Share
בכל יום שאנו מתעדכנים בקורה בעולם הקיברנטי, יותר ויותר מתברר כי הנחת היסוד, שאין אנונימיות ברשת ולו הבסיסית ביותר, הינה נכונה מתמיד. מאמר שני מתוך שניים אשר מביא דוגמאות לסוגי הפגיעה באנונימיות הוירטואלית.

מן הפח אל הפחת (II) 

    גם בישראל כמו בכל שאר מדינות העולם קיימות טכנולוגיות מעקב אחר הגולשים. רק לפני זמן קצר, אתר מבקר המדינה נתפס בקלקלתו כי שלח עוגייה למחשב הגולש מבלי להתריע על כך. למבקר המדינה אתר באינטרנט בכתובת (http://www.mevaker.gov.il) האתר הוקם על-ידי חברת AddWise ( (http://www.addwise.com ו"יושב" על השרת של G-sites (http://www.gsites.co.il) השייך לקבוצת גלובס. G-sites ביצעה סקר סטטיסטי לגבי כל האתרים ש"יושבים" על השרת שלה.
היוצא מכך הוא שכל גולש שנכנס לאתר מבקר המדינה, נוטר, ובין היתר זמן שהותו באתר, מהות ומספר הדפים שהוא נמצא בהם וכיו"ב נשמרים במאגר, אשר בסופו של דבר לאחר עיבוד סטטיסטי נמסר לבעל האתר. יש לציין כי פעולה שכזו, למטרת איסוף סטטיסטי בלבד, הינה פעולה לגיטימית כל עוד בעל השרת אינו יודע את זהותו של הגולש. התוכנה ש- G-site משתמשת הינה תוכנת webtrends (http://www.webtrends.com), ויש הטוענים כי 70% בעולם משתמשים בתוכנה הזו למטרות סטטיסטיקה. מתברר כי בתוכנה קיימת אפשרות לשליחת עוגיה (Cookie) באופן אוטומטי לכל גולש שנכנס לאחד מהאתרים הנמצאים על השרת של G-site. 

    מטרת העוגיה, כמו כל עוגית אינטרנט, נועדה בעיקרון לפשט את ההליכים של כניסה והרשמה לאתר אינטרנט (באמצעות רישום פרטי הגולש על עוגיה – מחרוזת מידע קטנה שבה רשומים זהותו של הגולש ופרטים שונים, אשר נשמרת, בדרך כלל, על מחשבו האישי של הגולש, ואשר בכניסות חוזרות ונשנות אין הגולש צריך בכל פעם להירשם ולרשום מחדש את כל פרטיו האישיים, והליך הכניסה מקוצר ומזורז). אך כפי שניתן לשער, ניתן לעשות שימושים שונים בעוגיות ובמידע הנאגר בתוכן. לדוגמא, באתר התוכנה (webtrends) אשר בה נעשה שימוש כאמור באתר מבקר המדינה, ניתן לראות כי קיימת אפשרות לשימוש שונה בעוגיות שנשלחו למחשבי הגולשים ונשמרו בהם, בזאת הלשון:
 Advanced Cookie Processing Processes cookie information from web server log files for maximum accuracy of user session tracking. Know how many people visit your site, what pages they look at, and how often they return  

ברי כי במקרה זה, כל גולש שנכנס לאתר מבקר המדינה ואינו מודע לעניין העוגיות מקבל עוגיה לתוך המחשב שלו. אותו קוד ייחודי אשר בכל פעם שהגולש נכנס לאתר מבקר המדינה מאפשר בניית מאגר מידע לגביו באופן ייחודי, כמו לדוגמא, כמה פעמים נכנס לאתר, כמה זמן שהה באתר, באיזה דפים גלש, וכיו"ב. לאור זאת, עולות, בין היתר, שתי סוגיות. ראשית, הגולש ההדיוט אינו מודע לכך שבדפדפנים המתקדמים יותר, ניתן למנוע כניסת עוגיות בלתי מבוקרת לדפדפן שלו (בדפדפנים ישנים לא קיימת אפשרות זו). שנית, האתר אינו מיידע ו/או מאפשר לגולש לדעת כי הינו משתמש בטכנולוגיית העוגיות. אולם הבעיה החמורה מכל, כמו במקרה של DoubleClick הינה באפשרות לאחד את הקוד הייחודי של הגולש לפרטיו האישיים. יש לציין כי אפשרות זו הינה יותר קלה ממה שניתן לשער. אזי מעבר לחדירה בלתי מורשית לתחום הפרט, עולות פגיעות חמורות נוספות בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק הגנת הפרטיות, בכל פעם שנעשה שימוש כלשהו במידע זה. 

    כאשר נושא זה עלה לכותרות בישראל הבענו את תמיכתנו בטכנולוגית ה"עוגייה" ובכך שהניסיון להתמקד דווקא בטכנולוגיה זו מחטיא את המטרה. משלוח העוגיה באינטרנט הינו בראש ובראשונה למטרות חיוביות. דא עקא, סייגנו תמיכה נלהבת זו בכך שעל בעל האתר לוודא: שציבור הלקוחות מודע לכך שנעשה שימוש בעוגיה, כיצד ואיזה שימוש ייעשה במידע האישי ומה נעשה בכדי למנוע את דליפת המידע ; כי לא נשלחים כל מיני מסרים סמויים לנמצאים בתחומו ; כי כל המעונין לשלוח עוגיה לגולש בתחומו, להודיע על כך לפני עשותו כן ; מתן אפשרות לגולשים בתחומו שלא לקבל את העוגיה. כמו לכל מטבע, גם במקרה של השימוש בעוגיות ובמידע הנאסף בו קיים צד שלילי.
לדוגמא, לפני זמן לא רב בשיחה עם אחד המכובדים מעמיתינו למקצוע, הביע האחרון הסתייגות חריפה מכל הנוגע לחקיקה ו/או הקמת גוף פיקוח באינטרנט במיוחד בכל הנוגע לעוגיות. טענתו הייתה, כמו ותיקי אינטרנט רבים הסולדים מנושא הרגוליזציה של פעילות באינטרנט, כך גם בנוגע לטכנולוגיית העוגיות, בתמיכת יתדות עמדתו, כי הטכנולוגיה אינה ניתנת לשימוש לרעה וזאת מאחר ואין האוחז במספר הסידורי שניתן לגולש יכול ו/או רוצה לחבר בין אותו קוד ייחודי לפרטים אשר עלולים לגלות את מהותו הפיסית של הגולש. לדאבוננו נמצאנו למדים, מהר יותר מכפי שציפינו, כי עמדתו של חברנו לא צלחה במבחן הזמן. וזאת כאשר התברר שחברת DoubleClick החליטה כי הגיע הזמן לחבר בין הזהות של ישות הפיסית למספר הסידורי שהיא קיבלה בכניסתה הראשונה. השאלה הנשאלת אם כך, לאחר שהוכח כי הבל-יעשה אכן נעשה, מה קורה עם גופים בישראל שברשותם מאגרי מידע שונים שכאלה, הניתנים לחיבור והצלבה, ובכך ליצור מאגר מידע הפוגע פגיעה חמורה בזכות צנעת הפרט. לשם התמודדות עם שאלה זו ועוד רבות אחרות בנושא הגנת הפרטיות באינטרנט, מוקם בימים אלה פורום לאומי בנושא הגנת הפרטיות. 

    כידוע באופן כללי, מדיניות תעשיית האינטרנט מעדיפה ויסות עצמי על פני חקיקה מגבילה, אך הפרות חמורות כמו שלRealNetworks, Comet ו- DoubleClick הגדילו את הצורך במציאת פתרונות בין חקיקתיים ובין נוהליים. בהתייעצות עם חבר הכנסת מודי זנדברג המכהן בתת-ועדת החקיקה של ועדת המשנה הפרלמנטרית לאינטרנט ועם עו"ד חיים קלוגמן, יו"ר המועצה הציבורית להגנת הפרטיות. הוחלט ליזום הקמת פורום לאומי בו ישבו יחדיו נציגים בעלי אינטרסים שונים באינטרנט, למטרת בחינת נושא האינטרנט והגנת הפרטיות בישראל בראי המגמות הבינלאומיות המתהוות בימים אלה. מנגנון הפורום יוקם בהתאם לגופים דומים בעולם ויפעל בתיאום עם גופים בינלאומיים המתמקדים בנושאים אלה. בטווח הקצר הפורום יפיק מסמך בכתב המהווה המלצה לחקיקה חדשה ו/או תיקוני חקיקה ו/או נהלי מידע הוגן לגופים השונים הנמצאים באינטרנט ותחת סמכותה של מדינת ישראל, ובטווח הארוך, יהווה במה לביטוי עמדותיהם לבעלי אינטרסים שונים באינטרנט.


26/08/2004



חדשות
ארצות הברית  | גוגל מקדמת סטנדרט גלובלי לשמירה על פרטיות  
ארצות הברית  | ביקורת מנהלי מערכות מידע על הצעת חוק המחייבת דיווח אובדן מידע רגיש  
ארצות הברית  | המחוקק האמריקני מפשיל שרוולים  

מאמרים
ישראל  | אנונימיות והגנת הפרטיות באינטרנט - מן הפח אל הפחת (I)  
ארצות הברית  | דו``ח על פרטיות ממרכז המידע של עולם המחשבים  
ישראל  | 2018 - שנת מפנה בהגנה על הפרטיות ברשת  

פסיקה
ישראל  |   
ישראל  | בג"ץ 3809/08 האגודה לזכויות האזרח ואח' נ' משטרת ישראל ואח'  
ישראל  | ע``א 1622/09 (בית המשפט העליון) גוגל ישראל נ` חב` ברוקרטוב ואח`  

חקיקה
אנגליה  | החוק להגנת הפרטיות משנת 1998  
ישראל  | תקנות הגנת הפרטיות (אבטחת מידע), התשע"ז –2017  
ישראל  | חוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – נתוני תקשורת) (תיקון מס'...)(תיקונים שונים) התשע"ב-2012  

מקורות מקוונים
ארצות הברית  | אתרו של פרופ` פול מ. שוורץ  
וושינגטון  | המרכז למידע על פרטיות אלקטרונית  
ישראל  | האח הקטן-הבלוג של עו``ד אבנר פינצ`וק  






מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2019