בשבועות האחרונים רבו הדיווחים על חברות דוגמת אפל וגוגל אשר נענו לבקשת ממשלות מסוימות להסיר אפליקציות מהחנויות המקוונות שלהן בטענה כי התכנים המופצים באפליקציות הללו מנוגדים למדיניות הממשלות או מהווים סכנה כלשהיא ליציבות אותם משטרים.
ביקורת רבה הושמעה כנגד החברות אשר יישרו למעשה קו עם דרישות צנזורה של ממשלים שאינם אוהדי זכויות אדם בלשון המעטה וביכרו אינטרסים עסקיים וכלכליים על פני אינטרסים של חופש ביטוי וחופש מידע, אשר גם אפל כמו גוגל מתגאות בקידומן, לפחות על הנייר.
אין זה חדש כי ממשלות מסוימות עושות מאמצים לשלוט במידע הנגיש לאזרחיהן ובעידן האינטרנט מתנהל מאבק עיקש של אותן ממשלות להשגת שליטה בתכנים המופצים למשתמשים.
חסימה של אתרי אינטרנט ופידים ברשתות חברתיות הפכה לפרקטיקה שגורה במדינות דוגמת סין, רוסיה וחלק ממדינות המזה"ת, אך כעת חלק מאותן מדינות מגלות את פוטנציאל הצנזורה הגלום בפלטפורמה נוספת – חנות האפליקציות לנייד. סינון וקביעה של אילו אפליקציות יותרו למכירה ואילו ייאסרו על סמך התוכן המתפרסם בהן הופכת בשבועות האחרונים לפופולרית במיוחד.
בחודש שעבר הורתה ממשלת סין לחברת אפל להסיר את אפליקציית עיתון הניו יורק טיימס מהחנות שלה במדינה. בנוסף, הורתה רוסיה לאפל ולגוגל למשוך את אפליקציית לינקדאין מהחנויות שלהן במדינה.
לפני כשבועיים הודיעה סין כי תתחיל לנהל רישום של חנויות לממכר אפליקציות במדינה על מנת להשיג שליטה טובה יותר על התכנים בשוק זה ונראה כי היד עוד נטויה.
הדוגמאות שלעיל מצביעות על מגמה מדאיגה של ריכוזיות מידע בידיהן של חברות טכנולוגיות גדולות דוגמת אפל וגוגל וממחישות וכיצד יכולות ממשלות בקלות להפעיל לחצים על אותן חברות.
המגמה הנ"ל עומדת בניגוד גמור לרעיון שעליו הונחו יסודותיו של האינטרנט בראשיתו – מערכת מבוזרת של מידע. במידה והמגמה לא תיבלם, תושג דווקא התוצאה ההפוכה והאינטרנט עלול להפוך ל"נקודת חנק" של תקשורת ומידע.