בא"ג (בלוף אחד גדול) 2000 - או לא ? לא פעם, נשאלנו בשלוש השנים האחרונות, מהו ומה יהיה עם באג אלפיים או בשמו הלועזי Y2K. היום לאחר כניסת האלף השלישי החלטנו כי לאחר כל הרעש סביב הנושא, נניח לרגע לכל הנושאים האחרים ולאחר שהתעלמנו במופגן במשך זמן רב לכתוב על נושא זה, נתעמק בו פעם אחת ולתמיד. סדרה זו של מאמרנו יתחלק לשני חלקים, החלק הראשון יסכם את התקופה עד לשנת אלפיים, מהו באג אלפיים, כיצד הוא התפתח, ומה קרה עד חלוף המילניום. החלק השני יבחן את התפתחות, אם בכלל, של עולם המשפט בעקבות התפרצות 'הבאג'. עד סוף שנת 1999 סביר להניח כי לא נשאר אדם בישראל אשר לא שמע לפחות פעם אחת את המונח "באג אלפיים", מונחים מקצועיים הקשורים לבאג כגון תאימות לשנת אלפיים, שדרוגים ותביעות Y2K.
תחילה ברצוננו להבהיר אי-בהירות במינוח. המונח 'באג' בעולם המחשבים, מקורו בתחילת עידן המחשבים, כאשר מחשבים מילאו חדרים שלמים, ובעיות תפקוד רבות נבעו מחדירת חרקים אל תוך נבכי המחשבים. מכאן השם, 'באג', והשימוש בו בדרך-כלל מכוון לבעיה ותקלה במחשב, תקלה בחומרה או בתוכנה. לעניין 'באג 2000', המונח באג מטעה, שכן אין המדובר בתקלה במחשב, כי אם בתכנון לקוי, אך מכוון. אכן, בהקשר הנדון, לא נעשה באנגלית שימוש במונח באג.

מקור בעיית באג 2000 נובעת מכך שעד תחילת שנות ה-90 במאה הקודמת, עלות זיכרון מחשב הייתה גבוהה ביותר. על-מנת לחסוך בזיכרון, מתכנתים קיצרו את אופן הצגת התאריכים בתוכנות מחשב, וחתכו את קידומת המאה והאלף בשנה (קרי, חתכו את ה-'19'), והשתמשו בשתי ספרות בלבד לייצג את השנה, במקום ב- 4 ספרות. עד מהרה, השימוש בדרך מקוצרת זו הפך למקובל ודורות של תוכניתנים השתמשו בשיטה זו. הבעיה, אם כך, נובעת מחוסר היכולת של מערכות החישוב להתייחס לשינויים בפרמטר המציג את שנת האלפים, כך ששנת 2000 מפורשת על-ידי המחשב כשנת 00 (2000=00). לאור זאת המחשב עלול להגיע לתוצאות שגויות, להיכנס לרוטינה אין סופית או להכניס לאחד מהפרמטרים במחלקה את הספרה אפס, היכול להוביל עד-כדי קריסת מערכת המחשוב. רובנו שמענו על הבאג בסוף העשור האחרון, בעוד שבעיית התמודדות המחשבים עם קיצור הדרך ידוע עוד משנות ה-50 כאשר מחשבים, אשר הריצו תוכנות חיזוי למיניהן, קרסו ו/או פעלו באופן בלתי הגיוני בזמן שנאלצו לחשב מידע לאחר שנת אלפיים.

מהי החבות המשפטית הנובעת מבאג 2000 ? אין המדובר באיזו אחריות משפטית חדשה. השאלות המשפטיות העולות בנושא אחריות לבאג 2000 משלבות שאלות של טכנולוגיות מידע (information technology) יחדיו עם שאלות הנוגעות לדיני הנזיקין. חבות משפטית, באם קיימת, נובעת ממידת האחריות של מתכנני המערכות – האם יכלו הם לצפות לבעיה, מה עשו בכדי להתמודד עם הבעיה ברגע שהמודעות התעוררה, מה עשו בכדי ליידע את הציבור, מה עשו בכדי לצמצם את מידת הנזק שעלול להיגרם, ולבסוף – האם חברות ניסו לעשות ממון על-חשבון הבאג שאותו הם יצרו מלכתחילה ?

מורכבות הבעיה עולה פי אלף מונים בעיקר בגלל האינטראקציה הרבה שבין מערכות מחשב בתוך חברות ובין חברות – יצרנית המכוניות פורד תוציא מיליוני דולרים בכדי להביא את מערכותיה להיות תואמות שנת 2000 (קרי, מערכות אשר יקראו תאריכים בצורה הנכונה לאחר חלוף המילניום, יבצעו חישובים בצורה הנכונה ויפלטו תוצאות חישוב נכונות). אך כאשר הספק שמספק דסקיות בשווי 10 סנט כל-אחת אינו מסוגל לספק את הדסקיות בגלל קריסת מערכותיו שלו, פורד תאלץ לסגור את מפעליה בהתאם. על-כן, חברות ומדינות הוציאו מיליארדי דולרים בכדי להביא את מערכותיהם להיות תואמות שנת 2000, ולוודא שספקיהם גם הם תואמים שנת 2000. פעילות זו התבטאה בעבודת נמלים של מעבר על שורות קוד ואיתור נקודות בהן קיימת התייחסות לתאריכים, תוך שינויי שתי ספרות התאריך, לארבע ספרות. לשם חיסכון בעבודה מורטת עצבים זו, פותחו תוכנות שונות כדי לייעל את ההליך, אך עדיין העלות הייתה רבה.

מבחינה סטטוטורית, נחקקו בארה"ב שני חוקים במהלך השנה וחצי האחרונים. באוגוסט 98' אומץ חוק ה-Year 2000 Information and Readiness Disclosure Act. מטרתו של החוק היה ליצור בסיס פרוצדוראלי להיות לעזר לחברות בהכנותיהן. החוק העניק לחברות הגנה משפטית שלא ייעשה שימוש כנגדן בהצהרות שפרסמו בנושא מערכותיהן ותוכנות שפיתחו בנושא תאימות מערכותיהן לשנת 2000. המטרה הייתה לאפשר לחברות לפרסם ברבים אינפורמציה חשובה מבלי חשש שההצרה תחזור כבומרנג כנגדן. יש שטענו שמטרת החוק היה לתת הגנה לחברות גדולות, אך אין הדבר כך. מכיוון שאחת הבעיות העמוקות בנושא באג 2000 הייתה כמות המידע העומדת לרשות הציבור – האם מערכות מחשב תואמות שנת 2000, או האם יקרסו בחלוף העשור, ואם המערכות אינן תואמות – מה ניתן לעשות בכדי להביא אותן בכדי שיתאמו לשנת 2000. החוק בא לפתוח דלת זו, לאפשר העברת אינפורמציה ללא חשש, ואכן נעשה בו שימוש רב, בארצות הברית, במהלך השנה שחלפה. באמצע שנת 99' נחקק חוק נוסף שמטרתו היה להגביל את מבול התביעות שנצפו בנושא באג 2000. על-פי החוק, ניתן לנתבע 90 יום, מן היום הראשון שבו נודע לנתבע על בעיה הקשורה לבאג בכדי לפתור את הבעיה בטרם ניתן יהא להגיש כנגדו תביעה משפטית. מטרת החוק הינה צמצום תביעות סרק על-ידי קביעת מכסה לנזקים עונשים שבדרך כלל מנפחות את סכום הנזקים, בייחוד בארצות הברית, כמו גם צמצום מידת הנזק שיתואם בצורה ישירה לחלקו היחסי של הנתבע במקרה הספציפי.

כפי שניתן לראות, אף אחד מן החוקים לא יצר מחויבות משפטית חדשה בגין באג 2000 ולנזקים העלולים לנבוע ממערכות לא תואמות. החוקים באו להתפרס על הצד הפרוצדוראלי בלבד, ולצמצם את מבול תביעות הסרק. המחוקק יצא מנקודת ההנחה שאחריות לפגם במוצר נמצא כבר בדיני הנזיקין, ושאין צורך ליצור אחריות חדשה ומיוחדת בנושא 2000. במאמר הבא בסדרה, נבחן מה נעשה בישראל וכן מהן התביעות שהוגשו בגין הבאג עד לכניסת המילניום.