בית המשפט העליון בבריטניה דחה תביעת דיבה וקבע כי הינה משוללת יסוד, בטענה שהאתר בו פורסם הפרסום המושמץ זכה למספר כניסות נמוך במיוחד.

התביעה הוגשה על ידי ג`פרי וויט ודייויד לניגס, שני אנשי עסקים המחזיקים בחברת השקעות בלונדון. השניים תבעו את שותפם לרווחים אנדרו ספארג, בטענה שהכפיש את שמם מעל דפי השבועון הדרום אפריקני Financial Mail.

על פי תקדימים בבריטניה, על מנת להוכיח שאכן הוצאה דיבתם, נדרשו התובעים להוכיח כי הפרסום המזיק זכה לתפוצה באנגליה ובוויילס, מקום מגוריהם ופועלם.

וויט ולניגס טענו כי מרבית תנועת הגולשים באתר המגזין הדרום אפריקני מגיעה מבריטניה, אך לא הצליחו לספק לכך הוכחות.

על פי עדות המוציאים לאור של המגזין, היה ניתן לקבוע בוודאות לגבי 4 כניסות בלבד כי הן התבצעו משטח בריטניה. כמו כן נסיונם של התובעים להוכיח כי קיבלו הודעות אי-מייל רבות המפנות למאמר ומגדילות את תפוצתו, נכשל.

כמו כן ציין השופט בהקשר לטענת התובעים כי המאמר המכפיש עדיין מצוי באינטרנט, שנושא זה מצוי באחריות בעלי אתר המגזין שאינם נכללים בתביעה ולנתבע אין אפשרות להסיר את המאמר או לפקח על תפוצתו.

בחודש יולי נדחתה תביעת דיבה שהוגשה באנגליה נגד Google, בה נקבע כי החברה אינה אחראית על השמצות המופיעות בתוצאות החיפוש.

תביעת דיבה דומה נדחתה לאחרונה גם בישראל. תביעתו של העיתונאי יגאל לביב כנגד מנוע החיפוש Google נדחתה לאחר שלא הוכחה אחריות Google לתכני האתרים אליהם היא מפנה.