ריגול באינטרנט לאלה שחשבו שימיו של אורוול הסתיימו בכתיבת ספרו 1984, טעו ובגדול !
כיום, גופים שונים השומרים על זכויות הפרט באינטרנט, הגיעו למסקנה סופית כי המכשיר הטכנולוגי לציתות, איסוף ובחינת מידע – אכן קיים ופועל מזה זמן רב.

לא היה צורך בפיתוח טכנולוגי נרחב בכדי לשפר טכנולוגיות שונות לציתות ו/או איסוף מידע הקיימות בתחומי פעילות שונים בעולם הפיסי, למרחב האינטרנט. סוגיות הכרוכות בהגנת זכויות הפרט והפרטיות עולות בקנה אחד עם יישומן של טכנולוגיות אלו לתקשורת הקיברנטית. לאחר שנים רבות של חקירות עיתונאים-חוקרים ודיווחים שונים בעולם התקשורת, קיומה של ה-"אשלון" (Echelon) הפך לנחלת הכלל.

בכדי לישר קו עם אותם הקוראים אשר מעולם לא שמעו על "מכונה" זו, נביא בקליפת אגוז קווים לדמותה של אשלון. אשלון הינה "מכונה" המיועדת לקליטה ואיסוף אוטומטי של העברת מסרים באמצעים שונים, תוך מיון המסרים על-פי מילות מפתח קבועות. הטכנולוגיה מאחורי אשלון מופעלת על-ידי השירות החשאי בחמש מדינות הכוללות את ארצות הברית, בריטניה, קנדה, אוסטרליה וניו-זילנד. יש הטוענים כי האשלון המקורית נבנתה והופעלה עוד בשנת 1971. אולם השימוש כיום בתכונותיה של אשלון התרחבו וכוללות גישה לעולם הקיברנטי בד בבד עם העולם הפיסי.

על-פי דיווחים שונים, אשלון מסוגלת לקלוט ולעבד סוגים שונים של מעברי מידע, בין היתר, שיחות טלפון רגיל/סלולארי, תקשורת המנוהלת באמצעות מיקרו-וויב, סיבים-אופטיים, דואר אלקטרוני, הורדת תוכנות באינטרנט, שידורי לווין וכיו"ב. המערכת, אשר מסוגלת לאסוף כשלשה מליארד התקשרויות שכאלה בפרק זמן של 24 שעות, אוספת את כל המידע שנאגר ומבצעת סלקציה על-ידי שימוש בתוכנות המבוססות על בינה מלאכותית. לאחר שהמידע זוקק באמצעות פרמטרים המוגדרים מראש, מנותב המידע המצומצם לגפים השונים בשירות החשאי של כל אחת מחמש המשתתפות.

עם כוח המחשוב העומד לרשותו של כל משתמש במחשב באישי, מלאכת איסוף, זיקוק וניתוב של מידע ותקשורות אלקטרוניות יכול להיעשות מבחינה עקרונית, באמצעות תוכנות תקשורת בסיסיות, כמו Outlook. למשל Outlook מאפשרת למשתמש לקבוע הוראות שונות שלפיהן תקשורות אלקטרוניות המגיעות באמצעות הדואר האלקטרוני ימוין בהתאם למידע המצוי בכותרת התקשורת או זה המצוי בגוף התקשורת, ואז יתבצע עיבוד אוטומאטי, כגון ניתוב לדואר אחר, תשובה אוטומטית, העברה למסמכים ספציפיים, מחיקת המסר ועוד.

על בסיס דומה פועלת האשלון. לדוגמא: משתמש אחד ישלח למשתמש אחר הודעה בדואר אלקטרוני המכילה מילים אשר סומנו על-ידי מנהלי המערכת כמילים חשודות, כמו "ממשלה", "רצח", "מהפכה", "שר", "פצצה" וכיו"ב. אשלון, המנטרת 90% ממעבר מידע באינטרנט, תקלוט הודעה זו מבלי שאחד מהמשתמשים ידעו על כך, תערוך בדיקה ראשונית לגבי מידת הסיכון העולה מן המסמך. לדוגמה לפי תוכן ומלים אחרות המצויות במסמך או לפי זהות השולח ו/או הנמען וקריטריונים אחרים אשר נלמדים על-ידי מערכת הבינה המלאכותית, ואם אכן המידע בדואר עונה על הקריטריונים השונים של המערכת, ישלח המסר לשרות החשאי הרלוונטי למסר.

אלה המעוניינים לבחון לעומק סוגיה זו ואחרות בנושא האשלון, מופנים לאתר חדש שניפתח על-ידי ארגון זכויות האזרח בארה"ב, (ACLU) American Civil Libertis Union, המתמקד בפעילותה של אשלון - www.echelonwatch.org .

סביר להניח כי עד לרגע זה, נראה כי כותבי מאמר זה ראו יותר מדי את פרקי הסדרה X Files. למרות זאת, קשה למצוא גורם הדוגל בזכויות הפרט או זה שהיה מעורב בקהילת המודיעין, שאינו מאמין כי אכן אשלון קיימת. סוגיית אשלון עלתה לכותרות בינלאומיות לאחר ששני דוחות הגיעו לפרלמנט האירופאי, דוחות המפרטים כי אשלון אכן פועלת. לא זו רק זו, ממשלת אוסטרליה אשררה כי היא בעלת חלק פעיל בהפעלת אשלון. על-פי הדיווחים מתברר כי ארצות הברית מובילה את הפרויקט באמצעות ה- National Security Agency (NSA), בתיאום עם סוכנויות דומות בארבע המדינות המשתתפות האחרות. בדיווחים אלה לפרלמנט האירופאי, נטען כי בריטניה מרגלת, בין היתר, אחר פעילותם של גופים שאינם למטרות רווח כמו Amnesty International ו-Christian Aid.

השאלה האם קיומה של אשלון מעוגנת במציאות או פרי יציר הדמיון, יש לבחון לאור מהלכי ממשלת אוסטרליה בימים אלה בחקיקה חדשה המאפשרת לשרות החשאי שלה לחדור לכל מחשב, ציבורי ופרטי (בין של חברות ובין של הפרט), לאחר קבלת אישור מה- Attorney General ולשנות את המידע האגור במחשב ללא ידיעתו ו/או אישורו של בעל המחשב.

בחודש שעבר, עברה הצעת החוק, The Australian Security Intelligence Organization Legislation Amendment 1999, את כל האישורים הנדרשים בפרלמנט האוסטרלי. כיום ממתין החוק לאישור הממשלה, אישור טקסי בעיקרו, לפני שיהפוך לחוק לכל דבר. חוק זה, שאין לו אח ורע בכל העולם, נכון להיום, מאפשר ליועץ המשפטי של ממשלת אוסטרליה, להתיר לשירות החשאי של אוסטרליה Australian Security Intelligence Organization (ASIO), לפרוץ באופן חוקי למאגרי מידע ממוחשבים פרטיים, להעתיק את המידע ולשנות את המידע, וזאת עם שוכנע כי קיימת עילה סבירה לעשות כן, והכל תחת מטריית ביטחון המדינה. דוברי היועץ המשפטי וממשלת אוסטרליה, טוענים כי אין מדובר בחוק חדש ודרקוני, אלא בעדכון ובמודרניזציה של החוק הקיים ביבשת משנת 1979 שנגע ל-ASIO והיה צורך דחוף לעדכנו, בפועל. לאור זאת, לממשלת אוסטרליה יש סמכות חוקית לחדור למידע הנמצא במחשב ולשנות ו/או למחוק כל זכר לכך שהייתה חדירה למחשב – והכל בשם החוק.

מצב חוקתי זה מעלה סוגיות רבות הנוגעות לצנעת הפרט, זכויות הפרט, ודיני הראיות. הפגיעה בפרטיות הציבור נאמדת במידת הפלישה למידע האישי של כל אחד ואחד, בנוסף לאפשרות לצבור מידע אישי רב ממאגרי מידע פתוחים לכאורה כמו מזה המצוי בבנקים, קופות חולים, חברות האשראי וכיו"ב. המצב האבסורדי שנוצר מאפשר לגופים הממשלתיים שלא רק לחדור ולצבור מידע רב על הפרט, כי אם גם לשנות את המידע, המאפשר, בין היתר, ליצור עובדות שמעולם לא נבראו כי אם רק בדמיונו של אותו גורם ממשלתי פולש.

בישראל החוקים החולשים על האזנת סתר ו/או חדירה למערכות מחשב הינם חוק האזנת סתר, התשל"ט – 1979, פקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש) התשכ"ט – 1969 וחוק המחשבים, התשנ"ה – 1995. זה האחרון אוסר על חדירה אקטיבית אל תוך מערכות מחשב, בעוד הראשון אוסר האזנה פסיבית.

על-ידי שילובן של מערכות חוק אלו, נולד איסור כללי כנגד השימוש בטכנולוגיות ציטוט או בניטור בלתי מורשה של תקשורת אלקטרונית בין מחשבים. ברם, גם חוקים אלה אינם נוגעים ישירות בחוקיות שינוי המידע האגור במחשבים אלה. כפי שגם האיסור הכללי בארה"ב כנגד האזנות סתר וחוקים גורפים להגנת זכויות הפרט אינן מונעות את יישומה של מערכת אשלון ואחרות הדומות לה, סביר להניח כי גם בישראל קיימות התפתחויות דומות, אשר לא ניתן להן עדיין פתרון חקיקתי. כך, חדירה ושינוי "חוקי" של מידע אגור במחשב, נסמך על פרשנויות מרחיקות לכת, אם בכלל, של החוק הקיים.