תאריך: 28/10/2004
בית משפט השלום תל אביב
השופטת רות רונן
ת"א 33613/03 יואב יצחק (התובע) נ` משה הלוי (הנתבע)
סוגיות:
לשון הרע
הגנות אמת בפרסום ותום לב
פרסום לשון הרע בפורומים באינטרנט
פרובוקציה מצד הנפגע כלפי הנתבע שם רע של הנפגע כטעם להפחתת הפיצויים
אזכורי חקיקה:
חוק איסור לשון הרע, התשכ"ה 1965
פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח 1968
העובדות:
התובע הוא עיתונאי מוכר, הכותב ועורך אתר ברשת האינטרנט, המכונה "חדשות מחלקה ראשונה". הנתבע הוא גולש באתר האינטרנט "רוטר נט".
התובע פרסם ביום 9.3.01 כתבה באתר "חדשות מחלקה ראשונה", המתייחסת לכב` השופטת העליונה, השופטת בייניש. התובע ביקר, במסגרת הכתבה, את כב` השופטת בייניש, בהתייחס לתקופה בה היא היתה פרקליטת המדינה, וציין את דעתו לפיה היא פתחה את פרקליטות המדינה ל"בחישות של העיתונות ולהזנה חוזרת עמם".
במסגרת הכתבה הופיעה תמונה של כב` השופטת בייניש, כשמתחתיה הופיע הכיתוב "הזנה חוזרת".
ביום 11.3.01, פרסם הנתבע במסגרת פורום באתר האינטרנט "רוטר נט" את הפרסום כדלקמן: "יואב יצחק כינה את שופטת העליון - זונה. כנראה שזו היתה טעות דפוס שתוקנה כבר אתמול, יום שבת, אבל הביטוי "הזונה חוזרת" מתחת לתמונתה של שופטת בית המשפט העליון דורית בייניש מדברת בעד עצמה, ומציגה את התייחסותו המזלזלת של העיתונאי לשופטי בית המשפט העליון". הנתבע הוסיף לפרסום באתר "רוטר נט" צילום מסך של רשימת הכתבות, שנחזה להיות צילום של הפרסום באתר התובע.
במסגרת הכיתוב מתחת לתמונתה של כב` השופטת בייניש, (שנחזתה להיות, כאמור, התמונה שפורסמה באתר "מחלקה ראשונה") נכתב באתר "רוטר נט" - "הזונה חוזרת" (במקום "הזנה חוזרת", יש תוספת של האות וו). התובע הגיש בגין פרסום זה של הנתבע תביעת לשון הרע על סך 100,000 ש"ח. התובע עתר למתן פיצוי ללא הוכחת נזק וכן יחס כוונת זדון לנתבע, על פי סעיף 7א לחוק איסור לשון הרע.
נפסק:
שופטת בית המשפט השלום בתל אביב, רות רונן, קבעה כי לנתבע לא עומדת הגנת "אמת בפרסום" מכיוון שהתמונה שצירף הנתבע לפרסום, נערכה על ידו בצורה כזו שהקורא הסביר עלול לחשוב כי זו התמונה המקורית שפרסם התובע וכי הקורא הסביר עלול לחשוב כי התובע אכן קרא לכבוד השופטת בייניש בכינוי "הזונה חוזרת".
בית המשפט קבע כי התובע לא קרא לשופטת בכינוי זה.
בית המשפט קבע כי הנתבע אינו יכול ליהנות מהגנות תום לב השונות מכיוון שהתמונה שפורסמה בפרסום הפוגע, נערכה, וכי אם היה מדובר בהבעת דעה, הרי זו נשללת כאשר הפרסום כולל לפרסום מתלווה תמונה ערוכה.
בית המשפט קבע כי לא עומדת לנתבע הגנת התנהגות תורמת מצד התובע (על פי פקודת הנזיקין). עוד נקבע כי לנתבע הגנת "זוטי דברים" (de minimis) בגלל חשיבותו של הפרסום בנוגע לכבוד השופטת בייניש.
בית המשפט קיבל את טענות הנתבע לעניין הפחתת הפיצויים וקבע כי התובע אינו נהנה משם טוב הנוגע לעניין הפרסום.
בית המשפט קיבל גם את טענות הנתבע וקבע כי לתובע יש שם של אדם המותח ביקורת קשה, נוקבת ואף בוטה, כלפי אישי ציבור בכלל וכלפי השופטת דורית בייניש פרט.
בית המשפט איזכר את העובדה כי התובע פרסם בעבר על השופטת בייניש כי היא "נעדרת מוסריות" וכי "היא פועלת באופן מופקר ומושחת".
עוד קבע בית המשפט כי הבחירה של התובע בכיתוב "הזנה חוזרת" מתחת לתמונתה של השופטת בייניש אינו בהכרח מקרי וכן כי מדובר בביטוי שהוא שגוי מבחינה לשונית.
בית המשפט הוסיף כי התובע כבר פרסם בעבר על מר שמעון פרס כי הוא הוריד את המערכת הפוליטית לזנות. בכך קיבל בית המשפט את הטענה כי התובע אינו בוחל בשימוש בשורש ז.נ.ה בפרסומיו נגד אנשי ציבור.
בית המשפט קבע חד משמעית כי התובע הוא אדם פרובוקטיבי, המקיים "דו שיח" עם שופטי בית המשפט העליון ועם גולשי אתר "רוטר נט".
מטעמים אילו נקבע כי שיעור הפיצויים ראוי להיות מופחת. בית המשפט ציין כי הנתבע התנצל בפני התובע מספר פעמים וכי בעיני בית המשפט, התנצלותו של הנתבע היתה כנה. כמו כן נמחק הפרסום הפוגע מיידית לאחר דרישת התובע.
בית המשפט פסק לזכות התובע פיצוי כספי מופחת בסך 10,000 ש"ח בלבד והוצאות משפט בסך 7,500 ש"ח.
(הנתבע) הלוי משה נ` (התובע) יצחק.