ישראל | האקרים | כנס ההאקרים | מאמרים

כנס ההאקרים

נושא ההאקרים עלה לאחרונה לכותרות בישראל כאשר פורסם כי כנס האקרים הראשון מסוגו יערך בישראל במסגרת תערוכת Internet World. בכנס, הממוקם בגני התערוכה בתל-אביב, אמורים להשתתף האקרים מארבע קצוות תבל, יחדיו עם נציגי חברות אבטחה ושאר נציגים מרשויות החוק והאכיפה (ניתן רק לשער שחלקם בגלוי, וחלקם שלא). על תכני הכנס, ניתן ללמוד באתר המקדם את הכנס Y2HACK.COM.
כאמור, מטרת הכנס אינה קידום תרבות שלילית ברשת אלא שיתוף מידע ופתיחות, שעד היום לא הייתה בקיים, במגוון סוגיות אתיות, תרבותיות וכמובן טכנולוגיות. בכנס יעסקו, בין היתר, בנושאי אבטחת מידע, הגנת הפרט, הצפנה, סחר אלקטרוני ועוד.

למראית עין, קיומו של כנס שכזה הינו יוזמה ברוכה המקיימת את מטרת הרשת בכל רמ"ח אבריה. האקרים תמיד פעלו במסגרת הרשת, ואין עוררין על כך שפעילותם תמכה רבות בקידום הטכנולוגיות השונות הכרוכות כיום באינטרנט והעלתה את מודעות הציבור לצורך באבטחת התקשורת באינטרנט, בד בבד עם כריכת עקרונות צנעת הפרט, המאפשרים בסופו של דבר פעילות מסחרית תקינה באינטרנט. יחד עם זאת, ככל שעלה ערכן של מערכות מידע ייחודיות ופעילותם של ההאקרים בחדירה למערכות אלה תוך ביצוע מעשים בלתי-חוקיים, המונח "האקר" קיבל צביון פלילי. ומכאן נובעת הבעייתיות בשאלה המורכבת, האם להרשות את קיומו של כנס ההאקרים. השאלה מתעוררת בעיקרה בגלל שפעילותם של ההאקרים ונושאי הדיון בכנס, עלולים להתפרש כבלתי חוקיים וזאת בעיקר מחוסר הבנת הנושא בכללותו ופרשנות המייחסת להאקרים את כל המעשים הפליליים ברשת. מנגד מתעוררות שאלות כבדות משקל לגבי אותן זכויות יסוד העומדות בבסיסן של כל מדינה דמוקרטית.

לטענת מקימי הכנס, מטרת הכנס לפתוח לציבור הרחב את עולם ההאקרים ואת הנושאים בהם הם מתעסקים ולאפשר לציבור לראות כי השד אינו נורא כל-כך וכי הפן חיובי בפעילותם מאפיל על השלילי, כל זאת במקביל להסברה לדור ההאקרים הבא, מהן המטרות והגישה הנכונה ולא כפי שמצטייר כי כל ההאקרים הינם פורצים. ניתן לומר כי בסיסו של הכנס מעוגן בזכות חופש הביטוי שהינה אחת מחירויות היסוד עליו מושתת המשטר הדמוקרטי בישראל.
ברם, גם לחופש הביטוי גבולות וסייגים שעולים במקרים בהם מתרחשת התנגשות עם אינטרס יסודי אחר, כמו ביטחון ושלום הציבור. במקרה דנא, ניתן לומר, בקליפת אגוז, כי מטרת הכנס הינה הצגת העובדות, קרי: הטכנולוגיה, השיטות, האמצעים והגישה, מאחורי פעולות ההאקרים. החופש להציג עובדות ולפרשן כלול במסגרת חופש הביטוי. שאלה דומה עלתה לאחרונה בפסיקה בארה"ב בנושא זכותו של הפרט להעלות את תוכנת המקור של תוכנת הצפנה על האינטרנט.

בארה"ב, כמו בישראל, קיים איסור על ייצוא של תוכנות הצפנה חזקות, מן השיקול שתוכנות אלו, בידים הלא נכונות, יקשו על פעילותם של רשויות המשטרה במלחמתם כנגד ארגונים פליליים, ועל פעילותם של רשויות הצבא והמודיעין. מאבקים ציבוריים רבים התעוררו עקב חקיקה זו, בייחוד לאור הקלות שבו החוק ניתן לעקיפה (לדוגמה, על-ידי פיתוח סופי של תוכנה מחוץ לגבולות המדינה) כמו גם העדיפות בסחר בינלאומי שהחוק נתן לחברות זרות כנגד חברות אמריקאיות שנאלצו לייצא תוכנות בעלות רמה נמוכה יותר של אבטחת נתונים מזו שיכלו להשתמש בהן בארה"ב. מן הצד השני, קיים אינטרס ציבורי שלא ניתן להתעלם ממנו בכך שפעילותם של ההאקרים גורמת לנזקים ישירים ועקיפים בסדר ובשלום הציבורי כמו גם נזק לרכוש, אפילו שרק קומץ קטן מההאקרים אכן בפועל גורמים לנזקים אלו.

לאור זאת, ככלל, זכות יסוד אינה זכות מוחלטת ויש לאזנה מול ערכים אחרים שעלולים להיפגע מן הפעילות הכרוכה בחופש הביטוי. יש למצוא את האיזון הנדרש בין זכות היסוד לשתף אחרים במידע לבין פגיעה אפשרית בסדר ובשלום הציבורי. כבוד נשיא בית המשפט העליון, א. ברק, בספרו פרשנות במשפט (שצוטט בבג"צ 4541/94 אליס מילר נ' שר הביטחון, פ"ד מט(4)94) בהקשר להתנגשות בין שלום הציבור וחופש הביטוי, אומר כי: "הנה כי כן, הבעיה המרכזית הניצבת בפנינו היא זו: באילו נסיבות, ועל-פי אלו אמות מידה, מותר להגביל את חופש הביטוי בחברה המכבדת זכויות אדם על מנת לשמור ולקיים את שלום הציבור? מהי 'נוסחת האיזון' בהתנגשות בין שלום הציבור לבין חופש הביטוי? בהקשר זה עמדו בפני בית המשפט העליון שתי שאלות עיקריות: האחת, מידת הפגיעה הצפויה בשלום הציבור שיש בה כדי להצדיק פגיעה בחופש הביטוי; השנייה, מידת ההסתברות כי פגיעה בשלום הציבור תתרחש אם חופש הביטוי לא יוגבל. תשובתו של בית המשפט העליון על שתי שאלות אלה היא זו: חופש הביטוי נסוג בפני שלום הציבור, רק אם הפגיעה בשלום הציבור היא קשה, רצינית וחמורה, ורק אם קיימת ודאות קרובה כי מתן חופש הביטוי יביא לפגיעה זו..."

על-כן, יש לבדוק האם ישיבת האקרים מן הארץ והעולם בכנס בן שלושה ימים אשר בו ישתתפו בהרצאות הנוגעות לכל תחומי אבטחת המידע הממוחשב, האם זכותם של אלו לחופש הביטוי והתועלת לציבור הנובעת משיתוף פעולה והגדלת המודעות לנושאים אלו, גוברת על הגבלת חופש זו בגלל פעילותם הבלתי חוקית של מספר האקרים. יתרה מכך מהי מידת הודאות כי כנס שכזה יביא לפגיעה ישירה בשלום הציבור? הרי אי-קיומו של הכנס אין בו כדי לצמצם או למנוע פעילות בלתי חוקית של האקרים מסוימים, שסביר להניח שכלל לא ישתתפו בכנס (ולו בכדי שלא לגלות את זהותם לרשויות המשטרה שישתתפו בכנס). אם כן, מהי המידתיות שבה ניתן לראות כי נפגעת זכות יסוד ? האם הקמת הכנס עומדת במבחני האיזון והאם יוצאת היא מהם וידה על העליונה ? ניתן לשער כי רק אם המידע ו/או הפעילויות שיסופקו במהלך הכנס יקימו ודאות קרובה לסכנה מוחשית לשלום הציבור, ניתן יהא להתערב (בג"צ 2137/98 אליאס יעקב נ' יו"ר הועד המנהל רשות השידור ואח').

יש שייגרסו כי אין לתת פתחון פה לאלה המשתמשים בחופש הביטוי ככסות להעברת מידע הנגוע בפגיעה בשלום הציבור. ויש שייגרסו כי נהפוך הוא הדבר והמידע יש בו כדי להועיל לשלום הציבור. אין חולק כי כל צד יקצין לשיטתו שלו, אך נראה לנו כי סביר יותר יהא לבחון את מצע התכנים בשלושת ימי הכנס כמות שהם מבלי להיכנס לפרשנות זו או אחרת, לשמור על ההיגיון הבריא ולהבין כי בסופו של דבר יש יותר טוב מרע בהקמת כנס שכזה. בית המשפט העליון בישראל דגל מאז ומתמיד שבכדי לעגן את הערכים הדמוקרטיים של מדינת ישראל ביסודות של ברזל יש להימנע עד כמה שניתן מלפגוע בזכויות יסוד כמו זו של חופש הביטוי. עד כמה שהדעות חלוקות בנושאי פעילותם של ההאקרים, סביר להניח שקיומו של כנס ההאקרים בישראל לא יביא לסכנה ממשית לשלום הציבור, וקיומו ילך בתלם שאותו חרשו שופטי בית-המשפט העליון.