוויז`ן בע``מ נ` משרד התקשורת  
ארצות הברית  | VeriSign v. ICANN  
ישראל  | ת``א 2322-07 (מחוזי תל אביב) איסטלקום בע``מ ואח` נ` חברת נוקיה  

חקיקה
גרמניה  | חוקי ההגבלים העסקיים  
ישראל  | חוק זכות יוצרים, התשס``ח – 2007  
קנדה  | חוקים משנת 1867 לשנת 1982  

מקורות מקוונים
מכסיקו  | נציב ההגבלים העסקיים הפדרלי - CFC  
פורטוגל  | הרשות הפורטוגזית להגבלים עסקיים  
שוויץ  | נציבות ההגבלים העסקיים השוויצרית  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019