בקשה של מכון התקנים להורות לבעליו של אתר חדשות באינטרנט, לחשוף את פרטיו של גולש אנונימי ואת כתובת האייפי שלו, לאחר שפרסם תגובה מתחת לכתבה ובה ייחס שחיתות לעובדים במכון. בית המשפט דחה את הבקשה.
תאריך: 15.11.2009
תא 22992-09-09
בית משפט שלום תל אביב
בפני כב` השופטת חדוה וינבאום וולצקי
מכון התקנים הישראלי נ` פלוני אלמוני ואח`
העובדות
1. המבקשים עתרו לצו עשה כנגד המשיבה 2, מפעילת אתר האינטרנט YNET, לפיה תחויב לגלות את כתובת ה IP של פלוני שפרסם תגובית (טוקבק) לכתבה שנגעה לעובדי מכון התקנים. לטענתה, בסבירות גבוהה, תגובה זו נכתבה על ידי עובד של המכון.
2. התגובית באה בעקבות כתבה שפורסמה באותו היום ועל פיה מצאה ביקורת של משרד האוצר, חריגות שכר חמורות במכון התקנים, וכי 100 עובדים מתוך 700 נהנים מדרגת שכר של מנכ"ל.
3. המבקשים טוענים כי היה בפרסום עבירה על חוק איסור לשון הרע.
4. המשיבה מתנגדת לבקשה מחשש לפגיעה בחופש הביטוי ובעיקר מהחשש שלא ניתן יהיה לחשוף שחיתויות של השלטון ו/או גופים ציבוריים גדולים אם הגולשים לא יוכלו לחסות תחת ההגנה של אנונימיות.
בית המשפט קבע
1. בתי המשפט כבר נדרשו לסוגיה זו וניתן למצוא בהם שלוש גישות.
2. הגישה האחת היא המקדשת את שמו הטוב של אדם ומתירה חשיפת פרטי גולשים ברוחב לב.
3. הגישה השניה היא זו שרואה ליתן לחופש הביטוי מעמד עליון ולהגבילו רק במקרים קיצוניים כאשר עשויה לקום אחריות פלילית ואינטרס ציבורי נרחב, הדורש חשיפת פרטי הגולש.
4. גישה שלישית, היא גישת הביניים, הינה גישה שמבקשת לדרג את גבולות חופש הביטוי האנונימי באופן שככל שהאמירה נוגעת יותר לצנעת חייו של הנפגע ממנה, יטה בית המשפט לחשוף את פרטי הגולש, ואילו ככל שהאמירה נוגעת לתחום הפוליטי, יטה בית המשפט שלא לחשוף את פרטי הגולש.
5. במקרה זה, תאומץ הגישה השלישית: חשיפה של שחיתויות הינה בעלת ערך ציבורי ומכאן שראויה להגנה רבה; המדובר בפרסום בודד ולזמן קצר, והתגובה הוסרה לאחר דרישה; התגובית באה לאחר פרסום כתבה שעניינה התנהלות המכון, מכאן שפרסום קודם כבר נעשה; הפרסום התייחס למוסד בעל מעמד ציבורי.
6. הבקשה לחשוף את כתובת ה IP של הגולש האנונימי הוא משיב 1, נדחית. אין צו להוצאות.