Share


תאריך: 17.05.2009
פ 4733/06
בבית משפט השלום ירושלים
בפני כב` השופטת חגית מאק-קלמנוביץ
מדינת ישראל נ` יהונתן רבינוביץ

העובדות
 
1. בקשה בעניין אי חוקיות הראיות נגד הנאשם.
 
2. הסניגוריה טענה כי חלק משמעותי מהראיות בתיק הושגו באופן בלתי חוקי ויש לפסול אותן ולא לקבלן כראיות בתיק. הטענה הועלתה בשלבים שונים במהלך הדיון, הוסכם על הגשת רוב המסמכים ומתן החלטה בטענות לאחר שמיעת העדויות הרלוונטיות. פרשת התביעה הסתיימה והגיעה השעה להחלטה בשאלות אלו.
 
3. הסניגוריה טענה כי צווי חיפוש שניתנו בוצעו שלא בנוכחות שני עדים, בניגוד להוראות סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969. 
 
4. הסניגוריה טענה בדבר העדר סימון מספיק של המוצגים שנתפסו, כהוראת סעיף 27 לפקודה. לא נשמרה שרשרת ברורה בין נסיבות תפיסתם לבין ההתייחסות אליהם במהלך החקירה.
 
5. הסניגוריה טענה כי החוקרים החזיקו במוצגים שלא כדין לאחר חלוף המועד לכך, 180 יום.
 
6. הסניגוריה טענה כי התוכן שנקלט מחיפוש שנעשה במחשבים מהווה האזנת סתר ללא היתר.
 

בית המשפט קבע
 
1. בהתחשב בשלב בו ניתנת החלטה זו, לפני שמיעת ראיות ההגנה, מדובר בהחלטה דומה להחלטה בטענה שאין להשיב לאשמה.
 
2. בשלב זה יפסלו רק הראיות שפסלותן ברורה, ואילו ההחלטה על ההראיות האחרות, מקומה בפסק הדין הסופי, לאחר שמיעת כל הראיות.
 
3. לעניין שרשרת הראיות הפגומה, מדובר בטעות שיש לייחס לה משקל, אולם אין בה כדי למנוע כל אפשרות להסתמך על המוצגים. על כן אין מקום להכריע בה עתה.
 
4. הטענה הנוגעת לחיפוש במחשב, לפיה לא התקיימה הדרישה לחיפוש על ידי בעל תפקיד מיומן לביצוע פעולות כאלו, נתונה לשיקול דעת ולכן ההכרעה בה לא תינתן בשלב זה אלא בפסק הדין הסופי.
 
5. טענה שקיבלה משקל משמעותי בטענות הסניגורים נוגעת לזכות המאשימה להחזיק בתפוסים לאחר תום תקופה של 180 יום. הסניגורים טוענים כי החוקרים החזיקו במוצגים שלא כדין לאחר חלוף המועד לכך.
 
6. לעניין המוצגים שהוחזקו מעל 180 ימים, הרי שבית המשפט האריך את החזקת המוצגים והערבויות בזמן הדיון.
 
7. לעניין הפלט שהופק מהמחשב, בית המשפט סבור שחדירה לחומר מחשב לצורך הפקת פלטים, על פי צו, מתייחס גם להפקת פלט.
 
8. חוקרי המשטרה חרגו ממה שהותר להם בצו בנוגע למקום החיפוש: הצו התיר לבצע את החיפוש בכתובתו של הנאשם, אך אינו יכול לחול על מחשב שנמצא בביתה הפרטי של העובדת שלו. מחשב זה נמצא באופן מובהק בחזקתה של העובדת ולא בחזקת הנאשם. על כן לא ניתן לראות את צו החיפוש כחל גם על מחשב העובדת ועל התוכן שהופק ממנו.
 
9. אין זה המקום להכריע האם חדירה לחומר מחשב וחיפוש במחשב חל גם על שרתים שנמצאים בחזקת צד שלישי, הגם אם הם בשליטת הנאשם. מדובר בשאלות מורכבות מבחינה משפטית ואולי אף עובדתית, שאין זה המקום להכריע בהם. בשלב זה לא נקבע כי החיפוש בשרתים נעשה שלא כדין.
 
10. לעניין האזנת סתר בחיפוש במחשב, המצב המשפטי בשאלה זו אינו ברור לחלוטין. לא הוכח שבוצעו במחשב פעולות שמעבר לחדירה חד פעמית, או חד פעמית באופיה. גם אם ההתחברות למחשבים היתה במספר הזדמנויות שונות, עדיין מדובר בצילום מצב קיים ולא במעקב אחר תכתובת ותקשורת שנעשו באמצעות המחשבים.
 

1

 

   

בתי המשפט

 

פ 004733/06

בבית משפט השלום בירושלים

 

 

17/05/2009

תאריך:

 כבוד השופטת חגית מאק-קלמנוביץ

בפני:

 

 

 

מדינת ישראל

ע"י ב"כ עו"ד אלעד פרסקי מפרקליטות המדינה

בעניין:

המאשימה

 

 

 

 

נ ג ד

 

 

1.      רבינוביץ יהונתן

2.      שטרודל נקודה קום בע"מ

3.      אי סרוויס בע"מ

ע"י ב"כ עוה"ד שולמית שיפר ואסף שיפר

 

הנאשמים

 

 

 

 

החלטה

בענין אי חוקיות הראיות

 

1.         הסניגורים טענו כי חלק משמעותי מהראיות בתיק זה הושגו באופן בלתי חוקי ויש לפסול אותן ולא לקבלן כראיות בתיק. הטענה הועלתה בשלבים שונים במהלך הדיון, והוסכם על הגשת רוב המסמכים ומתן החלטה בטענות לאחר שמיעת העדויות הרלוונטיות. פרשת התביעה הסתיימה והגיעה השעה להחלטה בשאלות אלו.

בהתחשב בשלב בו ניתנת החלטה זו, לפני שמיעת ראיות ההגנה, מדובר בהחלטה דומה להחלטה בטענה שאין להשיב לאשמה. אלא שבמקרה זה במוקד הדיון לא עומד כתב האישום אלא חלק מהראיות להוכחתו. בהתאם לכך, נקודת המוצא בהחלטה זו תהיה כזו שתפסול רק את הראיות שפסלותן ברורה ואינה תלויה בהכרעות בשאלות מהימנות או בשיקולים מורכבים. מקומם של אלו בפסק הדין הסופי לאחר שמיעת כל הראיות.

ובענייננו: אחת הטענות המרכזיות שהעלו הסניגורים נוגעת לכך שצווי חיפוש שניתנו בוצעו שלא בנוכחות שני עדים, בניגוד להוראות סעיף 26 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) [נוסח חדש] התשכ"ט-1969 (להלן: הפקודה). דרישה זו פורשה בפסיקה כיוצרת בטלות יחסית, כך שיש לבחון את הפגם שנפל בהליך אל מול שיקולים אחרים, ובהתאם לכך לקבוע אם יש בו כדי להביא לפסלות הפעולה שבוצעה. מקומם של שיקולים אלו בשלב בו עומדת בפני ביהמ"ש תמונת הראיות במלואה, דהיינו בסיום ההליך.

דברים אלו אמורים גם בנוגע לטענה בדבר העדר סימון מספיק של המוצגים שנתפסו, כהוראת סעיף 27 לפקודה. במקרה זה, מלבד שקילת האינטרסים הרחבים העומדים להכרעה, נוסף גם הקושי שבטיפול במוצגים לאחר שנתפסו, כאשר בחלק מהמקרים (אם כי לא בכולם וכנראה לא ברובם) לא נשמרה "שרשרת" ברורה בין נסיבות תפיסתם לבין ההתייחסות אליהם במהלך החקירה. גם כאן, כאמור, מדובר בטעות שיש לייחס להן משקל, אולם אין בהן כדי למנוע כל אפשרות להסתמך על המוצגים. על כן אין מקום להכריע בהן עתה.

גם הטענה הנוגעת לחיפוש במחשב, לפיה לא התקיימה הדרישה לחיפוש על ידי בעל תפקיד מיומן לביצוע פעולות כאלו, נתונה לשיקול דעת ולכן ההכרעה בה לא תינתן בשלב זה.

הסמכות להחזיק במוצגים

2.         טענה שקיבלה משקל משמעותי בטענות הסניגורים נוגעת לזכות המאשימה להחזיק בתפוסים לאחר תום תקופה של 180 יום. הסניגורים טוענים כי החוקרים החזיקו במוצגים שלא כדין לאחר חלוף המועד לכך.

אני דוחה טענה זו: נספח ג` לטיעוני הסניגורים הוא טופס בקשה להארכת ערבויות/ החזקת מוצגים. בבקשה זו התבקש ביהמ"ש להאריך את תוקף הערבויות, החזקת המוצגים ועוד ל-180 ימים נוספים, החל מיום פקיעת הערבויות, 9.5.05 לאחר שהצדדים הגיעו להסכמה על הארכת תוקף הערבויות, אך לא המוצגים.

המדינה הגישה בקשה לקביעת דיון. ביום 9.5.05, דהיינו לפני פקיעת תקופת 180 הימים הראשונים, ניתנה החלטת כב` השופטת ר. פרדימן – פלדמן אשר קבעה דיון ליום 18.5.05. כמו כן קבעה כי "הערבויות והצו להחזקת המוצגים יעמדו בתוקפם עד להחלטה סופית בבקשה".

אין חולק על כך שההחלטה הסופית ניתנה זמן רב לאחר הדיון. התיק עבר גלגולים אחדים, כולל החלטה ועררים שהוגשו לביהמ"ש המחוזי, וההחלטה הסופית בו ניתנה ביום 2.7.09, דהיינו לאחר הגשת כתב האישום בתיק זה. הסניגורים טענו שלא ניתן להסתמך על החלטת הביניים של כב` השופטת פרידמן-פלדמן כבסיס להמשך החזקה במוצגים. לגירסתם ביהמ"ש לא היה מוסמך להאריך את המועד לתקופה כה ממושכת, החורגת מ-180 הימים הקבועים בחוק. ואילו הסכמתם שלהם להארכת המועד היתה לתקופה קצרה עד לקיום הדיון בלבד.

אינני מקבלת טענות אלו: הסמכות להחלטה על "הקפאת" מצב קיים עד תום הדיון נתונה לבית משפט הדן בהליך. יתכן שניתן לראות בה סמכות טבועה. מכל מקום, המקובל והנהוג הוא שעצם התקיימותו של ההליך שטרם הגיע אל סופו יוצרת מעין הארכת מועד. על אחת כמה וכמה כאשר ביהמ"ש קבע כך במפורש, ואף הוסיף וציין מפורשות כי האורכה היא עד להחלטה סופית בבקשה. אין זה סביר לצפות מהמדינה, או מבעל דין בכלל, להוסיף ולהגיש בקשות והליכים שונים על מנת שלא להחמיץ מועדים, כאשר ההליך עצמו תלוי ועומד בפני בית המשפט וניתנה לגביו החלטת ביניים בנוסח האמור. הדבר יגרום לריבוי התדיינויות ואולי להכרעות סותרות, ובאופן כללי לעומס מיותר וחוסר יעילות.

הסניגורים ביקשו לראות בהחלטה שניתנה ביום 8.1.07 משום קביעה של השופטת פרידמן-פלדמן לפיה היה על המדינה להחזיר את התפוסים לנאשם אם לא הוגש כתב אישום במועד, אולם אין לקבל גם טענה זו: החלטה זו בוטלה במפורש בערר (ב"ש 9081/07, בימ"ש מחוזי י-ם), ותחתיה ניתנה ההחלטה מיום 2.7.07. לא ניתן להסיק מסקנות אופרטיביות מהחלטה שיפוטית שבוטלה ואינה בתוקף.

מכל האמור עולה כי המדינה היתה רשאית להחזיק במוצגים שנתפסו מעבר ל-180 יום.

חיפוש וחדירה למחשבים

3.         טענה נוספת של הסניגורים מתייחסת לצו חיפוש שניתן והתיר חיפוש במחשבים, כפי שיפורט להלן.

פלט מחשב מוגדר בסעיף 1 לחוק המחשבים התשנ"ה-1995 כנתונים, סימנים וכדומה "המופקים" בכל דרך שהיא על ידי מחשב. דהיינו: הפלט איננו מה שהופק והוצא כבר בעבר מהמחשב, כגון תדפיס, דיסק וכדומה שאליהם הועבר חומר מהמחשב, אלא החומר שעובד על ידי המחשב שיכול להיות מופק ממנו. כך, הפלט הוא החומר השמור במחשב. הפוטנציאל שאותו ניתן להפוך לתדפיס, דיסק וכדומה.

סעיף 4 לחוק המחשבים מגדיר חדירה לחומר מחשב. פעולת החדירה היא ההתקשרות או ההתחברות למחשב, ואילו המידע עצמו המועבר באותה חדירה הוא הפלט.

הצו שניתן לחיפוש במחשבים התיר לתפוס "מסמכים שונים... כולל מחשב ופלטי מחשב". הצו חל, איפוא, על המחשב עצמו וכן על הפלט, שהוא כאמור החומר השמור במחשב. לא היה צורך בהרשאה לבצע חדירה למחשב, שכן עצם ההיתר להפיק פלטים מתיר, מן הסתם, את ההתחברות לצורך הפקת הפלט. על כן אני סבורה שבמישור המהותי הצו שניתן אפשר הפקת החומר שהוצא מהמחשבים השונים.

עם זאת, החוקרים חרגו ממה שהותר להם בצו בנוגע למקום החיפוש:

הצו התיר לבצע את החיפוש בכתובתו של הנאשם 1 ברח` נג`ארה בירושלים. בסעיף ההערות הורחב הצו ונקבע שהחיפוש ייערך גם בכל מקום אחר שבחזקת הנ"ל, כולל כספות בבנקים.

הרחבה זו יכולה לחול גם על מקום עסקו ועבודתו של הנאשם, שניתן לראותם כמצויים בחזקתו. אולם קשה מאד לראות כיצד ניתן להחילה על מחשב שנמצא בביתה הפרטי של אחת העובדות בעסק, גם אם הנאשם הוא זה שהעמיד לרשותה את המחשב והנחה אותה לגבי העבודה בו. מחשב זה נמצא באופן מובהק בחזקתה של העובדת, ולא בחזקת הנאשם. על כן לא ניתן לראות את צו החיפוש כחל גם על מחשב זה ועל התוכן שהופק ממנו.

שאלה דומה מתעוררת לגבי החיפוש בשרתים שבחוות השרתים. במצב זה מתעוררות גם שאלות מורכבות בנוגע לתוכן ההתקשרות בין הספק המחזיק בשרת לבין המשתמשים בו, האם יש לשים את הדגש על ההחזקה הפיזית של השרתים ומקום הימצאם או על השליטה בתוכנם וחופש הגישה אליהם. כאמור מדובר בשאלות מורכבות מבחינה משפטית ואולי אף עובדתית, שאין זה המקום להכריע בהם. על כן בשלב זה אינני קובעת כי החיפוש בשרתים נעשה שלא כדין.

האזנת סתר

4.         עוד נטען על ידי ההגנה כי התוכן שנקלט מחיפוש שנעשה במחשבים מהווה האזנת סתר ללא היתר.

המצב המשפטי בשאלה זו אינו ברור לחלוטין. הסניגורים הפנו להחלטה שניתנה בת"פ 4026/05 בבית המשפט המחוזי בתל אביב יפו, מדינת ישראל נגד אליעזר פילוסוף, שניתנה ע"י כב` השופט ח. כבוב, שם נדונה בהרחבה פסיקה ישראלית וזרה. מהדיון בהחלטה זו ובמקורות הנזכרים בה, אם כי לאו דוקא מההכרעה בה, עולה הבחנה בין מידע שנאסף במועד מוקדים יותר ומאוחסן במחשב, לבין מידע חדש המתקבל במהלך החיפוש או לאחריו. בין אירוע חד פעמי המשקף את העבר לבין אירוע מתמשך בהווה ובעתיד, שבמהלכו עשויה להיווצר חשיפה להאזנת סתר.

בענייננו לא הוכח שבוצעו במחשב פעולות שמעבר לחדירה חד פעמית, או חד פעמית באופיה. דהיינו גם אם ההתחברות למחשבים היתה במספר הזדמנויות שונות, עדיין מדובר בצילום מצב קיים ולא במעקב אחר תכתובת ותקשורת שנעשו באמצעות המחשבים.

על כל פנים על מנת לפסול ראיות מטעם זה יש להפנות לראיות ספציפיות שהתקבלו שלא כדין ולגביהן ניתן לדות בטענת הפסלות.

הפרת חסיון עו"ד – לקוח, איסור חקירת קרובי משפחה וחוסר סמכות החוקרים

5.         ככלל לא מצאתי את הטענות בנושאים אלו מצדיקות החלטה בשלב זה. גם אם יש ממש בטענות כאלו או אחרות, אין בהן כדי להביא לפסלות משמעותית של עיקר הראיות בתיק.

            הסניגורים טענו למשל מצטבר שיש לייחס לכלל הטענות ולהצטברותן. כפי שהבהרתי בראשית ההחלטה, אין בהחלטה זו כדי לדחות דחיה סופית וגורפת את כל הטענות שהועלו. בשלב זה לא נשקלו טענות הבטלות היחסית, המחייבות בחינה של כלל הראיות בתיק וקבלת תמונה כוללת שאיננה מלאה בשלב זה.

 

ניתנה היום כ"ג באייר, תשס"ט (17 במאי 2009) בהעדר.

המזכירות תשלח עותקים מהחלטה זו לצדדים.

                                                                               

חגית מאק-קלמנוביץ, שופטת
 


17/05/2009



חדשות
ארצות הברית  | צעיר נעצר על-ידי המשטרה בגלל פוסט בפייסבוק  
ישראל  | פייסבוק בשירות צה``ל  
ארצות הברית  | החשוד בפריצה נעצר בעקבות חשבון MySpace  

מאמרים
ישראל  | תמריץ שלילי לאיסוף ראיות פלילי  
ישראל  | ראיות, ראיות, ראיות!  
ארצות הברית  | אזרחים תמימים יורשעו בגין אחזקת פורנוגרפיית ילדים?  

פסיקה
ישראל  | ברע 638/09 (מחוזי באר שבע) ר.ב. נ` ו.ג.  
ישראל  | תא 51515/08 (שלום תל אביב) בי.מוס ייצור ושיווק (1992) בע``מ נ` אור שוורץ  
ישראל  | תא 51876/07 (שלום תל אביב) שולמית בונה נ` אבנר ג`רפי  

חקיקה
ארצות הברית  | תקנות גילוי אלקטרוני  
ישראל  | הצעת חוק המתירה לגופים ציבוריים להמציא מסמכים באמצעות דואר אלקטרוני  
ישראל  | תקנות העדות (העתקים צילומיים)(תיקון) התשס``ה - 2005  

מקורות מקוונים
אירלנד  | מועצת מנהלי הסיוע המשפטי של אירלנד  
גמביה  | המכון לזכויות אדם ופיתוח באפריקה - IHRDA  
אנגליה  | איגוד עורכי דין לזכויות אדם - HRLA  





מדורים

 

קניין רוחני

לשון הרע

מידע כללי

הגנת הפרטיות

מסחר אלקטרוני

זכויות יוצרים

לשון הרע

אילון ושות` עורכי דין

דואר זבל

מניות, ניירות ערך

סימני מסחר

תביעת לשון הרע

אודות דיני רשת

משרדי עורכי דין

מונופולין, הגבלים עסקיים

פטנטים

לשון הרע בפייסבוק

ניהול משברים

קניין רוחני

שמות מתחם

 

 

חוקרים פרטיים

סקס פורנוגרפיה

דואר אלקטרוני

סוגיות בזכויות יוצרים

פלילים

מומחים יועצים

שיתוף קבצים

עבודה

זכויות יוצרים בתמונות

עבירות מחשב

עו"ד אביב אילון

מנהל סחר אלקטרוני

ריגול ומעקב

זכויות יוצרים במוזיקה

עבירות אינטרנט

יעוץ משפטי

הימורים

ספקי שירותים

זכויות יוצרים בתוכנה

הונאה

 

סמכות שיפוט

טרור קיברניטי

זכויות יוצרים בוידאו, סרטים וטלויזיה

פלילים

 

בורורות גישור

מנועי חיפוש באינטרנט

זכויות יוצרים בפרסום

 

 

פדופיליה

ילדים

רישום זכויות יוצרים

 

 

אתיקה

נשים

שמירת זכויות יוצרים

אינדקס ויזואלי


בחירות אלקטרוניות

גברים

 

קטעי וידאו


מילון מונחון

משפחה

 

חדשות עיתונות


אנונימיות

פורומים

 

משרדי עורכי דין


נוטריון

חברת המידע

 

משפטים


חוזים הסכמים

ננו טכנולוגיה

 

 


מכשירים חכמים

גירושין

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

          שותפי תוכן 

 

 

פטנטיםתאונת אופנוע | תאונות דרכים | תוכנית עסקית

 

© כל הזכויות שמורות לעו"ד אביב אילון 1999-2020