נושא שבו דנו באריכות לאחרונה, היה נושא היעדר הביטחון לכאורה באינטרנט לאור חדירות בלתי מורשות והתקפות למניעת שירות (denial of service attacks). כצפוי, בארה"ב התקפות אלו משכו את תשומת לב הממשל בדרגים הגבוהים ביותר. מספר ימים לאחר ההתקפות, כינס הנשיא קלינטון פורום של נציגי עולם האינטרנט בכדי לדון בנושא. פרקליטת המדינה, Janet Reno וראש ה-FBI העידו בפני הסנט האמריקני, אנשי קונגרס רבים הביעו את דעתם בפומבי, והצעות חוק שונות הוגשו במטרה לממן מחקר טכנולוגי. ועדת המסחר הפדרלית (הועדה הממונה על הגנת הפרטיות במסחר) החלה לחקור אתרי אינטרנט אשר עיסוקם הינו איסוף מידע, בייחוד מידע רפואי. הועדה גם הצהירה שבכוונתה לערוך מחקר בכדי לוודא באם חברות עומדות בתנאי המדיניות שהן מפרסמות בנושא הגנת הפרטיות. גופים מסחריים מיהרו גם הם להגיב בכך שהם פרסמו טכנולוגיות חדשות שמטרתן לפתור לכאורה בעיות אבטחה שבאינטרנט.

 

אין ספק שההתקפות האחרונות פגעו בעקרונות היסוד של המסחר האלקטרוני – אמון ונאמנות. מזה תחילת עידן הסחר באינטרנט, מביעים ציבור הצרכנים שחששם הגבוה ביותר לבצע מעשי רכישה באינטרנט הינו החשש לאבטחת המידע האישי והפרטי שלהם.
אתרי אינטרנט אשר אין ביכולתם לספק אבטחה ברמה הגבוהה ביותר, יאבדו ציבור צרכנים גדול אשר יעברו לאתרים בטוחים יותר. בעוד שלא הייתה סכנה ממשית מגל ההתקפות האחרון, ולא נגרם כל אובדן של מידע, הפרספקטיבה של רשת אינטרנט המועדת לפורענות גרם למכירתן של מניות הטכנולוגיה. המרוץ אחר אינטרנט בטוח יותר, יגרום לערבוביה ברוב מערכות הכללים והחוקים שאנו מכירים כיום ולבסוף יגרמו לויסות רגולטורי בהרגלי הסחר באינטרנט, בד בבד עם פתרונות מסחריים, חלקם תיקונים מהירים וטלאים חלקיים, וחלקם פתרונות ממשיים ומהותיים.

 

הצעדים שננקטים כיום הינם רק דוגמא קטנה של מה שיקרה בעתיד כאשר סוגיות של אבטחה וחופש הביטוי יתנגשו בניסיון למצוא את נקודת האיזון בין אינטרס מהותיים אלה ואחרים.  

אין ספק שכיום נראים צעדים ראשונים בגדילת והתבגרות הרשת שיביאו בסופו של דבר למרחב מסחרי גדול ובטוח יותר, אשר ציבור הצרכנים הכללי לא יפחד לסחור בו כמעשה שבשגרה. לאחרונה הבחנו בהתפתחות בנושא הפצתן של תוכנות הצפנה המתנגש עם חוקים ו/או עקרונות וזכויות יסוד אחרות. בית המשפט לערעורים במדינת אוהיו שבארה"ב קבע כי תוכנת מקור (Source code, שפת תוכנה המובנת לבני-אדם) הינה ביטוי יצירתי שמטרתו חילופי אינפורמציה ורעיונות בנושא תכנות מחשבים, ובתור שכזו, פרסום תוכנת המקור באינטרנט, זכאי לתמיכת בית המשפט תחת עיקרון חופש הביטוי.

 

פסיקה זו הפכה על פניה את פסיקת בית-המשפט המחוזי, שמצא כי האלמנטים הפונקציונאליים של תוכנת המקור גוברים על אופייה הביטויי. פסק-הדין, Junger v. Daley פוסע בתלם יחדיו עם פסיקת בית-המשפט לערעורים הפדרלי שבמדינת קליפורניה, שמצא גם הוא לפני כשלוש שנים, בפס"ד Bernstein, כי תוכנת מקור הינה ביטוי יצירתי. הבעיה בפס"ד Bernstein היא שמאוחר יותר, מחק בית המשפט את פסיקתו, והורה לבית המשפט המחוזי לדון בעניין מחדש, שם הנושא עדיין עומד בעינו.

 

בעוד שבית המשפט לערעורים באוהיו פסק פסיקה סופית בנושא הגנת חופש הביטוי, בית המשפט הקליפורני השיב את הנושא לערכאה הנמוכה יותר לדיון בשאלה האם העלאת תוכנת המקור הנדונה לאינטרנט מפרה את חוקי ארה"ב המגבילים את היצוא של תוכנות מוצפנות. בית המשפט הכיר שבמקרים מסוימים יכול אינטרס ביטחון המדינה לגבור אל עיקרון חופש הביטוי, אך בית המשפט לערעורים סירב לפסוק בעצמו בנושא זה. נושא התביעה התעורר בשנת 1996, כאשר התובע, פרופסור באוניברסיטת Case Western Reserve University רצה לאפשר הורדת תוכנת מקור מוצפנת מאתר האינטרנט שלו. התובע הגיש תובענה לסעד הצהרתי כנגד משרד המסחר שיורה לאחרון להימנע מלאכוף את החוק המגביל את ייצוא תוכנות מוצפנות וטכנולוגיות הצפנה. הבעיה שעמדה בפני בית-המשפט המחוזי נבעה מההכרזה בינואר השנה, בה הגמיש הנשיא קלינטון את חוקי ההצפנה, הגמשה המעמידה בסימן שאלה באם פעולת פרסום תוכנת המקור אכן מפרה את החוק. שני הצדדים הגישו בקשה לבית המשפט כי ידון בנושא מחדש לאור הכללים החדשים.

 

לפיכך, בית-המשפט יצטרך עתה לאזן מחדש בין אינטרסים מנוגדים לכאורה. אך מכיוון שבית-המשפט לערעורים פסק בצורה חד משמעית שתוכנת מקור הינה ביטוי המוגן תחת עיקרון חופש הביטוי, השתנו פני הדברים. לפני פסיקת בית-המשפט, די היה להראות יסוד נפשי של כוונה לייצא תוכנה מוצפנת בכדי להרשיע מפיץ על-פי חוקי ההצפנה. עתה, מכיוון שהתוכנה מוגנת לפי עיקרון היסוד של חופש הביטוי, בכדי להגביל את הפצתה של התוכנה, יצטרכו התובעים להראות סכנה מוחשית וממשית לביטחון המדינה.