בתי המשפט

2.         על פי כתב האישום, מאז 31.12.02 עוסקים הנאשמים בעסק טעון רישוי של הכנה ומכירת טוסטים ומשחקים המתנהל ברח' אורלוב 72 פתח תקוה.

4.         שתיים הן השאלות העומדות להכרעה בסוגיה זו. השאלה הראשונה הינה, מהו מהותו של העסק העיקרי והמישני המתנהל במקום והשאלה השניה הינה, מה מעמדם של כל אחד מהנאשמים.

5.         אשר לנושא הראשון שעניינו, קיומו של עסק טעון רישיון , בפני על פי כתב האישום נטענו כי נעשים בעסק שתי פעולות. האחת, פעולה של הכנה ומכירת טוסטים והשניה הינה פעולה של משחקים.

            הכנת ומכירת טוסטים/סנדביצ'ים:

6.         לעניין זה יש לבחון בראש ובראשונה איזה פעולות נעשות ומהו חומר הראיות שעליו נסמכים הצדדים בשאלה זו.

            העד אף גבה הודעה מהנאשם 1 אשר התייחסה אך ורק לעניין העדר רשיון עסק בלא התייחסות כלשהי לעניין מכירת או הכנת מזון במקום.

            בחקירתו הנגדית הורחבה החקירה בנקודה זו ע"י הסניגור וכאן משיב העד:

            "ש. לגבי האוכל במקום מכרו שם אוכל ?

            ת. כן.

            ש. ראית מחירון?

            ת. לא.

            ש. ראית שם אנשים עם אוכל לידם?

            ת. ראיתי אנשים אוכלים לשובע".

            ש. לא שאלת אותם מאיפה האוכל?

            ת. לא.

            ש. יכול להיות שהביאו את זה מהבית?

            ת. יכול להיות".  (פרו' עמ' 6-7, שו' 31-8).

8.         העד השני מטעם המאשימה היה מר בנימין רצאבי אשר משמש כמפקח רישוי עסקים בעירית פתח תקוה. המפקח ערך שתי ביקורות במקום , האחת ביום 31.12.02 (ת/5) והשניה ביום 7.10.03 (ת/6).

            בעדותו הראשית נשאל העד מה ראה בעת ביקורו הראשון במקום ועל כך השיב כי פגש את הנאשם 2 אשר הציג את עצמו כמנהל העסק ובאותה עת נעשו הפעולות הבאות:

            "ש. מה עשו בעסק בזמן שהיית שם?

            ת. הכנת כריכים ומשחקי אינטרנט, מחשב.

            ש. ראית את זה באופן אישי?

            ת. שמכינים כריכים טוסטים" (פר' עמ' 8, שו' 18-22) .

            בביקורו השני פגש שוב את הגב' אולגה אשר עובדת במקום ולדבריו היא אמרה לו כי במקום מכינים כריכים וטוסים אשר מוגשים ללקוחות. ובמקרר מצא ביצים וירקות.

            יצויין , כי העד לא נחקר בחקירה נגדית ולו מילה אחת בכל הקשור לעניין הכנת האוכל במקום.

9.         עד כאן גרסת המאשימה והנאשמים אשר העידו , העידו בעדותם כדלקמן:

            הנאשם 1 בחקירה ראשית אומר :

            "ש. אומרים שמכרת אוכל .

            ת. לא מכרתי אוכל . היה מקרר שהיה של העובדים. מי שהיה רוצה היה לוקח אוכל. היינו מביאים אוכל מהבית. היה שתיה לעובדים וזהו. לא היה קטע של מכירת אוכל ומשקאות ללקוחות.

            ש. שמעת את עד התביעה אומר כי באותו יום בו ביקר במקום, 28.9.03 הוא אמר שראה 17 שחקנים מהמרים ואוכלים אוכל.

            ת. אולי יותר אולי פחות, אנשים שגלשו באינטרנט. אם הם אכלו הם אכלו אוכל מהבית. אם הם שתו, או שהם הביאו או שהם ביקשו. היו לקוחות קבועים, מכירים קצת, אם מבקשים מים מקבלים. סנדביצ'ים הם לא קיבלו". (עמ' 11, שו' 10-17).

            בחקירה נגדית של הנאשם 1 נתבקש הנאשם 1 ליתן הבהרות לת/4, (טופס החשבונית, כפי שכונה ע"י עד התביעה 1 אשר בו טבלאות לרישום סכומי כסף, מזון, סגריות, בונוסים, סה"כ הכנסות והוצאות) ובמיוחד לכל הקשור לעניין המזון והסגריות. כאן משיב הנאשם כי השוטר פשוט לקח אותו. מדובר בטופס ריק שלא השתמשו בו, לא היתה כל כוונה להשתמש בו וכן כי אין מוכרים במקום סגריות ולא מזון ואף אין מחלקים מזון וסגריות לאנשים. משנשאל הנאשם מדוע רשום בסוף תעריף השיב:

"ת. אני לא יודע לא חתמתי עליו. כשהוא חקר אותי הייתי בהלם. הוא לא נתן לי להוציא מילה כמו שצריך. הוא קבע עובדות". (עמ' 12, שו' 27-28).

10.        אשר לנאשם 2 אשר מרחיק עצמו מכל ענייני הניהול במקום הוא אומר בתשובה לשאלה האם מכרו שם מזון "כמה שאני יודע, לא. אני הייתי מקבל מזוהר קפה. אני לא יודע מה השאר. בגלל שאני חבר שלו במילואים אני הייתי מקבל קפה ושותה. לפי מה שראיתי אחרים לא היו מקבלים, כמעט ולא לראות שאחרים מקבלי ם את זה לא ראיתי". (עמ' 13, שו' 29-31). היינו, הנאשם 2 משנה גרסאות תוך כדי דיבור.

11.        עד כאן מובאות דברי העדים בכל הקשור לעניין הכנת כריכים וטוסטים במקום העסק.

            אין ספק כי עדותם של עדי התובעת נתמכים הם בדברי הגב' אולגה , כאמור בת/6. וכן בהתחמקויות של הנאשמים 1 ו-2 בכל הקשור להכנת טוסטים וסנדביצ'ים במקום.

            מוכן אני לקבל את הגרסה כי מכירת כריכים וטוסטים לציבור הרחב לא היתה שם. לעומת זאת, מסמך ת/4 מלמד כי מי שקיבל מזון חוייב בתשלום במסגרת התשלום עבור השימוש במקום, כפי שמלמד ת/4. אלא, שגם אם היה מדובר בחלוקה של כריכים וטוסטים חינם למשתמשים במקום, הרי שלטעמי יש בכך משום ניהול עסק.

12.        לעניין הגרסאות השונות, אני מעדיף את גרסת המאשימה בכל הקשור לעשיית טוסטים וכריכים, כי אכן במקום מתבצעת הכנה שלהם ומכירה אלא שהמכירה נעשית לבאי המקום ומשכך, הרי שעסקינן בעסק טעון רישוי.

13.        לא זו בלבד, אלא שלו היה מדובר בעסק שפועל בתוך עסק, היינו, כי הדבר העיקרי המתנהל במקום הינם משחקים, בין אם מחוייב הדבר ברשיון עסק ובין אם לאו, הרי שיש לנו עסק שפועל בתוך עסק . העסק העיקרי - אשר לגביו אתייחס בהמשך - יכול וחייב הוא ברשיון ויכול ופטור, אך העסק המשני הינו עסק טעון רשיון.

14.        שני העסקים שבפני מקום לעריכת משחקים מחד ומקום להכנה ומכירת טוסטים מאידך, הינם עסקים טעוני רישוי לתכליות שונות, ומצריכים הם אישורים מגורמים שונים וממומחים שונים.

לפיכך, באם עסקינן בתכליות שונות, כאשר בעסק של הכנה ומכירת טוסטים יש צורך בהבטחת בריאות הציבור, לרבות תנאי תברואה נאותים, דבר שאינו קיים בעסק של משחקים, מאידך גיסא, בעסק של המשחקים יש צורך במניעת סכנות לשלום הציבור ואבטחה מפני שוד והתפרצות, הרי שכל עסק בפני עצמו של משחקים ושל הכנת כריכים וטוסטים חייב ברשיון עסק בפני עצמו ואין האחד פותר את משנהו.

15.        לכן קיומו של מקום בו מכינים כריכים וטוסטים המחולקים בתשלום ואף בחינם לאנשים המשתמשים במקום והפועלים בעסק השני, אף אם העסק הראשון פטור הוא מרשיון עסק, הרי שקיים צורך בקבלת רשיון לעסק של כריכים וטוסטים. ראה לעניין זה רע"פ 4270/03 מ"י נ' תנובה - מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ, (טרם פורסם). 

16.        סוף דבר - הכנת הכריכים והטוסטים המתנהלת במקום טעונה רישוי בהתאם לחוק רישוי עסקים.

פעולה של משחקים

17.        בישיבת יום 27.6.04 טען הסניגור כי עסקינן בקפה אינטרנט ולפיכך אין המקום חייב ברשיון עסק. לפיכך, יש צורך בבחינת הראיות מה היה במקום בעת ביקורם של עדי התביעה.

            עד התביעה 1 כתב בת/1 כי ראה במקום 36 מכונות הימורים וכן 17 שחקנים אשר נכחו במקום. עוד ציין, כי ראה את הנאשם 2 גובה כסף מלקוחות ונותן הוראות לנאשם 1. כמו כן ציין בחקירתו הראשית, כי הנאשם 1 אמר לו שמכונות המזל מזכות את השחקנים בסכום כסף (עמ' 1, שו' 18-19).

            בחקירתו הנגדית נחקר העד לעניין סוג מערכות המשחק שהיו במקום, האם היו מסכי מחשב, האם יכול להיות שהם גלשו באינטרנט, על כל אלה השיב העד "יכול להיות שהיה" "יכול להיות". אך בסופם של דברים אמר העד "אני יכול להעיד שראיתי מכונות מזל, שכמו שאמרת לא בדקתי באופן פיזי, אבל אני מהסברה שלי ומהביקורים שלי במקום באופן סוביקטיבי אני מעריך שאלו לא מכונות של מכון וולקני, אלא של הימורים". (עמ' 6, שו' 4-6). 

            בהמשך, מעיד העד כי הוא לא מכיר את סוג המכונות, אין הוא יכול לומר מי השחקנים שהיו במקום, הוא לא חקר אותם, כל שידע לומר , כפי שנאמר לו מפי הנאשם 1, שהמכונות הנ"ל "מזכות את המבקרים בסכום כסף".

עד התביעה השני לא נכח בעסק בשעת הפעלתו. כ ל שהוא יודע שקיימים במקום מכונות אבל אין הוא עומד על טיבן, הוא לא נחקר לגביהן, לא בחקירה ראשית ולא בחקירה נגדית ואף המוצגים שהגיש ת/5 ו-ת/6 אינם מפרטים איזה מכונות במקום. בת/5 אף נאמר כי מדובר באינטרנט קפה ובת/6 נאמר - משחקי מכונה מחשב.

18.        הנאשם 1 בחקירתו הראשית אומר בכל הנוגע להתייחסות למהות העסק, כי המקום הינו קפה אינטרנט אשר יש בו מחשבים וכי הוא מחייב את הלקוחות עבור שעת גלישה, אין במקום הימורים והיו שם מחשבים בלבד.

הנאשם 1 בחקירתו הנגדית לא נחקר, ולו לא מילה אחת לגבי סוג המכונות שקיימות. גם הנאשם 2 לא נחקר כלל ועיקר בחקירה נגדית לעניין סוג המכונות. הוא אף אמר בחקירתו הראשית כי יש מחשבים במקום, אנשים באים לגלוש ולא מתנהלים הימורים. גם כאן, לא נחקר הנאשם 2 לגבי סוג המכונות ולגבי מהותו של העסק בכלל.

19.        כתב האישום מייחס לנאשמים עיסוק בעסק של משחקים וראש וראשונה על המאשימה להוכיח באיזה משחקים עסקינן. איזה מכונות במקום, שכן בידוע הוא כי המונח מכונות משחקים מוגדרות כ"משחקים באמצעות מכונות המופעלות באופן מכני או חשמלי או בדרך אחרת וכן משחקי ביליארד, קלפים, קוביות וכיוצא באלה". על המאשימה להוכיח את מהות המכונות ומה הן עושות . כאן לא הרימה התביעה את הנטל להוכיח באילו מכונות עסקינן ובאיזה פעילות נעשתה במקום, שהרי איש מה"שחקנים" לא נחקר ואיש מהעדים לא עשה רישום של סוג המכונות או מה נמצא בהן, מה התוכנה שתמשתמשים בה. ואולם, עד התביעה 1 רשם מפיו של הנאשם 1, כאמור בת/1, כי המכונות המצויות במקום הינן "מכונות המזל מזכות את השחקנים בסכום כסף". 

            דבריו אלה של העד לא נסתרו. הסניגור לא חקר על אימרה זו ולו שאלה אחת ולא זו בלבד אלא שהנאשם 1, בחקירתו הראשית, לא נתבקש להתייחס אליה או לסתור אותה ומשלא סתר אותה הנאשם 1, הרי שאני מקבל את גרסתו של עד התביעה כי עסקינן במכונות מזל המזכות את השחקנים בכסף .

20.        משקבעתי כי המכונות המצויות במקום העסק הנ"ל אשר קרוי "קפה אינטרנט" הינן מכונות מזל על פי דבריו של הנאשם 1 ואשר מזכות את השחקנים בכסף, הרי שאף "קפה אינטרנט" נכלל הוא בגדר המשחקים הטעוני רישוי, שהרי הדברים נבחנים על פי תכליתם ובאם תכלית המחשבים/המכונות המצויות במקום הם למשחקי מזל, מה לי באם נקרא המקום מועדון הימורים ומה לי אם הוא נקרא קפה אינטרנט.

21.        התוצאה הינה שבכל הקשור לעסק של משחקים, הרימה התביעה את נטל הראיה להוכיח שמתנהל במקום עסק של משחקים טעוני רישוי.

            מעמדם של הנאשמים בעסק

            אשר לנאשם 2 - מעיד עד התביעה 1 כי בביקורו ביום 28.9.03 "התרשמתי כי בדוקאי בשם שמעון אביטן ת.ז. 06782735 מרח' רמב"ם 27 פתח תקוה, עוזר בניהול המועדון לאחראי שקד זוהר בכך שהיה לוקח כסף מהלקוחות ונותן לו, וכן מעיר לו כל מיני הערות". (ת/1). דברים זהים אמר אף העד בעדותו הראשית, כי על פי התרשמותו הסובייקטיבית, הנאשם 2 עזר באותו ערב בניהול המקום. לא זו בלבד, אלא שהנאשם 2 נתן הוראה לנאשם 1 בעת הביקור של עד התביעה ואסר עליו לשתף פעולה עד כדי כך שאמר לו לנאשם 1 "אתה לא עונה על שום שאלה . שום מילה מיותרת. בפועל הוא היה לוקח כסף מהלקוחות, עוזר לו ונותן לשקד זוהר מאחורי הדלפק". (עמ' 2, שו' 5-7 וכן בסיפא של ת/1).

            בסיום חקירתו הראשית הוסיף עד התביעה ואמר כי מי שניהל בפועל את העסק היה הנאשם 1 ומי שעזר לו היה הנאשם 2.

            בחקירתו הנגדית נשאל עד התביעה מדוע הוא לא חקר את הנאשם 2 ועל כך השיב כי מבחינתו המנהל בפועל של המקום הא הנאשם 1 ודי לו בכך כדי להוכיח שבמקום אין רשיון עסק. לא זו בלבד אלא שהוסיף כי משיקולים השמורים עמו חקר רק את הנאשם 1 ולא את הנאשם 2.

23.        עד התביעה השני , מר רצאבי, ביקר ביום 31.12.02 בבית העסק ומי שניהל את העסק באותו יום הינו הנאשם 2 . נאשם זה לא רק שהציג את עצמו כבעל העסק כאמור בת/5 אלא אף חתם על טופס הביקורת. הנאשם 2 אמר, לדברי עד התביעה 2, כי הוא מנהל את העסק אך איננו הבעלים . הבעלים הוא אחד בשם פאוזי ואלו כל הפרטים שהוא יודע עליו.

            בשעה שביקר עד התביעה 2 במקום, ניהלו במקום משחקי מחשב, אינטרנט וכן הכנת כריכים וטוסטים.

            בחקירה נגדית ניסה הסניגור לקעקע את גרסת העד בכל הקשור למי שניהל את העסק במועד הביקור במקום, ואולם עדותו נשארה ברורה וצלולה על פיה נאשם 2 אמר לו במועד בו נרשם ת/5 כי הוא המנהל בפועל של העסק וכי הנאשם 2 אף נתן לו את פרטיו האישיים.

24.        הנאשם 1 נחקר בחקירה ראשית :

            "ש. תאר לבית המשפט איזו פעילות ניהלת במקום.

            ת. אני ניהלתי  לא ניהלתי בסך הכל הייתי עובד שם. עבדתי פעמיים בשנה ולמדתי באותו זמן" (עמ' 10 שו' 32, עמ' 11 שו' 2).

            כבר בדברים אלה נמצאתי למד שאכן משאלות הסניגור ומתשובתו הראשונית של העד, הוא ניהל את המקום במועד בו ביקרה המשטרה, אלא שבשלב שני תפס את עצמו וניסה להעמיד את עצמו כמי שהינו עובד גרידא.

            הנאשם 2 מספר לתומו כי ישב במקום בעת ביקורו של עד התביעה 1, עם השחקנים שישבו שם וכי יכול להיות שעשה טעות עת התערב ואמר לנאשם 1 שלא להשיב לשוטר וכל הילוכו תמים הוא במקום הזה. לשיטתו, אולי התרברב קצת ואמר שהוא מנהל (עמ' 14, שו' 14-18).

25.        בכל הכבוד, גרסתם של שני הנאשמים אינה אמינה עלי.

            כל אחד מהנאשמים "נתפס" במועד אחר בו נערכה ביקורת כמי שמנהל באותה שעה את העסק וגם אם מי מהם אינו הבעלים, הרי שבאותה שעה שהיו במקום ניהלו בפועל את העסק והיו המנהלים בפועל, שהרי כל אחד מהם רק הוא היה בעסק לבדו בלי עובדים אחרים באותה שעה שנערכו הביקורות והיו לקוחות והם אלו שגבו את הכספים וכתוצאה מכך אין מנוס מלקבוע כי הם המנהלים בפועל של העסק טעון הרישוי.

26.        סוף דבר - אני מרשיע את הנאשמים בעבירה המיוחסת להם בכתב האישום.

27.        המזכירות תשלח עותק הכרעת הדין לב"כ צדדים בדואר.

28.        אני קובע את התיק לטיעונים לעונש ליום 30.1.05 שעה 11:30.

            המזכירות תזמן את ב"כ הצדדים וכן את הנאשמים במישרין.

            הסניגור ידאג להתייצבות הנאשמים.

ניתנה היום ז' בשבט, תשס"ה (17 בינואר 2005) בהעדר הצדדים.