לאחר תקופה ארוכה של דיונים פרלמנטריים וציבוריים והתכתשות בין מתנגדים לתומכים, החליטו חברי כנסת ישראל לאשר את הצעת החוק השנויה במחלוקת המכונה "חוק המאגר הביומטרי".

כחלק מיישום החוק יונפקו תעודות זהות ודרכונים חכמים לאזרחי ישראל במקום תעודות הנייר הנהוגות כיום. הביקורת והחשש מהחוק מתמקדים בכך שבמסגרתו יאוחסנו שתי טביעות אצבע ותמונת פנים ממוחשבת של כל אזרח במאגר ממשלתי. מאגר כזה טומן בחובו סיכונים לדליפות מידע ולפגיעה בפרטיות.

הצעת החוק עברה ברוב של 40 חברי כנסת, כאשר שלושה חברי כנסת נמנעו ואחד עשר התנגדו. בין המתנגדים בלט חבר הכנסת ניצן הורוביץ מסיעת התנועה החדשה-מר"צ, שהביע בעבר התנגדות להקמת מאגר ביומטרי. על התומכים נמנה גם חבר הכנסת מיכאל איתן שתכנן להיעדר מההצבעה הקודמת על החוק.

כפי שדיווחנו באתר זה, ההצבעה הקודמת בנוגע למאגר הביומטרי שתוכננה למחצית חודש נובמבר, נדחתה ובמקומה החליטה הממשלה על הצעת פשרה. הפשרה נועדה לרכך במידת מה את החוק מעורר הביקורת, על ידי דחיית חובת ההרשמה למאגר בשנתיים והקמת מאגר ניסיוני שרק המתנדבים להיכלל בו יזכו לקבל תעודות זהות ודרכונים חכמים נושאי שבב אלקטרוני, כנהוג בארה"ב ובאירופה.

גם בנוגע להצעת הפשרה הובעו הסתייגויות על-ידי גופים שונים דוגמת איגוד לשכות המסחר ולשכת עורכי הדין. המתנגדים מנבאים כי יישום הפיילוט ייצור איפה ואיפה בין אלו שיבחרו להצטרף למאגר ויזכו בתעודות חכמות ואלו שלא יוכלו לקבלן בגלל סירובם למסור את פרטיהם.

במסגרת ההצבעה על החוק אושר גם סעיף לפיו במידה ובתום תקופת הפיילוט שתימשך שנתיים יוחלט לא לצרף למאגר הביומטרי את כלל האזרחים, השמדת המידע תתבצע רק לאחר ארבע שנים.

מידע נוסף בנושא חוק המאגר הביומטרי תוכלו למצוא בקישור הבא .