Share


תאריך: 23.03.2009
עפ 71018/08
בבית המשפט המחוזי תל אביב
בפני כב` ההרכב ברלינר, מודריק, שפירא
מדינת ישראל נ` מור ענבר
 
העובדות
 
1. המשיב הודה בעבירה לפי סעיף 214 (ב)(3) לחוק העונשין התשל"ז – 1977 ריבוי עבירות, עבירה של החזקת פרסום תועבה ובו פרסום של קטין.
 
2. על פי עובדות כתב האישום המתוקן, החזיק המשיב במחשבו 60 סרטים בהם נראים קטינים מקיימים יחסי מין, כאשר אלה סרטים שהורדו מאתרי אינטרנט שונים.
 
3. שירות המבחן המליץ בתסקיר שהגיש לבית המשפט, להימנע מהרשעה בעבירה זו, על מנת לא לפגוע בעתידו של המשיב. המדינה התנגדה.
 
 
5. המדינה מערערת על אי ההרשעה ומבקשת להרשיע את המשיב.
 
6. המערערת טוענת כי מדובר בעבירה הכרוכה בפגיעה בקטינים. לטענתה מדובר במלחמה בינלאומית, כאשר גם במקרה שבפנינו הגילוי נעשה בעקבות פניה של האינטרפול הבינלאומי שעלה על כך שהמשיב הוא בין הגולשים באותם אתרים שמדובר בהם.
 
7. המערערת עומדת על כך כי אין בתיק זה נסיבות יוצאות דופן המצדיקות את הנקיטה בהליך החריג של סיום ההליך במבחן ללא הרשעה.
 
8. מנגד טוען המשיב כי מדובר באפיזודה חד פעמית כפי שראה זאת גם בית משפט קמא, הגם שהיה ער לכך שמדובר בריבוי עבירות.
 

בית המשפט קבע
 
1. בית המשפט קיבל את עמדת המדינה והרשיע את הנאשם בעבירות המיוחסות לו.
 
2. בית המשפט קבע כי המשיב, בצורה עקיפה, נתן ידו לניצול אותם ילדים המופיעים באותם סרטונים, שהרי אם לא היה קהל צרכנים הגולש לאתרים שבהם מפרסמים סרטונים מסוג זה הדעת נותנת כי התופעה לא היתה באה לעולם או לפחות ממדיה היו מצטמצמים.
 
3. המדובר בתופעה גלובלית של פדופילה וניצול ילדים לצורך סרטונים מסוג זה. זוהי רעה חולה שהעולם כולו מתמודד עמה.
 
4. בתיק זה נחשפו מעשיו של המשיב משום שהאינטרפול פנה למשטרת ישראל וביקש לבדוק את המשיב לאחר שהתגלה שמהמחשב שלו גלשו לתוך אותם אתרים.
 
5. על מדינת ישראל לתרום את חלקה לביעור התופעה המכוערת של ניצול קטינים, "שוק הפדופיליה" כפי שהדבר כונה בתיק זה. הליכה בנתיב החריג של סיום ההליך ללא הרשעה משדרת מסר שלילי לאותה מלחמה.
 
6. קל מאוד לבצע את העבירה, קשה מאוד לחשוף אותה ומשנחשפה יש לתת את הביטוי הענישתי ההולם.
 
7. לא מדובר באפיזודה חד פעמית, בניגוד למה שקבע בית משפט קמא. לצד ציון העבירה שבה הודה המשיב נכתב בכתב האישום כי מדובר ב"ריבוי עבירות" ולא בכדי. סך הכל מדובר בתקופה של כשנה ורבע שלאורכה בוצעו העבירות.
 
8. על פסק דין זה הוגשה בקשת ערעור לבית המשפט העליון (רעפ 3890/09).
 

 

1

 

   

בתי המשפט

עפ 071018/08

בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים

 

23/03/2009

תאריך:

כב` השופטת ד` ברלינר, סג"נ – אב"ד

כב` השופט ד"ר ע` מודריק

כב` השופטת ת` שפירא

בפני:

 

 

 

ב"כ המערערת עו"ד גב` גלבוע

המשיב וב"כ עוה"ד גב` בן עובד וראובן

נוכחים:

 

פרוטוקול

 

עו"ד גב` גלבוע: אני חוזרת על נימוקי הערעור. מדובר בבחור שהחזיק 60 קבצים של חומר פדופילי של קטינים כאשר זה מסוג העבירות שאין בהן מתלוננים. העבירה הזו התגלתה על-ידי האינטרפול במסגרת מלחמה בינלאומית בסחר ושימוש בסרטים פדופילים. ברור שכל זמן שיהיו צרכנים יהיה מי שיספק את הסחורה הזו. לכן דרוש מאמץ בינלאומי והיתה פניה לישראל כאשר התגלה ש-11 אנשים משתמשים באיזה אתר וכך למעשה הגיעו על המשיב הזה. לזכותו יאמר שאיך שהגיעו אליו הוא אכן הודה ונתפס המחשב בביתו.

אני לא חושבת שצריך לחזור ולומר את החומרה של העבירה הזו כאשר בית המשפט קובע שבמקרה הזה אפשר להסתפק באי הרשעה לאחר שהוא מרשיע וחוזר בו בעקבות תסקיר של שירות מבחן. אין שום קריטריון שמצדיק אי הרשעה במקרה הזה. אנחנו כולנו מכירים את הפסיקה של אי הרשעה, לא במישור האישי ולא במישור הציבורי. סוג העבירה הוא כזה שלא מצדיק אי הרשעה. בהתחלה כאשר המעשים האלה היו לא נפוצים היתה מגמה של אי הרשעה אולם הפסיקה לאחרונה היא להרשיע ולהטיל על המחזיקים היותר גדולים מאסרים בפועל ועל המחזיקים הקטנים יותר מאסר על תנאי או עבודות שירות. אי הרשעה בעבירה כזו משדר שהעבירה לא רצינית ולא חמורה. אפשר להחזיק את החומר הזה והחומר הזה הוא לא נורא ולכן אי הרשעה משדר מסר מסוים שלדעתי לא צריך לצאת מבית המשפט כאשר הוא נוגע לקטינים וניצול קטינים.

אני מפנה לפסק הדין שצורף להודעת הערעור. אין פסיקה עליונה במקרים האלה כיוון שאלה תיקים של בית משפט שלום ואני מפנה לפסק הדין ולאמרות בפסק הדין.

יש פסקי דין אחרים שמסבירים את חומרת העבירה ואני מפנה לע"פ 926/05 של בית המשפט המחוזי בבאר שבע שמדבר על כמויות גדולות ואני מפנה לדברי בית המשפט בפסק הדין.

מעבר לכך שאני לא חושבת שיש לנו כאן את התנאים לאי הרשעה לפי פסק דין כתב. שירות המבחן ממליץ על אי הרשעה בלי משהו קונקרטי. אני לא חושבת שהתיק הזה עומד בתנאים של אי הרשעה לפי הפסיקה ולכן אני מבקשת להרשיע את המערער ולהטיל עליו מאסר על תנאי בנוסף לשל"צ כפי שנקבע.

 

עו"ד גב` בן עובד: אני מפנה לתסקירים ביחס למשיב. אני מפנה לאמור בגזר הדין ולכך שהמשיב במקרה הזה עוסק בביטוח, אמנם הוא לא מוסמך אולם הוא עובד בחברת ביטוח. בית משפט זה קבע לגבי ביטוח, גם לגבי סוכן שעדיין לא הושלמה הכשרתו.

מעבר לכך אני רוצה להציג לבית המשפט מתוך אתר משרד המשפטים את רשימת המקצועות בהן לא יכול לעסוק אדם בעל הרשעה פלילית בכלל כאשר אני עדיין לא מתייחסת להרשעה הזו בפרט.

העבירה הזו היא בעלת כותרת מכוערת מאוד.

בדרך כלל במקומות עבודה מבקשים תעודת יושר ואני מפנה לכך שמדובר בעבירה לא חמורה. המחוקק קבע בצד העבירה הזו שנת מאסר. לגישתי הסיבה היא בכך שמדובר בסופו של יום בעבירה מניעתית. גם אם קיים ערך מוגן ואין מחלוקת לגבי הערך המוגן הלא הוא הקטין, הנפגע וכמובן העבירה, אך יחד עם זאת העבירה הזו עצמה לא באה למנוע את הפגיעה הישירה.

לענין ריבוי העבירות ככל שהודעת הערעור מתייחסת להתעלמות בית משפט קמא משאלת ריבוי העבירות הרי שאני לא יודעת על סמך היא נסמכת כי בית המשפט קובע לפחות חמש פעמים כך בעמ` 6 שורה 20 לפרוטוקול כי התסקיר מצביע חרף ריבוי העבירות על אפיזודה חד פעמית, כן בעמ` 8. כך שבית המשפט לא שוגה ולא טועה וחושב שמדובר בעבירה אחת.

מבחינה משפטית אני סבורה שאולי דווקא במקרה הזה כן ניתן להתייחס לעבירה הזו כעבירה רבת פריטים ולו לאור העובדה שמדובר בהחזקה יחסית קצרה, מדובר בהחזקה החל משנת 2007 ועד שנת 2008 כאשר קבצי מחשב או סרטונים מוחזקים במחשב פרק זמן יותר ארוך וגם בתיקים האלה.

לגבי חומרת העבירה אני מבקשת לשוב ולהזכיר לבית המשפט שמעבר לאותה חומרה הקבועה בדין אנחנו ביקשנו משירות המבחן טרם כתיבת התסקיר להגיע למשרדי הפרקליטות ולצפות בתכנים כי גם בתכנים יש מידה ודרגות שונות של חומרה. גם התביעה הסכימה שמדובר בתכנים ברף הנמוך ביותר הקיים.

לגבי אותם קבצים אין לי אינדיקציה נוספת למען זה שאני אבקש ללמוד על חומרת הקבצים מכך שהסניגוריה ביקשה לצפות בהם ולבחון אותם. התסקיר מדבר גם על היבטים שלא נמצאים בתסקירים בדרך כלל. קצינת המבחן הזו היא קצינת מבחן שבודקת גם מסוכנות מינית.

מכל מקום, דיברתי קודם על חומרת העבירה ועל מה שהיא באה למנוע. שירות המבחן למעשה קובע שהמשיב במקרה הזה הוא אינו אחד מאלה שמתקיים בהם פוטנציאל מסוכנות של פגיעה מינית בקטינים. כך שכאשר יש את הצורך לאתר את אלה שיש בהם סיכון פוטנציאלי אין זה כך במקרה שלנו.

המטרה השניה שעומדת בבסיס העבירה היא אותו חרם צרכני כפוי שזה ראוי ונכון. יחד עם זאת אני סבורה שבמקרה הזה, במאזן בין הנזק שיגרם למשיב במקרה הזה כתוצאה מהרשעתו בעבירה כל כך מכוערת לעומת השיקול של האינטרס הציבורי של יצירת אותו חרם צרכנים כפוי או לחילופין הרתעת הרבים צדק בית משפט קמא שהטה את הכף לטובתו של המשיב.

חשוב להעיר לסיכום שישנה בעיה קשה כפי שמודה גם התביעה בהודעת הערעור של אכיפה בעבירה מהסוג הזה, כך שמחד לבוא ולטעון היום שהרשעתו של המשיב תייצר מסר לציבור מחד כאשר ניתן לנקוט באמצעי שפגיעתו היא במידה פחותה ולא נוקטים בו ומנגד מעדיפים להרשיע את המשיב, אני חושבת שמצב זה הוא לא מצב ראוי.

אני מבקשת להביא לידיעת בית המשפט שמעבר לקשיים למציאת עבודה המשיב הוא שאמון על פרנסת אמו האלמנה ואחיו הצעיר. הדברים הובאו אף לידיעת בית משפט קמא. אני מבקשת להגיש לבית המשפט על מנת ללמוד מעבר לאמור בתסקיר,

אביו של המשיב נפטר לפני שנה ומחצה ואפשר ללמוד על המצב הכלכלי של המשפחה שהיה עוד לפני מות האב במצב קשה כאשר הם היו עד פת לחם ואמו לא חזרה לעבוד מאז כך שלא מדובר בבחור צעיר שיכול להשתלב בכל עבודה, מדובר על מי שתלויים בו אחרים ועל מי שיש לו סיכון בשמירה על עבודתו הנוכחית ונמנעת ממנו שורה של עבודות בהן יוכל להשתלב.

בכלל, גם במקצועות האחרים בהם אין דרישה להעדר עבר פלילי ככל שתוצג הרשעתו עם אותה עבירה מכוערת סביר מאוד להניח שהיא תוביל לנידוי חברתי ותעסוקתי.

 

עו"ד גב` גלבוע: אני רוצה להשלים שלגבי התסקיר שנאמר שבגלל המצוקה הוא נזקק לפנות לחומרים האלה הרי שזה הופסק רק לאחר שהמשטרה הגיעה וזה לא שהוא הפסיק לבד.

 

לאחר הפסקה:

פסק דין

 

נגד המשיב בתיק זה הוגש כתב אישום לבית משפט השלום בתל-אביב בו יוחסה לו עבירה של החזקת פרסום תועבה ובו דמותו של קטין, עבירה על סעיף 214(ב3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. על פי הנטען בכתב האישום, החל מתחילת 2007 ועד ליום 02.04.2008 (יום בו נתפס על-ידי המשטרה) החזיק המשיב ברשותו בדיסק קשיח חיצוני ובו 60 קבצי מחשב המכילים סרטונים המתעדים מעשי תועבה מיניים כלפי קטינים, בהשתתפות קטינים או בקשר עם קטינים. הסרטונים הורדו על ידי המשיב מאתרי אינטרנט שונים אליהם גלש.

 

בבית משפט קמא הודה המשיב בעבירה המיוחסת לו בעקבות הסדר טיעון חלקי אליו הגיעו הצדדים. מכוח הסדר הטיעון הסכימה המדינה להפנות את המשיב לקבלת תסקיר של שירות המבחן שיבחן גם את שאלת אי הרשעתו בדין, הגם שלאורך כל הדרך, לרבות בהסדר הטיעון, הודיעה המדינה חד משמעית כי עמדתה היא שיש להרשיע את המשיב בעבירה המיוחסת לו. 

 

בשלב הראשון הרשיע בית משפט קמא (כב` השופט ח` אפרתי) את המשיב בעבירה המיוחסת לו. בשלב השני, לאחר קבלת התסקיר, נעתר בית משפט לעתירת הסניגור וביטל את הכרעת הדין המרשיעה.

על המשיב הוטל ביצוע שירות לטובת הציבור על פי תוכנית ששירות המבחן הגיש, וכן הועמד במבחן למשך שנה.

 

על החלטתו של בית משפט קמא לבטל את ההרשעה ולהסתפק בדרך של מבחן ללא הרשעה – מערערת המדינה בפנינו.

 

על אלה שמה המדינה את הדגש:

מדובר בעבירה הכרוכה בפגיעה בקטינים. הכוונה היא לאותם קטינים ש"כיכבו" בסרטים אותם הוריד המשיב מאתרי אינטרנט שונים. מדובר במלחמה בינלאומית, כאשר גם במקרה שבפנינו הגילוי נעשה בעקבות פניה של האינטרפול הבינלאומי ש"עלה" על כך שהמשיב הוא בין הגולשים באותם אתרים שמדובר בהם. המדובר בעבירות רבות (הורדה של 60 קבצים).

עוד עומדת המדינה על כך כי אין בתיק זה נסיבות יוצאות דופן המצדיקות את הנקיטה בהליך החריג של סיום ההליך במבחן ללא הרשעה.

 

ב"כ המשיב מפנה לכל אותם נימוקים ששימשו בסיס להחלטתו של בית משפט קמא. מדובר, לדבריו, באפיזודה חד פעמית כפי שראה זאת גם בית משפט קמא, הגם שהיה ער לכך שמדובר בריבוי עבירות. התסקיר באשר למשיב הוא תסקיר חיובי. המשיב עובד כרגע בתחום הביטוח. הרשעה עלולה לסכל את האפשרות כי ימשיך לעבוד באותו מקום. המשיב ביצע את העבירה על רקע של קושי נפשי בתקופה קשה בחייו. המשיב מפרנס את אמו ואת אחיו לאחר שאביו נפטר ומצב המשפחה רע.

 

שקלנו את טיעוני הצדדים ודעתנו היא כי יש מקום לקבלת ערעור המדינה.

המשיב הוריד למחשבו, כאמור, סרטונים שבהם מבצעים ילדים מעשים מיניים בווריאציות שונות וזאת מאתרים שונים בעולם. במילים אחרות, המשיב בצורה עקיפה, נתן ידו לניצול אותם ילדים המופיעים באותם סרטונים, שהרי אם לא היה קהל צרכנים הגולש לאתרים שבהם מפרסמים סרטונים מסוג זה הדעת נותנת כי התופעה לא היתה באה לעולם או לפחות ממדיה היו מצטמצמים. המדובר בתופעה גלובלית של פדופילה וניצול ילדים לצורך סרטונים מסוג זה. זוהי רעה חולה שהעולם כולו מתמודד עמה. כפי שצויין לעיל, בתיק זה נחשפו מעשיו של המשיב משום שהאינטרפול פנה למשטרת ישראל וביקש לבדוק את המשיב לאחר שהתגלה שמהמחשב שלו גלשו לתוך אותם אתרים.

 

נראה לנו כי על מדינת ישראל לתרום את חלקה לביעור התופעה המכוערת של ניצול קטינים, "שוק הפדופיליה" כפי שהדבר כונה בתיק זה. הליכה בנתיב החריג של סיום ההליך ללא הרשעה משדרת מסר שלילי לאותה מלחמה.

קל מאוד לבצע את העבירה, קשה מאוד לחשוף אותה ומשנחשפה יש לתת את הביטוי הענישתי ההולם.

לא שוכנענו גם כי למשיב יגרם נזק בלתי פרופורציונלי כפי שטוענת הסניגוריה. אנו ערים לכך שכרגע המשיב עוסק בתחום הביטוח אולם אין מדובר בעיסוק מקצועי לאחר הכשרה ולימוד אלא בעיסוק מזדמן ככל שניתן להבין שקדמו לו עיסוקים אחרים. לפיכך קשה לדבר על נזק בלתי פרופורציונלי.

 

עוד אנו מייחסים משקל לעובדה שמדובר לא באפיזודה חד פעמית, בניגוד למה שקבע בית משפט קמא. לצד ציון העבירה שבה הודה המשיב נכתב בכתב האישום כי מדובר ב"ריבוי עבירות" ולא בכדי. סך הכל מדובר בתקופה של כשנה ורבע שלאורכה בוצעו העבירות. המשיב גם לא חדל מהגלישה והכניסה לאותם אתרים מיוזמתו אלא משום שנחשף, כאמור, כתוצאה מהתערבות האינטרפול. כפי שאמרנו כל גלישה לאתרים מסוג זה טומנת בחובה את הנזק לילדים נוספים שיגוייסו כ"שחקנים" פוטנצייאליים כדי להשביע את תאוותם של אנשים כדוגמת המשיב שבפנינו.

 

התוצאה היא, כי אנו מקבלים את ערעור המדינה ומרשיעים את המשיב בעבירה שיוחסה לו.

 

איננו רואים להתערב בהחלטתו של בית משפט קמא לענין אמצעי הענישה שהוא נקט בהם והם יוותרו בעינם.

 

ניתן היום, כ"ז באדר תשס"ט (23 במרץ 2009), במעמד הצדדים.

                                                                               

תחיה שפירא, שופטת

 

ד"ר עודד מודריק, שופט

 

דבורה ברלינר, סג"נ

אב"ד

קלדנית: א` ס`

 

 

 

 



23/03/2009



חדשות
ישראל  | צעירים אנסו בת 12 והפיצו התמונות באינטרנט  
ישראל  | עתודאי קצין צה``ל הטריד 4000 ילדות ברשת  
ארצות הברית  | החתול העלה תמונות פורנו למחשב  

מאמרים
ישראל  | העולם נגד פדופילים מקוונים  
ישראל  | אין הנחות למחזיק בתכנים פדופילים  
ישראל  | תחי הפרשנות - מותר לצפות בתוכן פדופילי  

פסיקה
ישראל  | רעפ 3890/09 (עליון) מור ענבר נ` מדינת ישראל  
ישראל  | פ 5226/08 (שלום תל אביב) מדינת ישראל נ` מור ענבר  
ישראל  | ב``ש 2428/08 (שלום כ``ס) מדינת ישראל נ` עגנון בן יצחק יונאי  

חקיקה
ישראל  | הצעת חוק הגבלת גישה לאתרי אינטרנט למבוגרים  

מקורות מקוונים
בינלאומי  | איגוד בינלאומי להגנת קטינים באינטרנט  
ארצות הברית  | התאגדות למאבק פורנוגרפית קטינים באינטרנט - CIPU  
אנגליה  | הקרן למעקב באינטרנט  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2018